מאחורי הפוני: אלוהים שלי עם טובל'ה חסין
לפני שנתיים קעקעתי על המצח את הכיתוב "בעזרת השם". הכאב הנורא שנלווה למעשה חידד את משמעות המילים. למחרת שקעתי בדיכאון. מאז, הכיתוב נשאר רק מאחורי הפוני. העניינים הבלתי פתורים של טובל'ה עם אלוהים
טובל'ה חסין צילום: אריק סולטן
במי את מאמינה?
"בתור אישה עתירת דמיון אני מאמינה באלוהים שיושב שם למעלה, לבוש שמלה לבנה מפוך של עננים ושיערו לבן ארוך, מין סנטה קלאוס, אבל של היהודים. הדמות שלו נחרתה אצלי מילדות כנראה בעקבות התנ"ך של הילדים שהיה מצויר."
למה את מאמינה בו?
"אין לי תשובה לכך. אף פעם לא יכולתי להסביר לעצמי למה אני מאמינה. האמונה באלוהים קיימת אצלי מינקות וילדות, ועם השנים היא השתכללה בגלל הצורך שלי לבקש עזרה ממישהו שהוא כל יכול".
באיזה אופן את עובדת אותו?
"אני בוחרת לעבוד את האלוהים בפה מלא נתח עסיסי של סטייק חזיר. וגם את השבת איני שומרת, כי אין דבר שאני אוהבת יותר מלטייל בכבישי ישראל בשבתות. אין לי ארץ אחרת וגם אין לי יום אחר פנוי. אני לא צמה ביום כיפור. אבל אני אוהבת את קדושת השבת. בכל יום שישי, בחמש אחר הצהריים, אני מסתובבת בתל אביב ומרגישה את קדושת השבת יושבת לי על הכתפיים, ואני אומרת תודה לאלוהים שנתן לי להרגיש את השבת שלו בכאלה עוצמות. אני מדליקה נרות שבת ומכינה ארוחה גדולה למשפחה."
את מתפללת לפעמים?
"במקום להתפלל לאלוהים, אני נודרת נדר. אני עושה את זה כל יום, כל היום. בחודש האחרון התפללתי לאלוהים שיכניס אותי לתוכנית 'האח הגדול .'VIP אין לך מושג כמה התחננתי אליו שיגשים את המשאלה הזו שלי, חלום חיי. אבל אלוהים בחר לבטל את החלום הגדול. לא קיבלו אותי. אבל אני לא כועסת עליו. אני אומרת, הוא כנראה יודע יותר ממה שאני מבינה."
באיזה אופן האלוהים נוכח בחייך?
"אני לא מתחברת אל האלוהים בקטע של אהבה. אני טיפוס נצלני ואגואיסטי ואני משתפת אותו רק בצד החלש שלי, ברגעים הרעים שלי. אם הייתי מתחברת לצד הרך של האלוהים, הצד של האהבה והתודה, הייתי יותר מוכשרת ופחות מרירה. אבל אני לא מסוגלת. אלוהים נוכח בחיי בעיקר בעוונותיי. כשאני עושה מעשה רע או כשאני משקרת או פוגעת במישהו, דמותו עולה לנגד עיניי ותמיד היא מלווה בחרדה שהפעם הוא יעניש אותי. "לפני כשנתיים, בפרץ שיגעון, החלטתי לחרוט על המצח קעקוע עם הכיתוב 'בעזרת השם.' הכאב הנורא שנלווה למעשה חידד והעמיק את המשמעות של המילים. למחרת שקעתי בדיכאון. הרגשתי שהמעשה לא נכון. שאלוהים כועס עליי. עברו עליי חודשיים איומים של חושך וחידלון וכשהתאוששתי אמרתי לעצמי שאלוהים פשוט ניסה אותי וכנראה גם סלח לי. מאז הכיתוב הוא רק מאחורי הפוני."
מתי חשת במיוחד בנוכחות האל?
