ערים לבעיה: המשבר הכלכלי מקשה על השינה
המשבר הכלכלי משאיר סימנים על הכרית שלנו: נתונים חדשים בארה"ב חושפים עלייה במספר האנשים הסובלים מנדודי שינה (אינסומניה). גם כשמצליחים לעצום עין – השינה קלה וקצרה
"אחרי שחיפש עבודה במשך חודשים ללא הצלחה, הוא התמלא בחוסר תקווה, וגם בכעס," סיפר רופאו בראיון ל"ניו יורק טיימס," "הדבר הראשון שאמר לי הוא 'אינני יודע מה אני עושה כאן, הרי אינך יכול למצוא בשבילי עבודה."'
אנדרו הופנה לטיפול משולב, תרופתי ופסיכולוגי, כדי להתמודד עם התסמינים שפיתח, אולם מצבו השליך על בעיה חמורה שמתעצמת לאחרונה: יותר אנשים עלולים לפתח נדודי שינה, ובלעז "אינסומניה", על רקע המשבר הכלכלי הפוקד לאחרונה את העולם.
בסקר שערך החודש האיגוד הלאומי לשינה בארה"ב (NSF), שליש מהנסקרים דיווחו על נדודי שינה על רקע המשבר הכלכלי. שיעור האמריקאים שדיווחו על שינה קלה וקצרה של פחות משש שעות בלילה זינק תוך שמונה שנים מ-13 ל-20 אחוז. לעומת זאת, שיעור האמריקאים שדיווחו על שינה כבדה ועמוקה של שמונה שעות ומעלה בלילה ירד מ-38 אחוז ל-28 אחוז. נבדקי הסקר דיווחו ברובם כי שינה קצרה גורמת להם לעייפות ולירידה ביעילות בעבודה וביכולת להקפיד על תזונה בריאה.
גם בישראל מדווחים לאחרונה על נדודי שינה בשכיחות גבוהה, אבל לא בהכרח על רקע המשבר הכלכלי. כך, בכל אופן, לפי סקר שנערך טרם פרוץ המשבר הכלכלי על ידי מכון המחקר "מרקט ווטש" בקרב 498 נבדקים. 11 אחוז דיווחו כי הם סובלים מנדודי שינה חדשים, ו-7 אחוז דיווחו כי הם סובלים מנדודי שינה כבר תקופה ממושכת.
הקשר בין נדודי שינה לתנאי חיים מלחיצים נידון בהרחבה בספרות הרפואית. במחקרים אפידמיולוגים נמצא כי אבטלה וקשיים כלכליים מעצימים את התופעה, אך לצידם מחקרים שטוענים כי השפעת המצב הכלכלי נמוכה יותר. מחקר שבוצע בעיר דיז'ון בצרפת ופורסם בשנת 2004 בכתב העת המדעי "DRUGS
סקר שבוצע בטוויאן כעבור שנה הראה כי רבע מהתושבים מעל גיל 15 סובלים מנדודי שינה בשלב מסוים בחייהם, בהם יותר מובטלים (29 אחוז) בהשוואה למועסקים (21 אחוז). כתב עת שסקר את נסיבות התופעה לפני שנתיים קבע מספר גורמי סיכון, בהם עלייה בגיל, מטופלת ממין נקבה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך ואבטלה.
גם לחצים בעבודה עשויים לנבא נדודי שינה, ולהיפך - נדודי שינה עלולים לגרום ללחץ בעבודה - כך לפי ניתוח סטטיסטי שבוצע בישראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. עם זאת, חוקרים מהעיר טורקו שבפינלנד, שחקרו את שכיחות נדודי השינה במהלך משבר כלכלי שפקד את המדינה בין השנים 1992 עד 1995, מצאו כי לא היה פער גדול בדיווחים על נדודי שינה, בהשוואה לשנות השמונים שקדמו למשבר.
"להערכתי, רק כעשירית מנדודי השינה קשורים לסיבות אורגניות כמו פעילות לא תקינה של בלוטת התריס או שימוש בתרופות להורדת כולסטרול, כאבים או טנטון באוזניים. אך רוב הסיבות לתופעה הם ממקור נפשי," אומר ד"ר ירון דגן, מנהל מכוני השינה ב"אסותא" מרכזים רפואיים ונשיא האיגוד הישראלי לכרונוביולוגיה - ענף המתייחס להשפעות השעון הביולוגי. "יש לנו בגוף שעון ביולוגי שגורם לנו להירדם. מה שעשוי להפריע לתהליך הם דברים שגורמים לעוררות יתר, ולכן ניתן לכנות נדודי שינה כ'הפרעת עוררות."'
נדודי שינה אינם בהכרח סימן לדיכאון או חרדה קליניים. "מדובר לרוב באנשים בריאים, שבתקופות מסוימות דריכותם הנפשית עולה, וכשמגיע הזמן להירדם נפגם תהליך ההירדמות או ששנתם קלה מדי, והם מתעוררים מכל דבר קטן," אומר ד"ר דגן, "דריכות היתר היא תולדה של אישיות, כשהכוונה בעיקר לאנשים עם צורך רב בשליטה, קפדנים, שצריכים לדעת מה קורה, ואירוע בחייהם יוצא משליטה או מאיים לצאת משליטה, למשל בעקבות המצב הכלכלי".
