הולכים בעקבותיהם: טיול בעקבות לוחמי גוש עציון
ביום שישי ימלאו 61 שנה לקרב הנורא ההוא, שבו מצאו את מותם ל"ה הלוחמים שהיו בדרכם לתגבר את יישובי גוש עציון הנצורים. הזדמנות טובה לטייל בדרך שבה פסעו חרישית, עד שנחשפו והותקפו

האלון הבודד, הסמל של אנשי הגוש שחלמו על החזרה למקום צילום: דובי זכאי
בתום הקרב הושחתו גוויותיהם על ידי המון ערבי משולהב. ביום שישי הקרוב ימלאו 61 שנה לקרב הנורא ההוא, וכעת נלווה את הבחורים מרגע צאתם לפעולה בתחילת המסלול במושבה הר-טוב (שאיננה עוד), דרך החורשה שממנה התחיל המסע, המעיין שליד בית ג'מאל ועד לפאתי קיבוץ נתיב הל"ה.
המרחק שהלוחמים היו אמורים לעבור היה בסך הכל כעשרה קילומטרים בקו אווירי, אבל תנאי טופוגרפיה קשים, ואדיות ורכסים תלולים במדרון המערבי של הרי חברון ופיזור הכפרים הערביים והמשטרות הבריטיות הכתיבו תנאי עיקוף ארוכים וקשים. בגוש עציון המתינו כ-450 לוחמים ומתיישבים, ובהר-טוב היו עוד כ-14 לוחמים וכ-90 מתיישבים.
הכוח הערבי שניצב מולם היה מבוסס על האוכלוסייה בערים ובכפרים שמסביב: חברון, בית לחם, בית ג'אלה, בית סחור, חלחול, בית נטיף וצוריף. יחד הם מנו כ-40 אלף איש, ואלה הקיפו את היישוב היהודי הקטן בגוש עציון. לוחמי הל"ה היו אמורים להגיע במסע רגלי מפרך אל יישובי הגוש כשהם עמוסים בציוד, כדי לתגבר את הכוחות שהיו על סף אפיסת כוחות. במפקד שנערך בבית הספר שביישוב הר-טוב נמנו 38 לוחמים. אחד העדים מספר שהלוחמים נראו עייפים מאוד. מרבית הבחורים היו אחרי לילות של פעילות מבצעית ללא שינה. הם נחו זמן מה בבית הספר, אכלו שם ארוחת ערב, ואז יצאו מפתח בגדר, לכיוון תחנת הריחיים של הר-טוב, עברו במשעול הוואדי שמוביל לצרעה, ומשם המשיכו למנזר בית ג'מאל.
המושבה הר–טוב
היום נותרו מהר־טוב כמה מבנים וחורש אורנים דהוי. המיסיון הבריטי התייאש מהמקום ומכר את האדמות ליהודים יוצאי בולגריה בשנת .1895 היהודים חלמו לפתח כאן מקום שהיה לציר תנועה חשוב של מסילת הברזל. בתחילה, נקרא המקום "ארטוף." אליעזר בן יהודה הציע לשנותו להר־טוב.

גבעת הקרב על שלוחת הר סנסן צילום: דובי זכאי
התושבים עסקו בעבודת אדמה. כיום, שוכן במקום היישוב נחם. מהמושבה הר־ טוב נותר קיר אחד של הכנסייה הישנה, בה הצטופפו תושבי המושבה בתנאי מגורים קשים, ולצדו מבנה מטושטש, רחבת בטון גדולה וחורש אורנים מאובק.
נוסעים על כביש ,38 פונים לפי השילוט מזרחה, ליישוב נחם. מיד אחרי שער היישוב, יש דרך המובילה אל שרידי המושבה.
החורשה מאחור
ביציאה מהמושב נחם יש חורש אורנים, ולצדו שלטים גדולים שמספרים על תחילת הדרך של הלוחמים. בתחילת הדרך הם מנו 38 איש. "בזמן ההליכה מעדתי על סלע ונקעה רגלי," מספר ישראל גפני, אחד הלוחמים. "ניסיתי להמשיך, החובש ניסה לעזור לי, אבל זה היה קשה מאוד. אני זוכר שעשינו חניה, ודני, (דני מס, המפקד) ניגש אליי, החליט שאני חוזר, וצירף אלי עוד שניים." שלושת הבחורים חזרו, וחייהם ניצלו.

שרידי הישוב הר-טוב: קיר כנסיה שהיתה במקום צילום: דובי זכאי
המעיין הקטן
והנה כך מספר אורי גביש, אחד משני המלווים של הפצוע: "התקדמנו בשקט כמה שאפשר, מדי פעם היינו צרכים לעצור בגלל הזרקור של תחנת המשטרה, חצינו את הפסים כלפי דרום תוך עקיפה של המשטרה, ועלינו במקביל לוואדי שהולך בכיוון בית ג'מאל דרומה. חנינו ליד מעיין".
המעיין נמצא בכניסה לבית ג'מאל. עולים על כביש 38 דרומה, פונים מזרחה לבית ג'מאל, ומיד פונים שמאלה, לשביל קטן שמוליך אל עצי דקל וצמחיית פטל צפופה. בשרידי המבנה נמצאת באר עמוקה עם מים, כמה נביעות ועצי דקל שיד זדונית שרפה אותם.

החורשה בתחילת המסלול, ביציאה מהישוב נחם צילום: דובי זכאי
דרך שביל ישראל
אחד הקטעים היפים בדרך ההולכת לקיבוץ הל"ה עובר בשביל ישראל, דרומה מהיישוב זכריה. השביל עובר ליד שמורת שיטה מלבינה. באחד העיקולים נפרדים מהשביל ויורדים במורד תלול לעמק האלה שממערב לקיבוץ נתיב הל"ה )מפת טיולים וסימון שבילים מס' .)9 מכאן יוצאים סיורים מסודרים, וביום חמישי מתקיימת הליכת לילה למיטיבי לכת שמגיעה עד לגבעת הקרב. ביום שישי נערך כאן טיול באוטובוס אל נקודת התצפית והסיום במוזיאון כפר עציון.
הסוף הנורא
על פי עדותם של שבויים ערביים מכפרי האזור, קבוצת הלוחמים עשתה את דרכה בחסות החשיכה. עם שחר נתקלו הלוחמים ברועה ערבי צפונית־מערבית מצוריף ושאלוהו לגבי הדרך. הרועה הזעיק את ערביי הסביבה. מדברי השבויים מתברר כי שש פעמים ניסו הערבים להסתער על 35 הלוחמים וניגפו. כשאזלה התחמושת ללוחמים והערבים הסתערו בשביעית, לפתע קם אחד מהם וזרק רימונים. כל ל"ה הבחורים נפלו בקרב, והם קבורים בהר הרצל בירושלים.