אלוהים שלי: נורית דאבוש
חלק מהאמונה זה להבין שיש דברים שאתה לא מבין. כשאלוהים בחר לא לעזור לי למדתי את השיעור הכי חשוב בחיי: שאני לא יודעת הכל ושיש ארגומנטים נוספים בתהליך קבלת ההחלטות. נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, מאמינה שאם היא תייצג את אלוהים כמו שצריך, אולי בבוא היום הוא יהפוך אותה ליו"ר הדירקטוריון שלו
במי את מאמינה?
"ביושב במרומים. אני מאמינה בו ובהשגחה פרטית, אבל לא מרשה לעצמי לסמוך עליו ולשבת על סיר הבשר. אני לא אומרת, 'ממילא מישהו מסדר לי את החיים,' אלא מאמינה שהאלוהים נתן לי את אפשרות הבחירה ואת ההשתדלות. לקח אחריות על הכיוון, אבל העניק לי עצמאות וחירות מחשבתית כדי לגבש את דרך חיי ולהצליח בה."
נורית דאבוש צילום: יח''צ
למה דווקא בו?
"כי נולדתי במשפחה דתית שחינכה אותי שהאלוהים מנהיג את העולם. אבי הוא גבאי בבית כנסת, חובש כיפה סרוגה ומקיים מצוות. מצד שני הוא ליברל גדול. בתפילת נעילה של יום כיפור היה מכניס אותי ואת אחיותיי לעזרת הגברים כדי לברך אותנו. היום רק אחת מאחיותי חובשת כיסוי ראש, אבל אבא שלי מעולם לא העיר לנו על כך. תמיד אמר, קודם כל תהיו בני אדם."
באיזה אופן את עובדת את האלוהים?
"אני מתפללת כל בוקר וקוראת את התהילים של אותו יום. אני מקפידה לשמור שבת, ללמוד וללמד את פרשת השבוע. אני לא יושבת במסעדה לא כשרה, אבל אני יושבת בבתי קפה שאינם כשרים."
מה ההבדל?
"בית קפה לא בעייתי, אף אחד שם לא יערבב חלב ובשר, והעובדה שבתי קפה פתוחים בשבת לא קריטית בעיניי. לעומת זאת, במסעדה לא כשרה יש בעיה של מראית עין. בעבר ישבתי במסעדות לא כשרות והקפדתי לאכול רק סלט. לימים התברר לי שחבר טוב, חובש כיפה, אכל צהריים במסעדה כזאת. הוא אמר, 'ידעתי שגם את אוכלת שם ואפילו לא בדקתי אם היא כשרה."'
באיזה אופן האלוהים נוכח בחייך?
"ביומיום. בעבודה ובחופשה, בשמחות ובמשברים. אני מבקשת ממנו עזרה ומודה לו על הדברים הטובים. אלוהים הוא משהו מאוד בסיסי בהוויה שלי, חלק בלתי נפרד ממני."
מתי חשת בנוכחותו במיוחד?
"כשדליה איציק, כשרת התקשורת, מינתה אותי לתפקיד יו"ר הרשות השנייה שבוע אחרי שעמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה וסיימתי את תפקידי כממלאת מקום. באותו יום, ב־12 בצהריים, דליה הציגה את המינוי הקבוע שלי לממשלה ובארבע התפטרה. אני זוכרת שממש הרגשתי שאלוהים השגיח עליי באופן פרטי כי בלעדיו המינוי הזה היה ממש חסר סיכוי."
היו לך רגעי ספק בקיומו של האל?
"כשאמא שלי חלתה הייתי בת .14 במיוחד אחרי מותה התערערה לי האמונה. לא הבנתי מה האלוהים רוצה מהחיים שלי. הייתי ילדה טובה. שומרת מצוות. למה? דיברתי איתו הרבה, שאלתי שאלות נוקבות, אבל הוא לא ממש הקשיב לי. הייתי בטוחה שהדיאלוג בינינו זה כמו לשלוח לו פקס. אלוהים יציץ בדף וישר יגיד, 'וואללה, נעזוב אותה במנוחה.' כשהוא לא השתכנע עשיתי ברוגז. מהר מאוד התפייסתי וחזרתי לנהל איתו דיאלוג יומיומי."
הוא לא הקשיב אז. למה שיקשיב היום?
"כנראה שלו היו טיעונים יותר טובים מאשר לי. חלק מהאמונה זה להבין שיש דברים שאתה לא מבין. לפעמים מגיעים אליי נתונים חשובים שאני יודעת שחייבים להתחשב בהם, ועל בסיסם אני מקבלת החלטה. אבל האנשים סביבי לא תמיד מצליחים לראות את התמונה הרחבה ולהבין את ההחלטה. כשאלוהים בחר לא לעזור לי עם אמא, למדתי את השיעור הכי חשוב בחיי: שאני לא יודעת הכל ושיש ארגומנטים נוספים בתהליך קבלת ההחלטות."
מה היית עושה בלעדי האל?
"הייתי ממציאה אלוהים אחר."
"לייצג אותו. בשישי האחרון אירחתי לסעודת שבת חברים חילונים שבאו באוטו. עשיתי קידוש ודיברתי על פרשת השבוע. אמרתי לאורחים שלי, שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו עליו זבחי מתים. "אני רואה את עצמי שליחה של האלוהים בלב המעוז החילוני. זו שליחות שמשלבת בין יהדות ואקטואליה. פרשת השבוע ומשחק של מכבי תל אביב ביום חמישי. ספר של רם אורן ופרק מהנביאים. אני פותחת
כל שנת לימודים בהרצאה על אהרון הכהן, יועץ התקשורת והאסטרטגיה של משה. אני אומרת לתלמידים, 'מדהים איך אהרון ידע להתנהל מול תקשורת עוינת. ומשה קליינט קשה. מגמגם. עם תיק במשטרה על רצח המצרי. אבל אהרון עבד יפה. עשה לו מסיבת עיתונאים אצל פרעה, הביא גימיקים בצורת עשר המכות.' "אני מאמינה שאם אייצג את אלוהים כמו שצריך, אולי בבוא היום הוא יהפוך אותי ליו"ר הדירקטוריון שלו."
יהיה לך קצת קשה לשבת שם במכנסיים ובלי כיסוי ראש.
"אלוהים ייתן לי אישור חריג."
תפילה?
"השיחה היומית עם אלוהים שמכניסה אותי לפרופורציות ומזכירה לי את מקומי בעולם."
תנ"ך?
"ספר מרתק. מונח על השידה בחדר השינה שלי. אני קוראת בו מדי יום ותמיד מגלה משהו חדש."
מוות?
"פרידה. געגוע אין סופי. אני מאמינה שהגוף כלה אבל הרוח נשארת."
שכר ועונש?
"אני מאמינה שמי שמצער אותי בסופו של דבר יחטוף. העונש הכי גדול שלו שהוא יבוא לבקש את עזרתי ואני אסייע לו."
בת מצווה?
"עם חברים."
חתונה?
"דתית, אם וכאשר."
עשרת הדיברות?
"מסמך מרתק שקובע סדרי עולם ערכיים ולא רק דתיים."
מה היית גורעת?
"כלום."
ומה היית מוסיפה?
"פרגון. אנשים לא מסוגלים לשמוח בשמחת אחרים. ואני אומרת, יש כל כך הרבה לכולם ואף אחד לא בא על חשבון השני. אל תהיה טריטוריאלי. תנהג במחווה של מנצחים."
ייהרג ובל יעבור?
"לא אלבין פני אדם ברבים. לפעמים אני משלמת על זה מחיר כי הכלל לא חל על אנשים אחרים שמתנהלים מולי."
נא להמתין לטעינת התגובות
