סין
העמים הסינים השונים אוחדו לעם אחד על ידי הקיסר צ'ין במאה השלישית, ובני השושלת איחדו את הכתב הסיני ובנו את החומה הסינית. השושלת האחרונה ששלטה בסין היא שושלת צ'ינג, שבשנת 1644 הדיחו בניה את שושלת מינג. הם כבשו שטחים נרחבים, בהם איזור שינג'יאנג, יונאן, טיבט, מונגוליה וטיוואן. מרקו פולו הגיע לסין במאה ה-13, והתפעל מהשגשוג הרב של המקום העצום.
במאה ה-16 הגיעו סוחרים פורטוגלים לסין, והקימו את מקאו. מאוחר יותר החל הסחר עם בריטניה, שהתחילה למכור אופיום לסינים. במאה ה-19 נחלשה שושלת צ'ינג, וברחבי המדינה פרצו מרידות. ב-1840 פרצה מלחמת האופיום בין סין לבריטניה, ובעקבות ניצחונה של בריטניה הועברה הונג קונג לידיה.
ב-1911 הודח הקיסר על ידי מהפכנים שרצו להקים רפובליקה. הגנרל יואן שיקאיי נבחר לנשיא הרפובליקה, ולפני מותו ב-1916 הכריז על עצמו כקיסר. לאחר מותו התפוררה הרפובליקה והחלה תקופת המליציות, שבה סין נשלטה על ידי קואליציות מתחלפות של אנשי צבא. ב-1925 השתלט צ'אנג קאי שק על המדינה. ב-1934 התרחשה "הצעידה הגדולה", במהלכה נמלטו מתנגדי המשטר הקומוניסטים לצפון-מערב המדינה, ושם הכריזו על מנהיג חדש – מאו טסה-טונג.
ב-1931 פלשו היפנים לסין והקימו ממשלת בובות שבראשה עמד הקיסר המודח. לאחר מלחמת העולם השנייה השתלטו הקומוניסטים על השלטון ושק נמלט לטייוואן. ב-1949 הכריז מאו על הקמתה של הרפובליקה העממית של סין. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הכריז מאו על "הקפיצה הגדולה קדימה", ניסיון לקדם את הכלכלה הסינית שהוביל לעוני נרחב ולרעב.
בשנות ה-60 התערער מעמדו של מאו, והוא הגיב ב"מהפכה התרבותית". ארגוני נוער קיצוניים ערכו טיהורים במפלגה, ואלפי בני אדם נשלחו למחנות מעצר. מאו מת-1976, וסין אימצה גישה מערבית יותר. אולם הקצב האיטי של הרפורמות במדינה הוציא אלפי סטודנטים לרחובות. ב-1989 הגיעו ההפגנות לשיאן, כאשר הצבא דיכא באכזריות הפגנה בכיכר טיאנאנמן, מאות נהרגו והעולם כולו ראה כיצד טנקים דורסים מפגינים בלתי מזויינים. מאז תחילת המאה הנוכחית סין מאמצת גישה קפיטליסטית יותר והפכה לכוח כלכלי מוביל בעולם.
התרבות הסינית היא מאוד מורכבת וייחודית. השפה הרשמית המדינה היא סינית מנדרינית, כפי שמדברים בבייג'ינג, אולם יש בה עשרות ניבים נוספים. הכתב הסיני הוא אומנות בפני עצמו. הקליגרפיה האומנותית נמצאת בכל מקום - במקדשים, באתרים השונים, במערות ואפילו על צלעות הרים.
הפילוסופיה הסינית החלה להתפתח במאה ה-4 לפני הספירה על ידי קונפוציוס, והיא שמה דגש על חיפוש אחר הדרך הנכונה - הדאו. התפישות המרכזיות בסין הן: קונפוציוניזם, מוהיזם, דאואיזם ולגליזם. כולן תופסות את טבעו של האדם ואת המוסר בדרכים שונות, אך לכולן משותפת תפיסה רוחנית של העולם.
מתוך הפילוסופיות השונות התפתחה הרפואה הסינית הייחודית, שמסתכלת על גוף האדם כחלק מהעולם וקובעת שהאדם צריך לחיות בהרמוניה עם חוקי הטבע. שיטות הטיפול הנפוצות ברפואה הסינית הם אקופנקטרה (דיקור סיני) שיאצו, טאי-צ'י ושימוש בצמחי מרפא. גם אומנויות הלחימה הסיניות, שהמפורסמות שבהן הן הטאי-צ'י והקונג-פו, התפתחו בעקבות הפילוסופיה.
התיאטרון הסיני משלב בתוכו תפאורה צבעונית, תלבושות ססגוניות, והרבה איפור ומוסיקה.סינים גם ידועים במופעי האקרובטיקה שלהם ובריקוד המסוגנן. אם בעבר רק סרטי הקונג-פו הסיניים זכו להצלחה מסחרית מחוץ למדינה, אז בשנים האחרונות זוכה הקולנוע הסיני "האיכותי" להצלחה רבה.
האול הסיני מוכר ואהוב בכל העולם, אך למעשה האוכל בסין שונמאוד ממה שמוכר במערב. ישנם ארבעה אזורי מטבח עיקריים בסין: בייג'ינג-מנדרין, קנטון, שנחאי וסצ'וואן. המגוון עצום ונע בין מאכלי אטריות למטבח חריף מאוד. הסינים גם אוכלים כמעט כל דבר שזז. תה הוא המשקה הפופולרי ביותר במדינה.
האירוע הגדול ביותר בסין הוא חגיגות ראש השנה הסיני, שנקבע על פי לוח השנה של הירח (ינואר-פברואר) אירועים מעניינים נוספים: פסטיבל הקרח בחרבין (ינואר) פסטיבל הפנסים הגדול (פברואר-מרס) פסטיבל התזת המים (אפריל) פסטיבל קינג מינג ג'י (בהירות טהורה) הוא יום קדוש למתים (אפריל) ביום החמישי של חודש הירח החמישי מתקיים ברחבי המדינה פסטיבל סירות הדרקון (יוני) באפריל ובאוקטובר חוגגים את יום הולדתה ויום מותה (בהתאמה) אלת המים מאזו. פסטיבל אומנויות הלחימה בשאולין (ספטמבר) יום הולדתו של קונפוציוס (בספטמבר) ופסטיבל אמצע הסתיו (אוקטובר).
בייג'ינג, בירת סין, היא עיר של ניגודים - זקני הדור של מאו מחד והצעירים בחליפות היקרות מאידך. השווקים הקטנים עם הריחות המשכרים ולידם מרכזי קניות נוצצים מלאי כל טוב, הבניינים האפורים של העידן הקומוניסטי מול גורדי השחקים המודרניים. זוהי עיר ענקית (לפחות 8 מיליון בני אדם) שמהווה מרכז פוליטי ושלטוני שקובע את הלכות המדינה – שעון סין נקבע על פי השעון בביגינג, וכך גם השפה הרשמית. לאור מעמדה בהיסטוריה של העם הסיני, משופעת בייג'ינג באתרים מרתקים.
העיר האסורה היתה במשך כ-500 שנה משכנם של קיסרי סין, שלא הרשו לפשוטי העם להכנס לתחומה. כיום יכול כל אחד לבקר בבגנים המטופחים, בבניינים השונים, במקדשים, בחצרות ובארמון המלכותי. שטחה של העיר האסורה כ-7,200 מ"ר, והיא מוקפת חומה שגובהה 10 מטר וחפיר ברוחב 52 מטר. בעיר האסורה יש כ-8,500 אלפים חדרים, רובם מעץ, שקירותיהם אדומים ויש להם רעפים בצבע זהב. הארמון הוסבה למוזיאון, ואפשר לראות בו פריטים רבים מאוצרות הקיסרים.
מקדש השמים המרשים נבנה ב-1420 ושימש כמקום לטקסים דתיים של קיסרי שושלת מינג וצ'ינג. מיםלמעשה מדובר במתחם ענק מוקף חומות עם ארבעה שערים, שבתוכו כמה מבנים מרשימים, בהם מקדש הפרישות, המזבח העגול, ואולם התפילה לאסיף מוצלח. המבנים עצמם עשויים בעיקר מעץ ומשיש, ובתכנון שולבו פנג שואי, נומרולוגיה, קוסמולגיה ודת, שהוסיפו להדר להם.
כיכר טיאנאנמן הינה הכיכר העירונית הגדולה בעולם ומרכזה של בייג'ינג. משמעות השם של הכיכר היא "שער השלום השמיימי", משמעות שנראת אירונית במיוחד לאחר טבח הסטודנטים בכיכר ב-1989. כיום מהווה המשטח הענק הזה, מקום מפגש לתושבי העיר הנהנים לעסוק בפעילויות שונות בכיכר. בשעות הבוקר המוקדמות מתמלאת הכיכר במתעמלים המתרגלים טאי-צ'י, ואילו בשעות אחר-הצהרים המאוחרות ממלאים את הכיכר מקומיים המעיפים עפיפונים. מלבד עפיפונים, בכיכר ישנו המוזיאון להיסטוריה של המהפכה הסינית, האנדרטה לגיבורי העם והמיאוזוליאום של מאו.
ארמון הקיץ הוא פארק עצום, שיש בו הרבה מים וגנים. זהו מקום מועדף על תושבי העיר בקיץ, כאשר רבים נוהרים לאגם קונמינג שבפארק. בפארק כמה מבנים מעניינים, בהם הוא אולם נדיבות הלב ואריכות הימים ו"המסדרון הארוך".
מקדש הלאמה מציע גנים מעוצבים, ציורי קיר, שטיחי קיר, עבודות עץ ומגוון פסלו בודהא. מקדש קונפוציוס נמצא בסמוך למקדש הלאמה, והוא אחד מהמקדשים הגדולים בסין. המבנה הנוכחי מתוארך משנת 1306 ושימש לאחסון כתביו העתיקים של קונפוציוס וחכמיו. המקום שופץ ב-1981 ומשמש כיום כמוזיאון. במקום מבנים רבים, מקדשים, גן מטופח, ועוד.
פארק גונגיואן, שפירוש השם הוא ''הים הצפוני'', הוא החלק הצפוני של האגמים בסביבת העיר האסורה. אגמים אלו נוצרו בתקופת שושלת ג'ין (מאות 12-13), ומרקו פולו דיווח כי קובלאי חאן נהנה לנפוש במקום. גם בתקופות אחרות שימש המקום כ"פארק המשחקים של ילדי הקיסרים". ב-1925 הפארק נפתח לציבור. טיול סביב האגם אורך כשלוש שעות. בקיץ ניתן לשכור סירה ולשוט באגם, ובחורף, כשהאגם קופא, האגם הופך למשטח החלקה על קרח. בפארק מצויים מבנים מונומנטליים שונים, מקדשים כגון הפגודה הלבנה, שערים עתיקים, בתי קפה, דוכני מזון מהיר, דוכני מזכרות ועוד.
בייג'ינג מלאה בשווקים מרשימים ויוצאי דופן, ובהחלט כדי לנסות ולבקר בכמה מהם. שוק הפנינים נמצא בקומה השלישית של שוק הונגקיאו, והוא המקום הידיעה לקניית פנינים, תכשיטים ואבני חן אחרות. שוק הרפאים הוא אחד המקומות המרתקים ביותר בעיר. אפשר למצוא כאן אבני חן, עתיקות, מוצרי עור, משי, חרסינה, חפצי אמנות ואומנות, תוצרת חקלאית ושלל זיופים מכל דבר. שוק המשי מציע מוצרי משי זולים וגם מוצרי קשמיר, עור, תיקים ומזוודות, ביגוד, נעליים, כובעים, שעונים ומוצרי אומנות שונים. ברחוב דשילאן, שהיה המרכז המסחרי של בייג'ינג כבר לפני למעלה מ-500 שנה, יש חנויות ישנות ודוכנים קטנים שבהם אפשר לקנות מגוון מוצרים כמו משי, תרופות סיניות ועוד.
לתיירים שמבקשים חוויה יותר אותנטית מומלץ לבקר בכמה מסמטאותיה ההולכות ונעלמות של בייג'ינג, שעדיין משמרות בתוכן משהו ממסורת העבר הרחוק. הטיול בסמטאות בייג'ינג יכול להיעשות רגלית או באמצעות אופניים, וכך אפשר להתרשם מבתים מסורתיים טיפוסיים הבנויים סביב חצרות פנימיות, לספוג מהאווירה המיוחדת ומאורחות החיים שלא נשתנו דורות רבים.
במרחק נסיעה קצר מהעיר ניתן גם לבקר בחומה הסינית - מפעל ההגנה הכביר שנועד להגן על הקיסרות מפני השבטים שממערב. בשנת 221 לפני הספירה איחד הקיסר צ'ין שיהונגדי את ממלכות סין השונות לממלכה אחת גדולה, ואת חלקי החומות השונות איחד לחומה אחת שאורכה יותר מ-6,000 קילומטר. האתר שבו מבקרים רוב התיירים הוא בדלינג, כ-70 קילומטר מבייג'ינג. אל האתר, בגובה של כ-800 מטר, ניתן לעלות בעזרת רכבל. בין השאר יש כאן קולנוע, מוזיאון קטן, וכמובן חנויות מזכרות. ניתן לשלב ביקור במקום עם ביקור בקברי שושלת מינג ובביקור במעבר המבוצר ג'ויונג גואן. אתר פופולרי נוסף הוא מוטיאניו, כ-90 קילומטר צפונית-מזרחית לבייג'ינג. בקטע זה החומה חוצה ומטפסת על פסגותיהם של הרים מיוערים, וממנה אפשר לצפות אל מרחבי ההרים והעמקים המרהיבים.
קברי שושלת מינג נמצאים כ-50 קילומטר צפונית-מערבית מבייג'ינג, וקבורים כאן 12 מתוך 16 קיסרי השושלת. אפשר לבקר במבנים התת קרקעיים, לצעוד ב"דרך הרוח", שמתחילה בקשת ניצחון, עוברת דרך שער הארמון הגדול, ממשיכה על פני פסל צב ענק ובהמשך מגיעה אל שורה של פסלי חיות אחרות הבנויות באבן. מאחורי פסלי החיות נמצא שורה של 12 פסלי אישים חשובים מאז - גנרלים, שרים, ופקידים.
מקדש טנזה נמצא במרחק של 45 קילומטר מערבית מבייג'ינג, והוא הגדול ביותר במקדשי האזור. המקדש נבנה במאה השלישית לספירה, ומאז נוספו כמה נדבכים למבנים הקיימים, כך שאפשר לראות במקדש מגוון של צורות ארכיטקטוניות, מיתולוגיות, ואומנותיות.
שנחאי, "על המים" בסינית, היא העיר הגדולה בסין ובשנים האחרונות היא הפכה לעיר מערבית, מרובה בגורדי שחקים, חברות ענק וחברות היי-טק. בכל פינה מרגישים כיצד העיר, שכונתה בעבר "פריס הסינית" ו"ממלכת המזרח", מנקה את האבק שהצטבר עליה בשנות מהפכת התרבות. שנחאי נחלקת על ידי נהר חואנגפו לשני אזורים: פודונג ממזרח לנהר, ופושי ממערב.
בטיילת הבונד המתעגלת לאורך גדתו המערבית של נהר חואנגפו, המתחבר לנהר היאנגצה, היא סוללה שנבנתה בזמנו לאורך רצועת החוף הבוצית של הנהר. בעבר האזור היה המרכז הפיננסי של סין, והוא נשאר עד היום סמל ותזכורת לכך ששנחאי היא המצאה של זרים ולא של הסינים עצמם. את הטיילת היפהפייה גודשים המוני סינים ותיירים. לאורך הטיילת ישנם מבנים ניאו-קלאסיים רבים משנות ה-30, שנבנו בסגנון ניו-יורקי עם קורטוב של אדריכלות סינית עתיקה. במרכז הטיילת יש פסל ענק של אחד מראשי העיר בעבר. כשצועדים בטיילת חשים את ממדיה של העיר ואת הדופק שלה כמגה-מטרופולין. בכיוון מערב רואים את הדאון טאון האירופי הישן, ומן העבר השני של הנהר רואים את שנחאי המודרנית והחדשה של אזור פודונג. בלילה אזור הבונד המואר מקסים במיוחד.
כשנמצאים בטיילת הבונד מקבלים חשק לשוט על נהר החואנגפו. זוהי הזדמנות מיוחדת לצפות לעבר נופים מרהיבים של הבונד וכל המתרחש על גדותיו, תוך כדי לגימה של בירה סינית טובה.
העיר הצרפתית, (פרנץ' טאון) היא אזור הזיכיון הצרפתי לשעבר. בלב הרובע נמצאים גני יו-יואן היפים, ולצדם הבזאר מעורר הסקרנות. תמצאו כאן עשרות חנויות, מסעדות וסמטאות ציוריות המתפתלות תחת גגות סיניים אופייניים, וברחובות הסמוכים. אפשר לקנות כאן כמעט הכל ובזול. השוק הססגוני שיאנג יאנג צמוד לרחוב הקניות הגדול חואי חאי לו. זהו שוק הבנוי בקתות ואוהלים, שיש בו הכל, אבל בעיקר זיופים וסוג ב'. מי שמעוניין במותגים מערביים ידועים יכול לממש את רצונו ברחוב חואי חאי לו הסמוך, המקושט לכל אורכו באדניות פרחים, ויש בו עשרות חנויות בוטיק מהודרות, בתי כלבו ענקיים, מסעדות ובתי קפה בסגנון מערבי.
לא רחוק ממלון היאט ממוקם המוזיאון הימי של העיר. באקווריום הזה, שנבנה על ידי חברה סינגפורית, חיים כמעט כל היצורים של האוקיינוסים והנהרות - מדגיגים זעירים ועד כרישים ענקיים. חלק ניכר מהתצוגה נעשית דרך מנהרות שקופות החוצות את מכלי המים הענקיים, כשהדגים והכרישים שוחים להנאתם מעל ראשי המבקרים. מוזיאון נוסף שכדאי לבקר בו הוא מוזיאון שנחאי. כאן אפשר למצוא את אחד מאוספי האמנות המרשימים ביותר בסין.
חיי הלילה של שנחאי מתרכזים ברחוב מאו מינג. מקום נוסף לבילויים בפאבים ובמסעדות נקרא שין טיאן די. אזור בילוי פופולרי נוסף הוא הוא פארק 97, שבסינית קוראים לו פושין גונג יואן.
משנחאי אפשר לצאת לכמה טיוילם בלתי שגרתיים. במרחק של כשעה וחצי משנחאי נמצאות העיירות סוג'ו ודז'ואו דז'ואנג, הבנויות על רשת תעלות ומזכירות את ונציה. תוכלו למצוא בעיירות האלה בתים ציוריים בצדי התעלות, גשרי אבן מעוגלים וסירות שטות. הצצה לתוך הבתים מגלה שכמעט ואין בהם רהיטים. סטודנטים לאמנות סינים יושבים לצדי התעלות, ובשקדנות, ראויה לציון, מציירים את הנוף המיוחד של המקום.
כשעתיים נסיעה משנחאי נמצא אגם ש'יחו. באגם נבנו סוללת אורך וכמה סוללות רוחב, שחילקו אותו לכמה ימות, המחוברות ביניהן על ידי תעלות, כשבתוך האגם יש כמה איים. הנוף והשקט פסטורליים במיוחד. על העצים מקפצים סנאים, ואת שירת הציפורים שומעים למרחוק. הליכה על הסוללה המרכזית היא פשוט חוויה מיוחדת במינה.
שיאן היא אחת הערים ההיסטוריות ביותר בסין, ונחשבת לאחר מ"ארבעת הבירות הגדולות של סין". מוקד המשיכה העיקרי בעיר כיום הם חיילי הטרהקוטה, שנמצאים כ-40 קילומטר מזרחית לעיר. מדובר בכעשרת אלפים פסלים בגודל אמיתי של חיילים, קשתים ומרכבות שנחשפו לראשונה ב-1974. הצבא האדיר הזה נקבר יחד עם קיסר צ'ין הראשון בתחילת המאה השלישית. אתרים מעניינים נוספים בעיר הם מסגד שיאן ברובע המוסלמי, פגודות אווזי הבר העתיקות, הכפר הניאוליתי המשוחזר בנפו ומוזיאון ההיסטוריה.
הונג-קונג היא עיר תזזיתית, שמתנהגת כמו ניו-יורק על סמי מרץ, כשבאמצע אפשר למצוא גינות סיניות שקטות ופסטורליות. (ראו הרחבה). במרחק של 45 דקות הפלגה מהונג-קונג נמצאת מקאו. אל חצי האי ההררי הזה הגיעו במאה ה-16 יורדי ים ומגלים פורטוגלים בעקבות אגדות על האימפריה הסינית ועל אוצרותיה. באי תמצאו שילוב מרתק בין התרבות הסינית לפורטוגזית - ארכיטקטורה צבעונית קולוניאלית ליד מבנים מודרניים, מקדשים בודהיסטיים לצד כנסיות נוצריות, מרכזי קניות גדולים ומודרניים לצד שווקים מסורתיים גדולים, מטבח מגוון, חנויות לאמנות ולעתיקות, פארקי שעשועים וחיי לילה סוערים עם מסעדות, ברים ומועדונים הפתוחים כל הלילה.
כדאי לבקר במקדש הבודהיסטי קום לאו שנבנה במאה ה-17 לכבוד אלת הרחמים, ובגני לו לים לוק, המשלבים סגנון סיני ואירופי. מהגנים אפשר לעלות ברכבל או בטיול רגלי קצר ותלול למגדלור שממנו נשקף נוף של כל אזור המפרץ וחצי האי. מומלץ לבקר גם בחנויות העתיקות ובשווקים הצבעוניים. ההימורים בעיר חוקיים, והרבה תיירים מנסים את מזלם בקזינו הצף שנמצא בפתח הנמל.
ערוץ הנמר המדלג שבגבול המחוזות יונאן- סצ'ואן הוא אחד הטרקים המרשימים של סין. מדובר בקניון עמוק ביותר שנהר היאנג-צה החום זורם בתוכו בגעש. הטרק אורך כשלושה ימים, ומספר נופים עוצרי נשימה.
טיבט, שנכבשה בשנות ה-50 על ידי הסינים במרחץ דמים, היא מוקד פוליטי כבר שנים רבות וגם אחד האזורים היפים בעולם. במערב העניקו לה כינויים רבים – "ארץ השלגים", "שנגרילה" ו"גג העולם". הבירה להאסה היא מרכז העצבים של טיבט. רחוב בארקור במרכז העיר העתיקה הוא הרחוב העתיק בעיר, ובו אפשר לחוש בתרבות הטיבטית. מקדש ג'וקהאנג, שנבנה ב-647, הוא המרכז ברוחני של טיבט, ומידי נוהרים אלי עולי רגל רבים. מקדש פוטאלה, שנבנה במאה השביעית, נחרב ונבנה מחדש ב-1645, הוא מקום מושבו של הדאלי לאמה והמרכז הפוליטי של טיבט. חמישה קילומטרים מחוץ לעיר נמצא מנזר דרפונג, אחד מ"שלושת המנזרים הגדולים".
מוקד המשיכה העיקרי של טיבט הוא הר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם - 8,848 מטר מעל פני הים. הדרך להר שופעת מעיינות והנוף הסביבתי עוצר נשימה. מטיילים רבים יוצאים לטרק קשה של כמה ימים עד לבסיס היציאה לאוורסט. מדובר בטרק קשה, אבל חוויה של פעם בחיים. במערב טיבט ניצב הר קאילש, שהוא אחד מיעדי העלייה לרגל המפורסמים בעולם. ההר, שפסגתו בגובה של 6,700 מטר, מספק נופים מרהיבים של שלג צחור, נהרות ואגמים קפואים. העיר השנייה בגודלה בטיבט היא שיגאצה, כ-250 קילומטר מלהאסה, ובה נמצא מנזר טאשילהונפו, מקום מושבו של הפאנצ'ן, מנהיג הדת השני בחשיבותו בטיבט. בעיירה גיאנצה, כ-200 קילומטר דרומית-מערבית ללהאסה, יש שני אתרים מרשימים - מנזר פלקור צ'ודה ומבצר דזונג.
ויזות: אשרת כניסה לסין ניתן להוציא בשגרירות סין בישראל, רחוב בן יהודה 222תל-אביב. עולה 75 שקל לכניסה חד פעמית לשהות של 30 יום
חיסונים: יש לקבל חיסונים בהתאם למקום אליו טסים
שעון: סין מקדימה את ישראל ב-6 שעות
חשמל: 220 וולט
מידות: השיטה המטרית
החודשים המומלצים לביקור בסין הם מרס- אפריל וספטמבר-אוקטובר, אז מזג האוויר נעים רוב הזמן.
ניתן לטוס לביי'גינג ישירות עם אל-על, חברת התעופה של אוזבקיסטן ולופטנזה, או דרך קייב עם חברת "אירוסוויט" האוקראינית. ניתן גם לטוס להונג-קונג ומשם להיכנס לסין. דרכים נוספות להגיע לסין הם הן באוטובוס מווייטנאם, טיבט או נפאל, או עם הרכבת הטרנס-סיבירית. אפשר גם לשוט לשנחאי מיפן או מקוריאה-הדרומית.
נציגויות ישראליות: השגרירות בבייג'ינג נמצאת ברחוב טיאן זה לו 17; טל: 10-85320500; הקונסוליה בשנחאי נמצאת ברחוב לושנגואן 55. טל: 21-62098008
קהילה יהודית: יהדות סין הינה אחת הקהילות העתיקות ביותר במזרח הרחוק, וראשיתה בסביבות המאה השביעית, כאשר סוחרים יהודים הגיעו לסין מהודו ומאירופה. לאחר הקמת ישראל עזבו רוב היהודים את המדינה, וכיום ישנה קהילה ותיקה של אנשי עסקים ודיפלומטים בבייג'ינג, שמקיימים חיי קהילה, תפילות וארוחות בערבי שישי ובחגים. בנוסף פועל בעיר בית חב"ד. בשנגחאי יש קהילה שמונה כ-150 חברים, והם מקיימים פעילות דתית בימי השבוע, בחגים ובמועדים. לקהילה יש רב מטעם תנועת חב"ד.
נא להמתין לטעינת התגובות
