השבוע בגן הבוטני בירושלים: סיפורה של הפעמונית

צמח הפעמונית ההדורה התגלה בארץ רק בשנת 1984. את הצמח, שנחשב לנדיר, היה קשה להגדיר וסכנות אקלימיות ריחפו על המשך הימצאותו. עכשיו פורחת הפעמונית ההדורה בפריחה מרהיבה בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים

ידידיה ירושלמי וד''ר אורי פרגמן-ספיר | 30/7/2008 16:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
צמחי הפעמונית ההדורה נושאים בעונה זו תפרחות מרשימות בצבע כחול לילך. הצמח הרב שנתי, בעל הגבעולים הגבוהים והשעירים, מאכלס גדות נהרות בלבנון, סוריה, טורקיה וקפריסין. בישראל הוא התגלה רק לפני 24 שנה.
 
פעמונית הדורה
פעמונית הדורה צילום: ידידיה ירושלמי וד''ר אורי פרגמן-ספיר
 
בחלקת התצוגה של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, הנמתחת משני צידי השביל והרחבה, בין השער ומרכז המבקרים, מתבצעת עבודה מרובה, לקבלת פריחה יפה של מגוון צמחים עונתיים ורב-שנתיים במשך כל השנה. בת שבע מינק, מאגודת ידידי הגנים הבוטניים ואלי בקר, הגנן הראשי וצוותו, אחראים לתוצאה אליה נחשף המבקר מיד עם כניסתו לגן.

אחת הפריחות המרהיבות ביותר עכשיו בגן היא של הפעמונית ההדורה Campanula peregrina. היפה והנדירה בפעמוניות הבר של ישראל, גדלה בקבוצות גדולות וצפופות בחלקת התצוגה, אחרי הגשרון שבקצה האגם ובמקומות נוספים בגן.

הפעמונית נמצאה בארץ בקיץ 1984 על ידי אהרוני אמיתי איש הגליל בסבך של פטל ומליסה בערוץ נחל כזיב, סמוך לעין טמיר. ניסיונות ההגדרה של הפעמונית לא צלחו והיא לא נמצאה במגדירי הצמחים. היא נצפתה גם בשנת 1985 ולבסוף הוגדרה על ידי פרופסור אבי שמידע מהאוניברסיטה העברית כפעמונית הדורה, אותה הכיר מנחל דמור בדרום לבנון.

עד תחילת שנות התשעים הצמח לא נצפה שוב בארץ והחוקרים חשבו שנעלם, אבל זמירה רוזן מוותיקי החברה להגנת הטבע גילתה אותה מחדש. יואב גרטמן מיגור, הגיע לנחל כזיב ב- 1994, בעקבות הגילוי, במסגרת סקר הצמחים הנדירים של רת"ם - מרכז המידע לצמחי ישראל. גרטמן מצא חמישה פרטים, מתוכם שלושה פורחים. הוא אסף זרעים מהצמחים הפורחים והנביטם במשתלות יגור. גרטמן לא ידע עד כמה חשוב היה האיסוף שלו. חמשת הצמחים אותם מצא נסחפו בשיטפון חורף וכך נעלם הצמח מהטבע בארץ.

לאחר ריבוי הצמחים ביגור, נשתלו שני צמחים חזרה בשמורת נחל כזיב, אולם אלה נעלמו תחת חפירות חזירי בר. שני צמחים נוספים הועברו לגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים. צמח אחד מת מייד והשני החל לקרוס. בת שבע מינק, מאגודת ידידי הגנים הבוטניים, הצליחה להציל חלק מהצמח האחרון ושתלה אותו בשטח הגן הבוטני בירושלים. מצמח זה אספה מינק בקיץ מאות זרעים ובסתיו אותה שנה זרעה אותם.

הנביטה היתה מוצלחת ובחורף היו בגן כמאתיים שתילים צעירים ובריאים. שלושים מהם הועברו לגן הבוטני בהר הצופים כדי לבסס אוכלוסיה נוספת. בקיץ 2005 פרחו הצמחים בשני הגנים הירושלמיים ובשלוש השנים שחלפו מאז התרבו מאד.

                                                                                                                                                     

משפחה שכזו

למשפחת הפעמוניתיים Campanulaceae, ייצוג נאה בחלקת התצוגה בגן הבוטני. משפחה גדולה זו מונה 90 סוגים ובהם כ-2,550 מיני עשבים ובני שיח ומעט מטפסים, שיחים ועצים. שמה המדעי והעברי של המשפחה, מציין את צורת הפעמון האופיינית לפרחי מרבית המינים. פרחים בצורת פעמון, אינם נדירים במשפחות שונות ורחוקות זו מזו, אך דומה שבמשפחת הפעמוניים הגיע מבנה הפעמון לעידון מיוחד ולריבוי צורות ודקויות.

הסוג פעמונית Campanula הוא הגדול במשפחה וכולל 415 מינים הנפוצים בכל רחבי חצי הכדור הצפוני, בעיקר באזור הים תיכוני, בהרי אירופה מזרחה עד לקווקז ואף בהרים שבאזור הטרופי.

מינים רבים גדלים בין סלעים ומצוקים.

לפרח הפעמונית חמישה עלי כותרת, מאוחים בבסיסם במידה זו או אחרת ואונותיהם ישרות (פעמונית הדורה) או מופשלת החוצה (פעמונית קשתית). עמוד העלי חבוי בפרח הצעיר בין חמישה אבקנים. לאחר פיזור האבקה מהאבקנים, מתרומם עמוד העלי ופורש שלוש צלקות המוכנות לקבלת אבקה המגיעה באמצעות חרקים הנמשכים אל הצוף שבתחתית הפרח. כך מובטחת לכאורה האבקה הדדית בין הצמחים, אך לפעמונית גם פיתרון חירום למקרה שהאבקה הדדית לא יוצאת לפועל - הצלקות מתגוללות אחורה וקולטות גרגרי אבקה של אותו הפרח, שנלכדו בשערות דביקות המכסות את עמוד העלי.
פעמונית מנוקדת
פעמונית מנוקדת צילום: ידידיה ירושלמי וד''ר אורי פרגמן-ספיר
מיני פעמונית אחדים מקובלים בתרבות הנוי. פעמונית בינונית Campanula medium, מין זקוף ובעל פרחים נטויים לצדדים וגדולים במיוחד, יצר בתחילת הקיץ פריחה מרהיבה בחלקת התצוגה. הפעמונית הקשתית Campanula incurva הפורחת עתה, היא צמח שרוע, שפרחיו דומים לאלו של המין הקודם, אך עמדתם זקופה. מין מרשים נוסף פורח ממש מול מדרגות הכניסה לגן. זהו זן גנני של פעמונית מנוקדת Campanula punctata , שפנים הכותרת שלה ניכר בניקוד אדמדם צפוף.

תנאים אופטימליים

הפעמונית ההדורה לא נמצאת בסכנת הכחדה ברוב אזור תפוצתה, אולם יש חשיבות גדולה לשימורה בארץ ולקיום אוכלוסיית גיבוי המבוססת על זרעי צמחי הבר המקומיים. ההופעה האקראית והלא קבועה שלה בנחל כזיב אופיינית לצמחים בקצה אזור התפוצה שלהם, אזור בו התנאים אינם אופטימליים עבורם.

פעמונית הדורה פורחת כבר בשנה הראשונה לאחר הזריעה. הצמח חי שנים ספורות בלבד ולכן יש חשיבות גדולה לאסוף את הזרעים כל שנה. הגנים הבוטניים בארץ ובעולם הם גם גני מקלט לצמחי בר הנמצאים בסכנה בטבע, זהו אחד מתפקידיהם החשובים. בחורף האחרון, לאחר יצירת מצבורי צמחים גדולים של הפעמונית ההדורה בגנים, העברנו 1000 שתילים לרשות הטבע והגנים במטרה להשיב את הצמח לנוף הארץ.

את הצמח שהתגלה כבעל פוטנציאל גנני אפשר לרכוש במספר משתלות בארץ. ניתן לגדלו ברוב אזורי הארץ בתנאי שמש מלאה או חצי-צל, בהשקיה בינונית עד מרובה. גובהו עד 1 מ' וקוטרו עד 0.5 מ'. העלווה ירוקה ויפה במשך כל השנה, הפריחה ביוני - אוגוסט.

הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, א' - ה' משעה 7:00 ועד רדת החשיכה, יום ו' מ-7:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת.

         

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בארץ''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים