איטליה
מיקום: דרום אירופה
בירה: רומא
ערים גדולות: רומא, מילאנו, ונציה, טורינו, נאפולי, בולוניה
שטח: 301,230 קמ"ר
אוכלוסייה: 58,133,509
מטבע: אירו
דת: קאתולים
שפות רשמיות: איטלקית
מזג אוויר: ים תיכוני ברוב המדינה, אלפיני בצפון וחם בדרום
קידומת בינלאומית: 39
מרכז איטליה יושב תחילה ככל הנראה על ידי שבטים אטרוסקים שהגיעו מאזור תורכיה בסביבות המאה השמינית לספירה. בדרום המדינה היו באותו הזמן קולוניות יווניות. במאה הרביעית לפני הספירה פלשו שבטים קלטיים למדינה והבריחו את האטרוסקים. מאוחר יותר התשתלטו הלטינים על המדינה, והקימו את האימפריה הרומית, ששרדה עד המאה החמישית לספירה, עד שאיטליה נכבשה בידי שבטים ברברים שבאו מגרמניה.
רומאעדיין היתה תחת שליטת האפיפיורים, שנעזרו במאה השמינית בקרל הגדול כדי להדוף את הלומברדים. בימי הביניים היתה איטליה זירת קרבות, שהחלישה את השלטון המרכזי במדינה והובילה לעלייתן של ערי מדינה.
בין המאות ה-16 ל-18 נלחמו ספרד וצרפת על השליטה במדינה, וחילקו אותה לממלכות קטנות. ב-1805 הקים נפוליאון את הממלכה האיטלקית, שכללה את מחוזות לומברדיה ואמיליה-רומניה. לאחר מכן הצטרפו אליה מחוזות אחרים מאוחר יותר. לאחר נפילת נפוליאון שוב התפצלה איטליה, עד שגריבאלדי הצליח לאחד חלק ניכר מהמדינה ב-1861. איטליה הצליחה לכבוש שטחים
לאחר המלחמה הובילו אי שקט פוליטי וחברתי לעליית הפאשיזם ולהשתלטותו של מוסוליני. במלחמת העולם השנייה איטליה לחמה יחד עם גרמניה הנאצית ויפן נגד בעלות הברית, עד כניעתה ב-1943. מוסוליני ברח לצפון המדינה והקים שם ממשלת בובות, עד שנתפס על ידי פרטיזנים באפריל 1945 והוצא להורג.
ב-1947 נקבעו גבולותיה של איטליה והמדינה הפכה לרפובליקהץ איטליה הצטרפה לנאט"ו ומאוחר יותר לאו"ם ולאיחוד האירופי.
ארץ המגף היא אחת מאבני היסוד של התרבות המערבית. מאיטליה יצאו במשך השנים כמה מהאומנים החשובים ביותר, לצד מוזיקאים, סופרים, אנשי קולנוע ואדריכלים מהבולטים בעולם. ולכך יש להוסיף כמובן את המטבח האיטלקי הנודע.
ברחבי המדינה ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים רבים - מקדשים, מבנים, אמפיתיאטראות, פסלים וקברים אטרוסקיים, יוונים ורמים. בנוסף, במדינה יש מבנים מרשימים מאוד וכנסיות בשלל סגנונות.
בין הציירים והפסלים האיטקלים ניתן להזכיר את ליאונרדו דה-וינצי', מיכאלאנג'לו, דונטלו, רפאל, בוטיצ'לי, קאראווג'ו, ג'וטו, טיציאן ומודיליאני. רשימת הסופרים הנודעים לא קצרה בהרבה - ווירגיליוס, קיקרו, דנטה, מקיאוולי בוקאצ'יו, מיראנדולה, קסאנובה, אומברט אקו, דאריו פו, לואיג'י פיראנדלו, סלוואטורה קוואזימודו ופרימו לוי.
