בין מנהטן לשנחאי
יש בה יותר גורדי שחקים מאשר בניו-יורק ומרכז קניות בשם "מרכז הסחר העולמי". אבל גם יותר מ-600 מקדשים, כפרי דייגים ו-256 איים שוממים. ביקור בהונג-קונג
עשר שנים אחרי שהפכה ממושבה בריטית לאזור מינהלי מיוחד של הרפובליקה הסינית, הונג-קונגעדיין לא החליטה אם היא הגרסה המזרחית של מנהטן או הגרסה המערבית של שנחאי. יש בה יותר גורדי שחקים מאשר בניו-יורק, שדרת כוכבים סטייל הוליווד, קניון בן 13 קומות שזכה לשם המחייב "כיכר טיימס" ומרכז קניות נוסף שנקרא "מרכז הסחר העולמי", ואפילו דיסנילנד אמיתי, שמגרשי החנייה והתורים הריקים שלו מעוררים מחשבות נוגות.
אבל אפשר למצוא בה גם שווקים עמוסים לעייפה במזכרות סיניות, ממקלות אכילה ועד קנקני תה מעוטרים בדרקונים, יותר מ-600 מקדשים המשרתים את שלוש הדתות העיקריות: בודהיזם, טאואיזם וקונפוציוניזם, אין ספור מסעדות סיניות מכל הסוגים והמינים, ובנייני מגורים הדומים לכוורות אנושיות, 40 קומות גובהם ובכל אחד מהם אלף דירות, שם מצטופפים תושביה קשי היום של הונג-קונג, שלוש משפחות בדירה אחת.
גם שרידים מימי הזוהר של האימפריה הבריטית עוד אפשר למצוא בהונג-קונג, למשל מלון "פנינסולה" המפואר שבבעלות משפחת כדורי היהודית שהגיעה להונג-קונג מעיראק. לא קשה לדמיין את סוכן הוד מלכותה 007 משתכשך בג'קוזי שבאחת הסוויטות עם נערתו ועם כוס מרטיני (מנוער, לא מעורבב), או את תומס האדסון, גיבורו ובן דמותו של ארנסט המינגווי ב"איים בזרם", שעליו כתב מאיר אריאל: "חופשה של ארבעה ימים / זונה זקנה שותה איתו / רוצה סיפור, רק שיכניס בה אהבה / הוא מספר לה על הונג-קונג וכל הסיניות שלו / פתאום נכנסת היא מדי צבא".
התייר הממוצע לא יוכל להרשות לעצמו להתארח במלון הזה, שמזכיר בחזותו החיצונית את מלון המלך דוד בירושלים. יהיה עליו להסתפק בעלייה לקומה 28 של הבניין, להציץ בבר-מסעדה "פליקס" שעיצב פיליפ סאטרק, המעצב הצרפתי שאחראי בין היתר למגדלי Yoo בתל-אביב , ולהיכנס לשירותים. הקיר החיצוני שלהם, מהרצפה ועד לתקרה, הוא בעצם חלון ענק המשקיף אל קו הרקיע של הונג-קונג. וכך, בזמן שהתייר הנפעם עושה את מה שגבר צריך לעשות, הוא יכול לפחות להתענג מהנוף.
בכלל, הונג-קונג מזמנת למבקריה חוויות יוצאות דופן בתחום הסניטרי. בשירותים של אחד ממלונות הפאר בקאולון, למשל, מקבלים טיפול VIP של ממש: עובד מיוחד בחליפה מהודרת ימתין לכם בסבלנות עד שתסיימו, ואז יפתח בשבילכם את הברז, יזליף סבון אל כפות ידיכם וינגב, כנהוג בכמה מסעדות פאר בעולם. לנער צריך לבד.
בהונג-קונג חיים כשבעה מיליון תושבים. נהוג לחשוב עליה כעל עיר קוסמופוליטית וצפופה, אך בפועל מהווה השטח הבנוי רק חלק קטן משטחה של המושבה הבריטית לשעבר. הנוף ברובו עדיין פראי: כבישים מפותלים ומהפכי-קרביים המטפסים אל פסגות ההרים, מסלולי טרקים שאפשר לצעוד בהם ימים, כפרי דייגים שהקדמה הגיעה אליהם רק בעשרות השנים האחרונות, חופי ים יפים וארוכים ו-260 איים, שרק ארבעה מהם מיושבים.
הונג-קונג מורכבת מארבעה חלקים עיקריים: חצי האי קאולון שקצהו הדרומי גדוש בבתי מלון, מרכזי קניות, מסעדות ומוזיאונים; האי הונג-קונג, או בקיצור "האיילנד", שחלקו הצפוני הוא מרכז העסקים, הקניות והבילויים, ואילו צדו הדרומי עדיין בעל אופי כפרי; האי לנטאו, הגדול מבין איי הונג-קונג, שבו נמצאים פארק דיסני ושדה התעופה הבינלאומי (אם לדייק, השדה החדש נמצא
חלקיה השונים של הונג-קונג מחוברים ביניהם במערכת של גשרים תלויים עצומים בגודלם, במנהרות לכלי רכב כמו אלה המחברות בין ברוקלין וניו-ג'רסי לבין מנהטן, ובקווי מעבורות סואנים. בעתיד, אגב, אמור להיבנות גשר בין הונג-קונג למקאו, 32 ק"מ אורכו.