"היתה פעם אחת שבאמת חשתי בנוכחותו והודיתי לו. זה קרה כשזכיתי בפרס האוסקר של האופנה, נבחרתי למעצבת המובילה בארץ. זה היה חלום חיי והרגשתי שאלוהים הגשים אותו. שנה אחר כך הייתי שוב מועמדת. נסעתי לכותל ושמתי בו פתק עם בקשה שאבחר שוב. ולא נבחרתי. ואז הרגשתי שהייתי נודניקית, גרידית. ואלוהים לא אוהב את הקטע הזה של השאפתנות וחוסר הצניעות. זו היתה הפעם האחרונה שנסעתי לכותל."
מהן חובותייך כלפיו?
"להיות ישרה, ענווה, קשובה, מתנדבת ראשונה. להיות אמא טובה לילדיי ואישה טובה לבעלי. לאהוב את העבודה אהבה גדולה גם אם היא לא תמיד מתגמלת אותך, וגם את הילדים למרות שהם לא תמיד מתגמלים אותי. זו הדרך שלי להתחבר אל האלוהים".
מהן חובותיו כלפייך?
"אין לו חובות כלפיי בגלל שהוא כל כך משמעותי וקובע גורלות. אלוהים הוא סוג של קזינו. הרולטה מסתובבת וכל אחד רץ לתפוס כיסא. אז אני מעדיפה לא להיות חלק מהקזינו של אלוהים, למרות שאני אוהבת להמר. שלא ישגיח בי. שאוכל לזרום
על מי מנוחות בשקט, לעצמי. רק בזמן האחרון, בכל פעם שעולה עניינו של גלעד שליט, אני פונה לאלוהים ואומרת לו: 'אנא שחרר את גלעד שליט ותחזיר אותו לזרועות הוריו.' אבל אלוהים מסתכל עליי ושותק ."
מהו יתרונך כמאמינה?
"אני מפחדת להכעיס אותו. ולכן אני משתדלת לעשות פחות מעשים רעים."
היו לך רגעי ספק בקיומו?
"היה לי אח בשם גדעון שהערצתי ואהבתי אהבת נפש. הוא היה טוב לב, חכם, מוכשר. כשהייתי בת 17 הוא נהרג, והמושג 'אלוהים נתן ואלוהים לקח' לא התחבר לי. אם כבר נותנים, למה לקחת? ולמה לי? מאז עברו שנים והשלמנו. אני לא מטילה ספק בקיומו של האלוהים, אבל מפעם לפעם כשדברים לא טובים מתרחשים סביבי אני מטילה ספק בבחירות שלו, לא בו עצמו."
ייהרג ובל יעבור?
"לרצוח. מזל שאני בת ולא צריכה לעמוד בדילמה של להרוג או להיהרג".
מוות?
"סוף איום ונורא. פחד מוות. לדעתי, גם דיכאון הוא סוג של מוות."
גלגול נשמות?
"אני מאמינה בזה כיוון שכך אני מבטיחה לעצמי להיות תמיד. להגיע משום מקום אבל לחיות שוב ושוב."
גן עדן וגיהינום?
"אני לא מאמינה ברעיון של חיים אחרי המוות. אני חושבת שיש גן עדן וגיהנום פה. למשל, כשעושים סמים קלים. לפעמים זה גן עדן ולפעמים זה גיהינום."
תנ"ך?
"אין לי יכולת קריאה בגלל קשיי הקשב והריכוז. אם הייתי יכולה הייתי קוראת בו, כי ממנו מתחילים כל הסיפורים היפים."
בת מצווה?
"בטקס דתי, בחדר האוכל של הקיבוץ שהיה סוג של בית כנסת. היו המון אורחים ואוכל, קיבלנו שעון מכוער, ספר תורה וטבעת זהב קטנה עם לב."
חתונה?
"לא קיימתי את מצוות הנישואים כדת למרות שאני נשואה 42 שנה. אבל לטקס הדתי יש משמעות בעיניי ולפעמים אני מצטערת שלא קיימתי אותו."
עשרת הדיברות?
"הייתי משפצרת."
למשל?
"מוותרת על 'לא תנאף' כמובן. זהו ציווי שאי אפשר לקיים."
ומה היית מוסיפה?
"הייתי מתקנת את הדיבר 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה.' כולנו מסתובבים בעולם במסכות, פסלים זה דבר יפה ויופי זו לא מילה גסה."
נא להמתין לטעינת התגובות