לאיטלקים מיוחסת המצאת הפסנתר ושיטת התווים הנהוגה כיום, שבהם עשו שימוש ויוואלדי, ורדי, פוצ'יני, בליני ורוסיני. לקולנוע תרמו האיטלקים את הניאו-ריאליזם אחרי מלחמת העולם השנייה, שורת סרטים בלתי נשכחים, וגם כמה מהשמות הגדולים ביותר בתעיישה, בהם פרדריקו פליני, מיכלאנג'לו אנטוניוני, ברנרדו ברטולוצ'י, רוברטו רוסליני, מרצ'לו מסטרויאני, אנה מאניאני, ג'ינה לולובריג'ידה, וכמובן, סופיה לורן.
המטבחים האיטלקי הוא אחד האהובים בעולם, ולמעשה מחולק למטבחים אזוריים. האם היינו יכולים לתאר את חיינו ללא הפסטות, הפיצות, הנקניקים, פוקאצ'ה, ריזוטו, מאכלי בשר ודגים, הגלידה והקינוחים הייחודיים כמו טרמיסו, זבייונה וקאנולי. ולכך יש להוסיף את הקפה המשובח והיין הנהדר.
ברחבי המדינה ישנם שפע של פסטיבלים, רבים מהם דתיים או היסטוריים. קרנבל המסכות הנודע של ונציה נערך לפני חג הפסחא (פברואר-מרס) באותו זמן נערך גם קרנבל מפורסם בעיירה ויארג'יו בטוסקנה; בפירנצה מפוצצים עגלה מלאה זיקוקי דינור ביום א' של חג הפסחא; באסיסי מתקיימות במשך שבוע הפסחא חגיגות ימי ביניים ובטאראנטו ישנן תהלוכות מרהיבות בשבוע החג. בין הפסטיבלים הבולטים לזכר הקדושים ניתן לציין את פסטיבל סנט-אפיציו בקליארי (מאי) ופסטיבל סנט'אנטוניו בפאדובה (יוני) אירועים מעניינים נוספים הם מרוץ הנרות ותחרות חץ וקשת בגוביו (מאי) הרגאטה בין ארבע המעצמות הימיות העתיקות (יוני) משחק כדורגל מהמאה ה-16 בפירנצה (יוני) הפאליו בסיינה (יולי-אוגוסט) הרגאטה של ונציה (בספטמבר) פסטיבל סן-ג'נארו בנאפולי (ספטמבר) משחק שח אנושי במרוסטיקה (ספטמבר) ותחרות הפיסול בקרח בסונדריו (דצמבר).
''רומא, חיים שלמים לא יספיקו עבורה'', זאת אמרה וספר של סילביו נגרו, שמצוטט גם היום בפי כל אוהבי העיר. העיר הזאת משתנה בכל יום, כל צבע שחולף בשמים משנה את גווניה, ואתריה היפיפיים משתנים בכל יום מחדש. אדם יכול להקדיש את כל חייו לרומא ועדיין יגלה שישנם דברים שהוא אינו מכיר, שעדין ישנם מקומות חדשים ותופעות מעניינות. רומא היא עיר שמשלבת עבר הווה ועתיד ביחד. עיר שבלתי אפשרי לנתק אותה מעברה, עיר בה העבר מורגש בכל מהלך החיים היום יומי.
הקולוסאום הוא אולי הסמל המפורסם ביותר בעיר. מדובר באמפיתיאטרון ענק מהתקופה הרומית שבו נהנו תושבי העיר מקרבות של גלדיאטורים ומופעי בידור נוספים. המבנה היה מסוגל לאכלס עד 45 אלף צופים ומעריכים שכ-500 אלף בני אדם מצאו את מותם במופעים שנערכו בו.
הפורום שימש כמרכז המסחרי, הפוליטי והדתי של רומא העתיקה. בניית הפורום ארכה כ-900 שנה, ולכן יש בו שילוב של מבנים מתקופות שונות - שער ספטימוס סוורוס, מקדש סאטורן, בית הבתולות הווסטליות, מקדש אנטונינוס ופאוסטינה ושער טיטוס, שאחד התבליטים שבו מתאר תהלוכת ניצחון בה נראים חיילים רומים נושאים כלים מכלי בית המקדש, בהם מנורת המקדש ומזבח הזהב.
