ירדן: אחות וראי

לא לחינם הראה אלהים את הארץ המובטחת למשה דווקא מפיסגה בצד המזרחי של הירדן. כל מי שמתעניין קצת בארכיאולוגיה, בהיסטוריה, בחי ובצומח, בגיאולוגיה ובתרבות של ישראל, כדאי לו, כדי להרחיב את ידיעותיו ואופקיו, לטייל בארץ הראי של ישראל, המשקפת את רוב מה שקורה בישראל, בהפוך. ירדן היא אחות ומראה לישראל ומשקפת את שלל הנופים שהיא מציעה לתושביה ולאוהביה

אלינער ברקת | 4/12/2008 9:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ממלכת ירדן (שמה הרשמי: "הממלכה הירדנית ההאשמית", אלממלכה אלארדניה אלהאשמיה) שוכנת במזרח התיכון, והיא גובלת בצפון בסוריה, במערב בישראל, בדרום בים סוף (מפרץ אילת) ובערב הסעודית, במזרח בערב הסעודית ובצפון מזרח בעיראק. שמה של הממלכה מעיד על כך ששליטיה, בית המלוכה ההאשמי, רואים את עצמם צאצאים ישירים של הנביא מוחמד, שהיה מבית האשם, וייחוס זה הוא שנותן להם את הלגיטימציה לשלטון.

על ירדן נהוג לומר שהיא הראי של ישראל: אם תציב ראי לאורך הירדן, מול ישראל, תקבל כמעט אותה תמונה גיאוגרפית, בוטנית, זואולוגית, גיאולוגית - אבל בהפוך. טיילים ותיקים ומקצועיים אומרים שמי שרוצה להבין טוב את ישראל מכל הבחינות האלה, כדאי לו לטייל בירדן.
ואדי חסה
ואדי חסה  צילום: תומר נויהאוזר

ירדן נשלטת על ידי מלך משושלת שמייחסת את עצמה לבית האשם, היא משפחת הנביא מוחמד. עבדאללה, שהיה אמיר של עבר הירדן משנת 1921, תחת חסות הבריטים (תוצאה ישירה של הסכם סייקס-פיקו משנת 1916, הסכם שחילק את השליטה באזור בין הבריטים לבין הצרפתים), נטל בשנת 1946 תואר מלך, ובשנת 1950 השלים את השתלטותו, והפך את עבר הירדן לממלכה ההאשמית.

הגורמים הלאומניים הערביים האשימו אותו בשיתוף פעולה עם היישוב העברי ולכן רצחו אותו בשנת 1951. בנו טלאל התגלה כחולה רוח, ולכן הומלך נכדו חוסיין (זה שישראל כל כך אהבה לאהוב). היום שולט בנו של חוסיין, עבדאללה השני. הבדווים הם העלית השלטת, המשכילה, המחזיקה בכל עמדות המפתח בממשל, בצבא, במדיניות ובכלכלה.
עמאן
עמאן צילום: הרצל שפירא, יגאל לוי

השכבה הנחותה יותר מכל בחינה, חברתית, כלכלית ומעמדית, הם הפלשתינאים, שרובם פליטי מלחמת 1948. המורשת הבריטית ניכרת בכל פינה ובכל מצב, בעיקר בערים. התושבים רובם דוברי אנגלית, והמבוגרים שבהם גם התחנכו על פי המורשת הבריטית. הדברים ניכרים גם בצורתן החיצונית של הערים, בעיקר של עיר הבירה עמאן.


לטייל בירדן

הטייל הישראלי מתקבל בדרך כלל בסבר פנים יפות. לא צריך להירתע גם משיחות וקשירת קשרים עם האנשים ברחוב, אפילו אם הם פלשתינאים. השיחות תמיד מעניינות, לטוב או לרע. בירדן אפשר לטייל בכל הדרכים המוכרות, חוץ מטרמפים, שהם לא מקובלים: טיול מאורגן, שכירת רכב, תחבורה ציבורית, מוניות. אפשר בחבורה, אפשר ביחידים.
האמפיתיאטרון בג'רש
האמפיתיאטרון בג'רש צילום: אלינער ברקת

הכניסה לירדן יכולה להתבצע דרך שני מעברים: בצפון, דרך גשר שיח' חוסיין, ובערבה, דרך מעבר הגבול שליד אילת. המעבר נוח ודי מהיר. רצוי להצטייד בדולרים, אבל גם בדינרים. מיד עם המעבר תוכלו לראות אוטובוסים, מוניות קטנות וגדולות - מחכים ללקוחות.


ג'רש

אתר הלניסטי-רומי ענק ומדהים. אפשר להסתובב בו שעות, רצוי בלויית מדריך. המבנים בו נשארו כמעט שלמים, דבר המאפשר לטייל לדמיין עיר הלניסטית על מבניה הציבוריים. האתר מסודר, לפניו רחבה ובה דוכני מזכרות, קופת כרטיסים ושער כניסה לאתר. צריך להיות מוכנים לבילוי ארוך באתר השופע כל טוב.

האטרקציות באתר כוללות את התיאטרון הגדול והתיאטרון הקטן, שני מבנים שנשארו כמעט בשלמותם ושימשו את אזרחיה תאבי התרבות של העיר לחזות בהצגות ובמופעים. האגורה, היא הכיכר המרכזית של העיר, שבה התכנסו האזרחים לאספות, ובה התקיים גם השוק המקומי. צורתה אובאלית. הקרדו, הרחוב הראשי של העיר, שמשני צדדיו שורות עמודים ששימשו בסיס לגג. בדרך כלל הקרדו היה מקורה ומתחתיו היו חנויות.

מקדש זאוס הוא המקדש הראשי לאל הראשי, המרשים בגודלו ועמודים העצומים. מקדש ארטמיס, אלת הירח והצייד. היפודרום, מגרש הכדורגל של העת העתיקה, אבל במקום כדורגל היו בו מרוצי סוסים ומרוצי מרכבות, הספורט הנפוץ והמקובל ביותר בעת העתיקה וגם בתקופה הביזנטית. זהו מגרש ענק שצורתו אובאלית. כנסייה ביזנטית, שריד לתרבות שבאה אחרי התרבות ההלניסטית-רומית האלילית, החל מהמאה הרביעית, הלא היא הנצרות.

ואדי רם

ואדי ענק, אזור מחייתם של שבטים בדויים המוצאים את פרנסתם מתיירים, בעיקר אנגלים, הבאים להתרפק על זכרו הרומנטי של לורנס איש ערב. תומס אדוורד לורנס, קצין אנגלי שנמשך לרומנטיקה של שבטי הערבים, אירגן ועמד בראש המרד הערבי נגד התורכים, בגיבויו של הצבא האנגלי, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1917 כבש את עקבה מידי התורכים ואחר כך כבש את דמשק מידי התורכים. אישיותו המוזרה ומלאת הסתירות והניגודים משכה רומנטיקנים וסופרים, ועד מהרה הפכה דמותו לאגדית למחצה. הוא היה סופר מוכשר שספרו הידוע ביותר 'שבעת עמודי החכמה' העניק את שמו לאחד האתרים בואדי רם.



הבדווים המקומיים, המעריצים את דמותו, היום בעיקר בתור מקור פרנסה בטוח, לוקחים את התיירים והטיילים בג'יפים שלהם אל מרחבי הואדי, שבו אירגן לורנס את הצבא הערבי של השבטים המפורדים תחת פיקודו האחיד, ואל האטרקציות שבו.

באחד הנקיקים שבתוך ההרים המקיפים את ואדי רם מצויירים ציורי סלע קדומים מאוד וברורים מאוד, מתקופות פרה-היסטוריות. בני אדם, חיות הצייד, כלי הצייד, הכל מצוייר ברור ובהיר. הר הבולט מעל פני השטח בואדי רם, ובו חצובים באופן טבעי מעין עמודים, שבמאמץ לא גדול ניתן לראות בהם שבעה עמודים. ההר זכה לשם בזכות ספרו הידוע של לורנס.


מידבא
  
במידבא ניצבת כנסיית סנט ג'ורג' הביזנטית שאליה נוהרים כל התיירים, לא מחמת קדושתה היתרה, אלא כדי לצפות במפה העתיקה ביותר בעולם, יצירת מופת מן המאה הרביעית. המפה אינה אלא מעשה פסיפס על רצפת הכנסיה, ורצוי לצפות בה בעמדכם מסביב, בעזרת מדריך. המפה מתארת את ארץ ישראל על שתי גדותיה, המערבית והמזרחית. כל הנקודות החשובות מתוארות בה בחיוניות וביצירתיות.

הנקודה הידועה והבולטת היא ירושלים, המתוארת על כל מבניה החשובים במאה הרביעית, כולל כנסיית הקבר, הקרדו, שער שכם והחומה. יפו לחוף הים מתוארת על ספינותיה, וכך הלאה. כל מקום מצוין בשמו (ביוונית כמובן), ומתואר בחינניות רבה. המפה הזאת היא חומר היסטורי וארכיאולוגי ראשון במעלה, שסייע בידי החוקרים להבין איך בדיוק נראתה ארץ ישראל במאה הרביעית. בכנסייה עוד ציורי פסיפס ושרידים, אבל מי בכלל רואה אותם. המפה כל כך מדהימה שאי אפשר לראות דבר אחר לידה.

עמאן

עיר הבירה של ירדן, היא רבת עמון המקראית, היא פילדלפיה של התקופה ההלניסטית-רומית. עמאן מזמנת למבקריה חוויות מכל הסוגים. קודם כל טיול בעיר, המרשים לטובה את מי שהתכונן לראות עזובה נוסח עזה או משהו דומה. העיר אירופאית לכל דבר, על רחובותיה וחנויותיה. המורשת הבריטית ניכרת כאן היטב בסדר ובניקיון, ובדיבור האנגלי הקולח של אזרחי העיר.

בלב העיר ניצב אמפיתיאטרון רומי, מורשת השלטון ההלניסטי-רומי במאות הראשונה והשנייה לספירה. האמפיתיאטרון שמור במצב טוב ונחמד לטייל בו דווקא בשעות הערב. תקופת שלטון בית אומיה, השושלת הראשונה באיסלאם (750 - 616) השאירה למזכרת חורבות ארמון. האומיים השאירו ארמונות בכל אזורי שליטתם, כולל בישראל.

על גבעה הצופה על עמאן ניצב מקדש הרקולס, שריד מימי פילדלפיה ההלניסטית-רומית. זוהי חוויה כפולה: המקדש עצמו על עמודיו הענקיים, והתצפית על העיר כולה. לכן רצוי לעשות זאת בשעות הבוקר. ובלילה - "כאן זמאן", המועדון, שתרגום שמו הוא "היו זמנים", הוא מועדון לילה מיוחד במינו, הבנוי באורחן עתיק, המשלב מוזיאון, תצוגת פולקלור ובילוי לילי תחת קורת גג אחת. בילוי מומלץ לשעות ארוכות בערב. האוכל הוא כפי יכולתך, אבל משקאות (ואפילו מים מינרליים) הם בתשלום נוסף.

מונית תוביל אתכם למקום בשמחה, ואל תהססו לקשור שיחה עם הנהג (קרוב לודאי פלשתינאי) שישמח לספר לכם על בית אביו ביפו או ברמלה...


המידע באדיבות האתר טריפי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים