סינמה טורינו: ביקור בעיר האיטלקית
תצפית מפוארת מגובה 167 מטרים על האלפים, מוזיאון לאומי לקולנוע המספק חווית צפייה נדירה וגם ניחוח יהודי. ביקור ב"מולה אנטונליאנה" שבעיר האיטלקית טורינו
המבנה המדהים ביותר בעיר. תצפית על טורינו מהמרפסת של המולה אנטונליאנה צילום: דובי זכאי
את גודלו של המבנה קשה לראות. הוא אמנם מקשט את קו הרקיע של טורינו, אבל כשמתקרבים קצהו נעלם בענן לבן שנח על גגו השפיצי. המבנה עבר תהפוכות רבות עד שהפך למרפסת התצפית של העיר ולמוזיאון הקולנוע של איטליה וגם סמלה הבלתי מתפשר של העיר.
סיפורו של המבנה החשוב, שמטיל את צילו הענק על מרכז טורינו, מתחיל הרחק בשנת 1863 כאשר שכרו יהודי טורינו את שירותיו של האדריכל אלכסנדר אנטונלי (Alessandro Antonelli) כדי לבנות בית כנסת שיכיל 1,500 מתפללים. האדריכל, שהיה בעל יומרות גדולות, החליט להגביה את כיפת הבניין לגובה של 113 מטרים – חמישים מטרים יותר מאשר הגובה שתוכנן במקום. הוצאות הבנייה הגבוהות והתוספת שחרגה מהתקציב הביאו להקפאת הבנייה.
מעלית חורקת במיוחד
בשנת 1877 נשברו יהודי העיר והחליטו להעביר את המבנה לעיריית טורינו, שהעבירה לרשותם מגרש חלופי לבנייה נמוכה וזולה יותר. בינתיים, קבע הבניין שיא ונחשב כבניין הלבנים הגבוה באירופה.
גלגולים רבים עבר המבנה המפואר לאורך השנים.
בשנת 1878 נפטרה רעייתו של מלך איטליה, ויטוריו עמנואלה, ומועצת העיר הוסיפה את שם המלך למבנה וקבעה אותו כממלכתי. בשנת 1900 הסתיימה הבנייה. בחלקו העליון הוכנה מרפסת תצפית על
העיר וגם על הרי האלפים.
על פי הסיפורים, הוכנסה אל המבנה מעלית חורקת במיוחד, וכאשר הייתה מטפסת לגבהים היא הייתה משמיעה חריקות מפחידות שנשמעו בכל רחבי טורינו. ואם זה לא מספיק, כמה אסונות פקדו את המקום – הקשה ביותר היה סופת ההוריקן בשנת 1953 שהעיפה את חלקו העליון, כאשר כמעט 60 מטרים ממנו צנחו אל אחד הרחובות. בסופו של דבר שופץ המבנה ובגלל יופיו וייחודו זכה להיות מוטבע על אחת ממטבעות היורו.
כניסה אפלולית
ביום טוב אפשר לראות את האלפים צילום: דובי זכאי
בשנת 2000 הוקם בו מוזיאון הקולנוע הלאומי של איטליה הייחודי בצורתו. הכניסה אל המקום אפלולית, ובחלל הענק עולה מעלית שקופה אל מרפסת התצפית.
במשטח העצום של הקומה הראשונה פזורות ספות אדומות, ובשני צידי הכרית מוקמו רמקולים. מי משגיע אל המוזיאון יכול לשכב על הספה, לצפות בסרטים המוקרנים על מסכי ענק ולשמוע את הקולות.
בקומות העליונות אפשר לבקר באולמות ההקרנה הקטנים או בספרייה העשירה בספרים על קולנוע. לקראת שעות השקיעה שווה לעלות במעלית אל מרפסת התצפית ולראות את טורינו היפהפייה. העלייה מהקומה התחתונה בתוך מעלית הזכוכית מהירה ואפילו די מפחידה. ביום טוב אפשר לראות את מורדות האלפים ואת עמק הפו.
נא להמתין לטעינת התגובות