מעל הפורום נמצאת גבעת פאלאטינו, שם נמצאים שרידי הזירה הגדולה, ואם תפעילו את דמיונכם תוכלו לשמוע את 200 אלף הצופים מריעים במהלך מרוצי הכרכרות.
הפנתיאון שנבנה בשנת 27 לפני הספירה הוא דוגמה מדהימה לאדריכלות עתיקה קלאסית. הכיפה במקור כוסתה זהב, אולם הוא הותך בהמשך. במקום נמצאים קבריהם של האמן רפאל ושל המלך ויטוריו עמנואל הראשון.
בגבעת הקפיטול נמצאת הפיאצה דל קמפידוליו שתוכננה על ידי מיכאלנג'לו ב-1538. בעבר הוצב כאן פסל ארד גדול של מרכוס אורליוס, וכיום הכיכר מוקפת שלושה מבנים: פאלאזו דיי סנאטורי (ארמון הסנטורים) והמוזיאונים פאלאזו דיי קונסרבאטורי ופאלאזו נואובו שבהם פסלים מפורסמים רבים.
המדרגות הספרדיות בפיאצה דיי ספנייה הן גרם מדרגות שנבנה ב-1723 ליד שגרירות ספרד לבקשת האפיפיור אינטסנט ה-8, והן דוגמא מרשימה לאדריכלות הבארוק. באביב מכוסות המדרגות בעציצים מרהיבים.
"פה האמת" (לה בוקה דלה וריטה) היה בעבר ככל הנראה חלק ממזרקה מהתקופה הרומית, אך מאז ימי הביניים הוא הפך למעין "פוליגרף". על פי האמונה, אם אדם היה משקר בזמן שהכניס את ידו לתוך פה האמת, הפה היה נושך את ידו. הפסל הוצב בכניסה לכנסיית סנטה מריה קוסמדין במאה ה-17.
אמונה נוספת מיוחסת למזרקת "פונטנה די טרווי", אחד האתרים המפורסמים בעיר, ולפיה מי שיטיל מטבע לבריכת ישוב לרומא לביקור נוסף. המזרקה נבנתה על ידי האדריכל סאלבי ב-1735 והיא גם הונצחה בסצנה מפורסמת בסרטו של פליני "לה דולצ'ה ויטה". בכל שנה נאסף במזרקה סכום כסף גדול שנתרם לצדקה.
הדומוס אוריאה הוא הארמון הגדול של הקיסר נירו. הארמון נבנה במקור המאה הראשונה לספירה, ושופץ בשנים האחרונות. במקור הארמון כוסה בזהב טהור, וזכה לשם "בית הזהב של נירו". הוא נתגלה במאה ה-15, ורפאל היה אחד האמנים שירד להריסות כדי להעתיק את הציורים שבו.
מי שמחפש משהו קצת אחר יכול להצטרף לסיורים ליליים שעורכים מדריכים איטלקים דוברי אנגלית, ולשמוע מהם סיפורים שלא תשמעו מרוב מדריכי התיירים, דוגמת סיפור חייה של הגברת ג'וליה טופאנה, שבמשך חמש שנים (משנת 1593) הרעילה 600 גברים.
רומאהיא עיר נהדרת לקניות, אבל אל תחפשו בה קניונים. האיטלקים החליטו שלא משתלם להרוס עתיקות בשביל לבנות קניון במרכז העיר, אולם לעומת זאת ישנם מספר מצומצם של בתי כולבו המרכזים מכירה של ביגוד הנעלה, תמרוקים וכו'.
העיר מציעה גם חיי לילה תוססים, שהארוחות תופסות חלק נכבד. אפשר לאכול באחת הפיצריות המשובחות או ליהנות מארוחה איטלקית מסורתית באחת ממאות המסעדות. בכל מקרה, חיי הלילה יתחילו רק אחרי ארוחת הערב. משפטים כמו ''נפגש אחרי הארוחה בבאר'' הם משפטים נפוצים בשיחות הרחוב האיטלקי.
דרכי הבילוי ברומא מתחילים מטיול לילי בעיר. זוגות של אוהבים וקבוצות של חברים, בני משפחה מטיילים ברחובות במיוחד כשמזג האוויר מאפשר זאת. חלק מההווי הוא להיפגש בפיאצה וללכת לאכול. לאחר מכן אפשר להמשיך לאחד מאלפי הפאבים בעיר.
חיי הלילה מתרכזים בכמה אזורים בעיר. הראשון שבהם הוא ''טסטאצ'יו'', בשכונה זאת ממוקמים לא רק פאבים, פיצריות ומסעדות, אלא גם כמה מהדיסקוטקים המובילים בעיר. ''טרסטברה'', שרחובותיה הצרים והמיוחדים ממשיכה להוות מוקד משיכה בחיי הלילה. פרט למסעדות ולפאבים, טרסטברה מציעה בחודשים בהם מאפשר זאת מזג האוויר בזארים פתוחים הממוקמים בין הפיאצות.
וישנו גם אזור ''המרכז ההיסטורי'', בעיקר סמוך לפיאצה נבונה, ופיאצה קאמפו די פיורי. שכונת סן לורנצו, בה מתגוררים לרוב סטודנטים שנאספים לרומא מכל רחבי איטליה, מציעה גם היא מגוון רחב של מסעדות ופאבים.
כמובן שאי אפשר לבקר ברומא מבלי להיכנס למדינה הקטנה בעולם – הוותיקן. הוותיקן מציע שפע של אתרים היסטוריים מרהיבים. בלב העיר נמצאת הפיאצה די סן פייטרו הוקמה במאה ה-17 כאתר התכנסות לנוצרים מכל העולם. במרכז הכיכר ניצב אובליסק שהובא לרומא ממצרים העתיקה על ידי הקיסר קליגולה ומסביבה עמודים רבים.
האתר המפורסם ביותר בוותיקן הוא הקפלה הסיסטינית, כנסייה שבנייתה הסתיימה ב-1484 והיא נקראת על שם האפיפיור סיקסטוס הרביעי. הקפלה מפורסמת בעיקר בזכות תקרתה עוצרת הנשימה, שבה מופיעים ציורי בריאת העולם ויום הדין של מיכאלאנג'לו.
הבזיליקה של סן פייטרו מכילה שרידים קדושים רבים, בהן חלק מהצלב "האמיתי" שעליו נצלב ישו, ויצירות אומנות רבות, בהן ציור של מריה הקדושה מתאבלת על ישו המת מאת מיכלאנג'לו ו פסלו של פטרוס הקדוש. בוותיקן גם נמצאים כמה מוזיאונים שכוללים פסלים מהעולם העתיק ומתקופת הרנסאנס, ציורים מהרנסאנס ועוד.
בסקר שנערך בישראל דורגה ונציה כמקום השלישי הכי רומנטי בעולם. אין ספק שזו אחת הערים המיוחדות בעולם. לאורכה ולרוחבה של העיר עוברות תעלות המים המפורסמות, וכ-370 גשרים מחברים בין 117 האיים הקטנים שעליהם בנויה העיר.
בעיר כמה אתרים היסטוריים מהמפורסמים בעולם, ובראשם כיכר סן-מרקו, על שם מרקו הקדוש. הכניסה לכיכר עוברת בין שני עמודים גבוהים שעל אחד מהם פסל של לוחם מכניע דרקון ועל השני סמל האריה המכונף – סימלה של האימפריה הוונציאנית. בחזית הכיכר נמצאת כנסיית סן-מרקו הביזנטית עם ארבעת סוסי ארד ומעליהם פסל ישו המוזהב וגם כיכר הפעמונים. בכיכר, אותה כינה נפוליאון "הטרקלין של אירופה", ישנם מספר רב של בתי קפה ומסעדות, המפורסם שבהם הוא קפה "פלוריאן", וכמובן עשרות היונים שמושכות את הקהל.
על גדת תעלת היהודים (קאנל דה ג'ודייקה) נמצא ארמון הדוכס, שהיה משכנם של שליטי האימפריה הוונציאנית. בארמון חדרי כנסים, אולמות נשפים, חדר החקירות של האינקוויזיציה, אוסף כלי נשק מרשים וגם "חור ההלשנות" - פתח בקיר שדרכו יכלו תושבי העיר להלשין מבלי להיחשף.
בעיר כמה גשרים מרשימים במיוחד, ובראשם גשר הריאלטו. זהו גשר אבן שמתנשא מעל לתעלה הראשית (הקאנלה גרנדה). במרכז הגשר נבנו עשרות חנויות סוחרים והוא שימש מעין שוק. בירידה מהגשר נמצא השוק ומצידו האחד יש את דוכני הירקות והפירות ומולו חנויות מזכרות עם המסכות הצבעוניות של ונציה.
מקום מעניין נוסף הוא הרובע היהודי, שממנו מקור המילה גטו. בגטו, הנמצא לא רחוק מתחנת הרכבת בקצה הקאנלה גרנדה, נמצאים בתי הכנסת העתיקים של העיר ובכיכר המרכזית לוחות קיר לציון זכרם של יהודי הגטו שנספו בשואה. בכניסה לגטו פועל בית חב"ד.
ונציה אינה עיר של מסיבות, אבל מומלץ מאוד להסתובב בעיר בשעות הלילה. השתקפות האורות על התעלות היא עוד אחת מהחוויות הייחודיות של העיר.
מילאנו, בירת האופנה של איטליה, מציעה קניות, אוכל, אופרה, וקתדרלה מהמדנהימות היולם. כאן גם תוכלו לצפות (אם תצליחו להשיג כרטיסים) בציור הקיר הנודע של דה-וינצ'י, "הסעודה האחרונה".
מילאנו היא עיר מאוד גדולה, אבל רוב מוקדי העניין לתיירים נמצאים קרובים אחד לשני, ולא הרחק מתחנת הרכבת המרכזית המרשימה. כמעט בכל עיר באיטליה יש דומו, הקתדרלה המרכזית הענקית, אולם קשה מאוד להתחרות בזו של מילאנו. בניית הכנסייה האדירה (הרביעית בגולדה בעולם) החלה ב-1386 והסתיימה רק בימי נפוליאון. מדובר בקתדרלה משיש לבן בסגנון גותי עם 135 צריחונים, יותר מ-2000 פסלים, חלונות ענק וקשתות. הכניסה לקתדרלה והעלייה לגג כרוכים בתשלום, ולכן מי שרוצה לחסוך כמה יורו יכול פשטו ליהנות מהיופי עוצר הנשימה של המבנה יחד עם אלפי היונים בכיכר הדומו.
בקצה השני של הכיכר נמצאת גלריית ויטוריו עמנואל השני. למעשה מדובר ברחוב מקורה בעל תקרת זכוכית בצורת כיפה. כאן תוכלו להסתובב בין חנויות אופנתיות ובתי קפה וליהנות קצת מהשיק של העיר.
מהצד השני של הגלרייה נמצא המכה של של חובבי האופרה: לה סקאלה. הבניין מבחוץ אינו מרשים במיוחד, אבל מבפנים הוא פשוט מרהיב. בבניין שוכן גם מוזיאון האופרה, שבו פריטים הקשורים לטוסקניני ולמנצחים ונגנים אחרים, וגם תלבושות ותפאורות שבהם השתמשו באולם.
האתר הפופולרי ביותר בעיר עבור חובבי האומנות הוא חדר האוכל בכנסיית סנטה מריה דלה גראצייה, שעל אחד מקירותיו מצויירת הסעודה האחרונה. הנזירים במקום כנראה לא ממש ידעו להעריך את גאוניותו של דה-וינצ'י, והם הרכיבו את דלת הכניסה לחדר אוכל בתוך התמונה.
אם יש לכם כסף לבזבז ואתם אוהבים לעשות שופינג, אז הגעתם למקום הנכון. בוויה דלה ספיגה וויה מונטה נפוליאונה תמצאו את החנויות הראשיות של גוצ'י', וורסאצ'ה, ארמני, פראדה, דולצ'ה ווגאבאנה ועוד. ויה מנצוני שמתחיל ליד בית האופרה הוא עוד רחוב אופנתי ביותר, שבו נמצאת חנות ארמני ענקית, שכולל בתוכה גם את מסעדת נובו היפנית, בית קפה, חנות עיצוב לבית, בגדים וכו'.
פירנצה, בירת טוסקנה, היא עיר מדהימה עם שפע של מוזיאונים, מסעדות ואטרקציות. (ראו כתבה נפרדת)
צפונית למילנו, ליד הגבול עם שווייץ נמצאים "האגמים". באיזור ישנם 12 אגמים. גדול שבהם הוא אגם גארדה, מאג'ורה הוא הארוך וקומו הוא אולי המפורסם שבהם. כל האגמים ארוכים, כחולים ומוקפים ירוק, מרביתם חודרים אל תוך הרי האלפים, ואפשר ליהנות מנוף הררי מושלג בזמן שתיית כוס קפה ליד האגם.
אסיזי, עיר הולדתו של פרנציסקוס הקדוש, נמצאת בחבל אומבריה, ומצליחה לשמור על האווירה נינוחה למרות מבול של תיירים. בעיירה, שבה חיים כ-2,000 בני אדם, נמצאת הבזיליקה של פרנציס הקדוש, שמורכבת משתי משתי כנסיות שבנויות זו על זו. הראשונה בשתיהן ציורי קיר רבים המתארים את חייו של פרנסיס. הפורום הרומי נמצא בפיאצה דל-קומונה, לא רחוק מהבזיליקה. הכנסיה הרומנסקית, כנסיה מרשימה מהמאה ה-13, נמצאת מדרום לכיכר וטמונה בה גופתה של קלרה הקדושה. העיר היא גם אתר משיכה לחובבי טבע, ויש סביבה מסלולי הליכה רבים, מרביתם באזור הר סובאזיו הסמוך.
נאפולי, בירת דרום איטליה, מאפשרת צלילה לעולם רגוע ושקט יותר, למרות שהיא עצמה אנרגטית ביותר. העיר שוכנת בנמל כשמעליה חולש הר הגעש וזוביוס. בעיר יש דומו גדול מהמאה ה-13; מוזיאון לארכיאולוגיה שהוא אחד המוזיאונים החשובים בעולם בתחום הארכיאולוגיה הקלאסית ומכיל גם גלריות שבהן ממצאים מהעיר החרבה פומפיי; גלריה אומברטו הראשון היא מרכז קניות מפואר שממוקם במבנה קשתות מהמאה ה-19; בית אופרה מפואר וקסטל נואבו, המבצר הגדול החולש על החוף ועל הנמל. נאפולי היא עיר מאוד צפופה, בעךת רחובות צרים ועמוסים באנשים, טוסטוסים וכביסה. העיר מפורסמת בפיצריוות שלה, מהמשובחות באיטליה, שהטובות שבהן נמצאות ברחוב טריבונאלי. מחוץ לנאפולי תמצאו צוקים הנשברים לתוך מפרצים כחולים עם כפרי דייגים קטנים; כפרים הרריים מנוקדים בעצי לימון וזיתים; עיירות תיירים קטנות; איים הציוריים; מסעדות נפלאות, הר הווזוב וכמובן פומפיי העתיקה על אוצרותיה.
פומפיי היא עיר רומית שנחרבה בהתפרצות הר הגעש ווזוב בשנת 79 לספירה. היא נתגלתה ב-1748 על ידי איכר שחפר בשדהו ונתקל בשרידיה העתיקים. האפר הלוהט שימר את העיר בדיוק כפי שהיתה. בין השאר נמצאו גם שרידי התושבים, כשבפניהם ניכרה האימה של רגעיהם האחרונים. ב-1997 הכריז האו"ם על פומפיי כעל "אתר מורשת עולמית". חופי אמאלפי, בחלקה הדרומי של איטליה, הם אחד ממוקדי התיירות העיקריים של איטליה. בניגוד למקומות תיירות רבים בעולם, בעיקר באירופה, חוף אמאלפי שומר על צביונו כבר עשרות שנים. הרי האפנינים המתנשאים לגובה 1,500 מטר סוגרים על מפרצים מקסימים, על המורדות התלולים זרועים הבתים.
בפוזיטאנו, הגדול בכפרי החוף, 3,700 תושבים, כולם מכירים את כולם, ומאז שריכזו משאבים גדולים לתיירות במלונות קטנים ובחדרי אירוח, לקחו להם למשימה לפנק, לשרת ולהיות שם עבור כל אורח. את השהות הנפלאה אפשר להעביר באחד מבתי המלון היפים של האזור, ליד הבריכה, בבר ובמסעדה, אבל זה גם אזור נפלא למיטיבי לכת. הכבישים מפותלים מאוד, הנסיעה איטית והנוף עוצר נשימה.
ורונה, עירם של רומיו ויוליה, מלאה בנערות שבאו מרחוק כדי להצטלם על המעקה המפורסם, אולם יש לה עוד כמה דברים להציע. מרכז העיר ורונה יושב על חצי אי שיוצר הנהר אדיג'ה, ומי שמוכן לטפס מעט מוזמן לחצות את הנהר ולעלות לקסטל סן פייטרו לתצפית. כיכר השוק, פיאצה דלה ארבה, היא המרכז של העיר. ליד מצויה פיאצה סניורי, שעמדה במרכז החיים האזרחיים במאה ה 16 ויש בה כמה בניינים מהודרים. בעיר יש גם אמפיתאטרון רומי משומר היטב ומבצר ששוחזר ונעשה למוזיאון אמנויות.
בעיר האוניברסטאית פאדובה אפשר למצוא כמה אתרים מעניינים:
קפלת סקרובניי עם ציורי הקיר של ג'יוטו; המוזיאון העירוני של הנזירים המתבודדים, שמכיל ציורים, אוסף ארכיאולוגי ורהיטים; כנסיית הנזירים המתבודדים עם ציורי קיר; הבזיליקה של סן אנטוניו, שהיא הסמל התיירותי של העיר, ולא הרחק ממנה נמצאת הפראטו דלה ואלה, כיכר אליפטית שנטועים בה עצי דולב והיא מוקפת תעלת מים, גשרונים ופסלים של אנשים מפורסמים.
האי סיציליה היה כור היתוך לתרבויות רבות שהתנקזו אליו מכל קצות העולם העתיק. האי, שכל גודלו פחות מ-200 קילומטר מצפון לדרום וקצת יותר מכך ממזרח למערב, מתגלה במלוא יופיו בסתיו ובאביב. מקדשים עתיקים, כפרים מסורתיים, נוף מרהיב לאורך החופים ובתוך היבשת ההררית, הר געש אחד פעיל, איים רומנטיים ואוכל מצוין.
פלרמו, בירתה של סיציליה ועיר הנמל המרכזית שלה, היא העיר המרתקת והמעניינת ביותר באי. היא שוכנת ליד מפרץ המזכיר בצורתו קונכייה, ומכאן שמה - "קונכיית הזהב". למרות שחלקים רבים מהעיר מוזנחים, כשמסתובבים ברובע העתיק של העיר נדמה כי הזמן עצר מלכת: כיכרות, ארמונות, כנסיות וגנים עם אוצרות האמנות וארכיטקטורה. שוק הוואצ'ריה, שהתפרסם בהקשר למאפיה הסיציליאנית, הוא מקום נחמד לטיול שעות הבוקר המוקדמות או לארוחת צהריים.