ועדיין, עם כל הפרויקטים ההנדסיים מעוררי הקנאה, קבלני הבניין והשיפוצים בהונג-קונג מקפידים להשתמש גם היום בפיגומי במבוק הקשורים זה לזה בחבלים. לא נדיר לראות בנייני משרדים מודרניים בני עשרים ושלושים קומות המכוסים בסבכה צפופה של מוטות במבוק, ביטוי נוסף לאותו שילוב בין מזרח ומערב ובין ישן לחדש, שנמצא בכל פינה. לפחות בדבר אחד אין הבדל בין הונג-קונג לישראל: הפועלים הם סינים.
אם בעבר נחשבה הונג-קונג בעיקר כיעד של אנשי עסקים, או כתחנה בדרך לאוסטרליה ויפן, בשנים האחרונות היא תופסת את מקומה ברשימת יעדי התיירות הפופולריים ביותר בעולם. ובכל זאת, מדובר בתענוג לא זול בשביל התייר הישראלי הממוצע. מדובר בטיסה של 11-12 שעות לכל כיוון, והמחיר בהתאם ("אל על" מקיימת חמש טיסות שבועיות להונג-קונג בכל כיוון במטוסי הבואינג 777 החדשים. מחיר כרטיס במחלקת תיירים נע בין 900 ל-1,350 דולר).
מי שכבר נוסע לטיול במזרח הרחוק, באוסטרליה או בניו-זילנד, לא יצטער אם יקדיש כמה ימים גם להונג-קונג ויטעם מהאווירה המיוחדת, מהשווקים ומרכזי הקניות וכמובן מהאוכל הסיני האמיתי, שלא תמיד מתאים לקיבה הישראלית. קשה עדיין לראות בהונג-קונג יעד לחופשות משפחתיות, אבל בעידן שבו ישראלים נוסעים עם הילדים לחופשה של שבוע בניו-יורק וחוזרים הביתה מרוצים, גם זה כנראה יגיע.
יודעי דבר טוענים שאפשר לבלות בהונג-קונג גם חודש ימים בלי להשתעמם. אבל גם בארבעה ימים אפשר להתרשם ממנה לא רע. גם מי שראה את הנוף מהשירותים של ה"פליקס" במלון "פנינסולה", אינו פטור מעלייה לפסגת ויקטוריה (ובקיצור: הפסגה The Peak) שבמרכז האיילנד, נקודת התצפית היפה ביותר בהונג-קונג. כשאין אובך, ולעתים קרובות יש, נשקף משם נוף עוצר נשימה של העיר כולה ושל ים סין הדרומי (מחיר הכניסה: 20 דולר הונג-קונגי, כעשרה שקלים).
לא חייבים להגיע עם ילדים כדי לבקר בפארק הימי (Ocean Park), ולו רק כדי לראות את ארבעת דובי הפנדה הענקיים ולנסוע במשך עשר דקות ברכבל הארוך שמפריד בין שני חלקי הפארק ועובר ממש מעל קו החוף ההררי. את המדוזות שבאקווריום אפשר לפגוש גם בחלק מהמסעדות בהונג-קונג (מחיר הכניסה לפארק: כ-50 שקל לילד, מאה שקל למבוגר).
בכל מקום שאליו תגיעו בהונג-קונג, תמצאו משהו לקנות. מרפסת התצפית של פסגת ויקטוריה היא למעשה הקומה האחרונה של מרכז חנויות ענק. בפארק הימי יש יותר דוכני מזכרות מאשר דגים, ואפילו המקדש שלמרגלות פסל בודהא הענק באי לנטאו מוקף בדוכנים, רק שבמקום בובות של דולפינים ופנדות יש שם פסלונים של בודהא כתינוק ממושקף ומקלות קטורת בשלל גדלים וצורות.
מלבד הקניונים, בתי הכלבו וחנויות המעצבים, יש בהונג-קונג כמה שווקים מסורתיים וססגוניים, בהם שוק הנשים (Ladies Market) בקאולון , וסטנלי-מרקט באיילנד. שם אפשר למצוא כמעט הכל ובמחירים סבירים: חפצי נוי סיניים, בגדים, נעליים, צעצועים, שעונים ואפילו מזוודות, שיהיה איפה לאחסן הכל. וכמו בשוק הפשפשים ביפו, גם כאן אפשר וכדאי להתמקח על המחיר.
בארבעת הימים שבהם שהינו בהונג-קונג לא הספקנו להתרשם מחיי הלילה של העיר, אבל דיילת לשעבר ב"אל-על", שהיתה מגיעה להונג-קונג לפחות פעמיים בחודש במשך שנים, אומרת שאין כמו הדנס-ברים של וואי-צ'אי ושל לן קואי-פונג שבאיילנד, מוקדי משיכה לתושבים זרים, לאנשי עסקים ולצוותי אוויר.
מי שמבלה עד אור הבוקר ב"בננה ג'ו", ב "קרנגיז" או ב"אינסומניה", שלשה מהמומלצים שבהם, וכבר נמאס לו משרימפס, מהדים סאן ומקינוחי האורז המתוקים, יכול לקנח במנה פלאפל או שווארמה בלאפה. כמו בכל מקום על פני הפלנטה, גם במנהטן של המזרח אפשר למצוא מסעדות מזרחיות.
הכותב היה אורח חברת "אל על", לשכת התיירות של הונג-קונג וחברת "לאס וגאס סנדס".
נא להמתין לטעינת התגובות
