זכרונות מקולומבוס
ביקור בגנואה, עיר הולדתו של מגלה המדינות הידוע, כולל בתוכו מוזיאונים, אוכל טוב וארמונות וכנסיות עטורים בזהב העולם החדש
בשני טיוליי האחרונים באיטליה, בחבל פיידמונט (אזור העיר טורינו) השתמשתי בשני ספרים שבקושי הזכירו אותה. היא כמובן לא במעמד להתחרות בערים הגדולות - רומא, ונציה ופירנצה, אך יש בה קסם מיוחד ולכן בחרנו לצרף אותה לטיולנו השלישי, לריוויירה האיטלקית.
שהייה בגנואה זולה יותר מבערים איטלקיות אחרות. יש בה פחות תיירים והאוכל המקומי, על טהרת מאכלי הים והפסטו המסורתי, מצוין. סיור במרכזה העתיק מקלף את שכבות השנים שעוטפות אותו מימי הביניים. בניינים בני 500 שנה נראים, מרוב יושנם, כמעט כשעונים אחד על השני.
הרחובות נוטים להתעקל ומאתגרים את חוש ההתמצאות, והכיף הוא לאבד את הדרך, שכן בכל פינה מסתתרת הפתעה נעימה. ארמונות נושנים, כנסיות מהודרות, בתי קפה מודרניים עם שירותי אינטרנט, מסעדות קטנות וטרנדיות ורובע אורות אדומים.
גנואה הייתה מרכז סחר חשוב כבר במאה ה-3 לפני הספירה. ספניה ריכזו את המסחר עם הפיניקים והיוונים. היא גם הייתה מרכז
אחד היתרונות של גנואה הוא הגישה לים. רוב המרחב שמור לטיילת יפה של השנים האחרונות, יש גם מעגן סירות לא גדול וגלאון (סוג של ספינת קרב ספרדית) שנבנה במיוחד עבור סרטו של רומן פולנסקי "פירטים" ב-1985.
יש גם מסעדות, חנויות ובתי קפה בקרבת מקום, וכן המוזיאון הימי "גלאטה", שמציג במולטימדיה את ההיסטוריה הימית של חציית האוקיינוס מאירופה לכיוון העולם החדש. מגג המוזיאון יש תצפית יפהפייה על העיר והנמל, ומומלץ להציץ מהחלון בשעת שקיעת החמה.
בסמוך למוזיאון נמצא "אקוואריו די גנובה", אקוואריום המחשיב עצמו לגדול באירופה ובו כרישים, פינגווינים ודולפינים, בנוסף למיכל ייחודי עם אלמוגים ודגי תוכי שיובאו מהים האדום.
ואם רעבתם מלהביט על הדגים, תוכלו לטעום כמה באחת ממסעדות הדגים הפזורות על הטיילת. אני נהניתי ממנת צדפות ופסטה ברוטב פסטו במסעדת לה-מסצ'ר (Le Maschere) שיושבת על ויה פונטה קלווי.
יחסית להיותה עיר הולדתו של מגלה מדינות כה ידוע, אין קולומבוס מוזכר בגנואה בצורה מורגשת. שמו אינו נושא את שמם של רחובות העיר או המוזיאונים בה, אם כבר תתקלו בשמות כמו גריבאלדי, שאיחד את איטליה במאה ה-18 ואנדריאה דוריה, שבנה את כוחה הימי והפוליטי במאה ה-15. ישנו מוזיאון אחד, קטן ומאכזב במקום בו נולד קולומבוס (3-4 דולר כניסה) ברחוב "ויקו דריטו די פונטיסלו".
ולאחר כמה ימי שיטוט נעימים ברחובותיה הצרים, בנמל ובכפרים הסובבים אותה, שאלתי את עצמי מדוע בכלל רצה קולומבוס לעזוב את גנואה.
נא להמתין לטעינת התגובות