בפארק הארכיאולוגי בסגאסטה ישנו מקדש יווני שבנייתו הופסקה מסיבה לא ידועה ושרידיו מרהיבים ביופיים, ושרידי תיאטרון הלניסטי. העיירה אריצ'ה, הנמצאת על צוק גבוה סמוך לים, היא מבוך של רחובות קטנים מימי הביניים ונחשבת לבירת הממתקים של האי. אחרי טיול בקתדרלה ובסמטאות שבו באחד מבתי הקפה שלה. סיראקוזה היא עיר הולדתו של ארכימדס, ובמקום ישנם שרידי עיר יוונית ועיר רומית, מהיפות ומהחשובות בעולם העתיק - תיאטרון יווני, אמפיתיאטרון רומי, קטקומבות והקריפטה סן מרציאנו, מבנה הכנסייה הראשונה בסיציליה. באזור העיר העתיקה מימי הביניים, אורטיג'יה, שרידים רבים מתקופת הבארוק, כיכרות, ארמונות וקתדרלה. בצפון נמצאת דרך עיירת הנופש הפופולרית והיפהפייה טאורמינה, שיושבת על צוק גבוה מעל הים ומשקיפה לים ולהר אטנה.
האי סרדיניה הצנוע מציע נוף טרשי, כמה חיות בר ייחודיות ודי הרבה מילארדרים שצצים בנמל פורטו צ'רבו בכל קיץ על גבי יאכטות יקרות. עד השנים האחרונות האי לא ממש הסביר פניו למטייל הממוצע, אהל הוא נפתח יותר בשנים האחרונות, בעיקר בשל הניסיון להפוך את האזור לפעיל במשך כל ימות השנה, ולא רק בעונת הקיץ.
אזור פיימונטה שבצפון-מערב איטליה מפורסם בעיקר בזכות יינותיו. אך גם מי שאינם חובבי יין מובהקים, יוכלו ליהנות פה מחופשה רגועה, הרחק מטוסקנה ההומה תיירים. האזור נמצא למרגלות הרי האלפים, ומאופיין בגבעות עגולות, עליהן שוכנות עיירות ציוריות וכרמים מטופחים.
ויזות: ישראלים אינם זקוקים לאשרה כדי לבקר באיטליה
חיסונים: אין צורך בחיסונים
שעון: איטליה נמצאת שעה אחרי ישארל
חשמל: 220 וולט
מידות: השיטה המטרית
מומלץ לבקר באיטליה בין החודשים אפריל לנובמבר, אולם בקיץ רוב האיטלקים יוצאים לחופשה וחנויות רבות סגורות. בצפון עונת הסקי נמשכת מדצמבר עד סוף מרס, ובדרום אפשר להישאר גם עד ינואר.
אל-על, ארקיע, ישראייר ואל-איטליה מציעות טיסות לרומא ומילאנו. חברות שכר רבות טסות לערים אחרות במדינה. מי שכבר נמצא באירופה יכול להגיע לאיטליה בקלות ברכבת, באוטובוסים וברכב. ניתן להגיע גם במעבורת מספרד, יוון, טורקיה, טוניסיה, מלטה, אלבניה ומצרים.
שגרירות ישראל נמצאת ברחוב מישל מרקאטי 14 ברומא. טל: 06-36198500. שגרירות ישראל בוותיקן נמצאת ברחוב מישל מרקאטי 12. טל: 06-36198690.
קהילה יהודית: הקהילה היהודית באיטליה מונה כיום כמה עשרות אלפים (המספר המדויק לא ידוע) שהם שרידיה של קהילה מאוד עתיקה, שנמצאת ברומא מאז ימי יוליוס קיסר. הקהילות הגדולות ביותר נמצאות ברומא ובמילאנו, שם גם ניתן למצוא בתי כנסת רבים, מסעדות כשרות, סופרמרקטים כשרים ואפילו מלון כשר ברומא. ברוב הערים הגדולות האחרות ניתן למצוא לפחות בית כנסת אחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