שיטות הטיפול בנדודי שינה מגוונות. בסקר שנערך עבור "טבע" דיווחו 15 אחוז מהסובלים מנדודי שינה כי נעזרו בכדורי שינה כדי להתמודד עם האינסומניה, 6 אחוז מטפלים בתופעה בתרופות מסוגים אחרים, ואחרים מבצעים פעילות גופנית, משתמשים בתכשירים טבעיים, נוטלים תוספי תזונה כמו סידן, משתמשים במכשירים נגד נחירות, עובדים יותר, פונים לפסיכולוגים, צופים בטלוויזיה, ומבצעים מקלחת חמה, בסדר יורד - כל זאת במטרה להפחית בשעות הלבנות של הלילה.
השבוע משיקות "טבע" וחברת "נעורים" תרופה מדור חדש לטיפול בנדודי שינה: סירקדין (Circadin). מדובר בתרופת מרשם הפועלת לשחרור מושהה של הורמון המלטונין, 'נוירו-הורמון' טבעי שאחראי לויסות מנגנון השינה במוח, לצורך השראת שינה.
"המלטונין מופרש כדי לארגן את השעון הביולוגי של שינה ועירנות, ומשתמשים בו לארגון שעות השינה לאחר שינויים סביבתיים - למשל, בהתמודדות עם תופעת ה'ג'ט לג' לאחר טיסות ארוכות," מסביר ד"ר דגן.
התרופה מיועדת בעיקר למבוגרים, הסובלים מירידה בייצור הורמון המלטונין, ומפתחים על הרקע הזה נדודי שינה מתמשכים. יש המטפלים בנדודי שינה תוך שימוש בכדורי שינה מרגיעים - מה שמעורר מחלוקת בקהילה הרפואית.
בסוף ספטמבר פורסם ב"מעריב" כי משרד הבריאות פועל להפחתת השימוש בכדורי שינה במבוגרים מעל גיל שישים בעקבות החשש משימוש נרחב שעלול לגרום להתמכרות ולנזקים בריאותיים. לפי סקר לבריאות הקשיש בקהילה שבוצע במשרד הבריאות בקרב 5,055 נבדקים מעל גיל שישים, שליש נוטלים כדורי שינה. 18.5 אחוז משתמשים בכדורי שינה כל לילה, ו-15 אחוז נוספים משתמשים בהם לפעמים.
מנגד, יש הטוענים כי שימוש בכדורים מרגיעים אינו ממכר. "ההתמכרות לכדורי שינה היא אגדה שאין לה הוכחה," טוען ד"ר דגן. "להערכתי, החשש מגיע מכיוון הפסיכיאטריה, כיוון שנותנים לנפגעי נפש תרופות הרגעה להשראת שינה, וזו הרי אוכלוסייה עם נטייה להתמכרויות.
"רוב האנשים שנוטלים מינונים נמוכים וקבועים של כדורי שינה מדי לילה לא מתמכרים לזה. כמו שיש טיפולים יומיומיים בכדורים להורדת לחץ דם וכולסטרול ולדילול הדם, כך אפשר להתייחס גם לכדורי שינה. הרבה יותר מזיק שלא לטפל בנדודי שינה ולפתח פגיעות בתפקודה של המערכת החיסונית".
טיפולים נוספים לנדודי שינה מוצעים משיטות הרפואה האלטרנטיבית. למשל, ביופידבק או היפנוזה. לפי הסקר של "טבע," עשירית מהסובלים מנדודי שינה מתייעצים גם במרפא אלטרנטיבי בעניין, בהשוואה ל-57 אחוז הנועצים ברופא.
הטיפול הפסיכולוגי המומלץ כנגד התופעה הוא טיפול ממוקד משולב-התנהגותי-קוגניטיבי מוגבל בזמן, שמכונה .CBT ב"אסותא," למשל, מוצע טיפול שכזה, ממוקד בשמונה מפגשים בלבד, להתמודדות עם סימני אינסומניה. חוקרים מהולנד קבעו בשנת 2006 כי ניתן לבצע את הטיפול ביעילות הן במסגרת של ייעוץ אישי והן כטיפול קבוצתי.
יש גם תרופות ללא מרשם לטיפול בתופעה. תרופות נוגדות אלרגיה, למשל, משרות שינה, כמו גם תכשירים טבעיים כמו "סונגה נייט," או תמציות צמחי באך. לטענת ד"ר דגן, "מניסיוני, דברים אלו מסייעים בעיקר למי שמאמין בהם."
התמודדות עם נדודי שינה דורשת גם הגבלות תזונתיות. למשל, צמצום השימוש בקפה. "היום הוכח כי קפאין מעורר, והוא קיים לא רק בקפה, אלא גם במשקאות נוספים כמו קולה," אומר ד"ר דגן. גם הניקוטין בסיגריות נחשב לחומר מעורר. באשר לאלכוהול, המנגנון מורכב יותר. "מצד אחד, אלכוהול יכול לעזור לאנשים להירדם, ובארה"ב שמונה אחוז שותים אלכוהול כדי להירדם, ומצד שני אלכוהול עלול להפוך את השינה לשטחית מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
