בין מעיין לפריחה: טיול בנחל חלילים
בין שכונות מבשרת ציון בהרי ירושלים נחבא ואדי מהיפים בארץ, עוטר מעיינות, מערות מיוחדות, בוסתנים נטושים וצמחייה מרהיבה. מני נחמן עם הצעה לטיול בנחל חלילים
על פי האגדה, בכפר הערבי אבו גוש השכן הייתה הילולה לאחר שלמוכתר הכפר נולדה בת בכורה ושמה פטימה. כל תושבי הכפר עלו לביתו של המוכתר לחגוג עם המשפחה המאושרת ולהעניק מתנות. בגרה הילדה והפכה ליפהפייה וחכמה, עיניה מאירות ושערה ארוך וחלק וכל צעירי הסביבה מחזרים אחריה.
על פי המסורת, פנו הורי הצעירים למוכתר וביקשו את ידה. אמר לה האב: פטימה ילדתי האהובה, זמנך הגיע להינשא ולהביא לי נכדים. בחרי לך את הטוב בעינייך. אך הבת היפה סירבה לכולם ןאמרה לאביה: "ליבי נתון למחמוד, בן השכן העני". הביט בה המוכתר בזעם ואמר: "מה ייתן לך בחור שכל רכושו רק עדר עיזים קטן? קחי לך את סעיד, הבן של הסוחר, הוא ייתן לך בית יפה וחיים נוחים".
הביטה בו פטימה בעצב וביקשה: "יא-בבא, כל שתרצה אעשה, אבל רק עם מחמוד אהיה מאושרת, צנוע הוא ושכלו רב". החליט אביה של פטימה להכשיל את הבחור בעיני בתו. קרא למחמוד, הפקיד בידיו עשר מכבשיו הטובות והטיל עליו לרעותן בוואדי המכושף, אליו פחדו כולם להגיע, ובו שומעים את נשמת השד בעת רוח הערבית. הוואדי נחשב למקום בו כל כבשה מהכפר שהתקרבה לא חזרה.
התייפחה פטימה כששמעה על המשימה כי ידעה היטב שרע ומר יהיה גורלו של מחמוד כאשר יחזור ללא הכבשים. ניגב מחמוד את דמעותיה, ביקש ממנה להתפלל עבורו ויצא לדרכו. עבר יום, ועוד אחד, ומחמוד לא חוזר. פטימה חיכתה לו בחלון ביתה, כוססת ציפורניה, ואפילו בליבו של המוכתר החל המצפון להתעורר ולדאוג – אבל אין מחמוד ואין כבשים.
והנה עלה הבוקר, ומרחוק ראו אנשי הכפר ופטימה בראשם שיירה ארוכה של עשרות כבשים צועדת בדרכי האבק לכפר ומחמוד בראש. רצה אליו פטימה, חיבקה ונישקה אותו וכל אנשי הכפר חזיו ודנו בפלא – איך יצא מחמוד עם עשר כבשים וחזר עם 100 תוך שלושה ימים בלבד?
סיפר להם מחמוד:
הבין מוכתר אבו גוש שיד אללה בדבר, חיבק את הבחור ואמר לו: "בני, אתה אמיץ ואם אללה איתך אז גם יד בתי שלך". וכך חיו להם פטימה ומחמוד באושר ובעושר עד עצם היום הזה – והוואדי כונה נחל החלילים על שום החליל שהחזיר את הכבשים.
כ-200 מטר מכיכר חלילים ימינה מתחיל שביל המסומן בירוק לתוך נחל חלילים. מי שמגיע לאיזור יכול לרדת איתו אל המערות שבאגדה, אל הפריחה המרהיבה ואל המעיינות עד לעמק הארזים. בעמק אפשר לפנות שמאלה במסלול המסומן כחול אל עיינות תלם – שלושה מעיינות שנחצבו בסלע על ידי בני שבט בנימין. במקום נמצאים שרידי היישוב "מוצה" התנכית (יהושע י"ח, כ"ו), מקוואות טהרה ומערות קבורה, חקלאות עתיקה, בוסתני פרי נטושים, גתות יין ושמן.
במקום אף הייתה התיישבות יהודית בשנת 1906, והעמק נרכש על ידי עולים חדשים מרוסיה. אז הוקמה כאן מושבה בשם בית טלמא ששמה שונה על ידי התושבים לעמק הארזים על שם עצי המחט היפים הצומחים כאן. התושבים הקימו מספר מבנים, וביניהם מפעל בן שתי קומות לשמן ולסבון ששרידיו נמצאים נטושים כאן עד היום.
ממעיינות תלם אפשר לבחור במסלול הקל חזרה במעלה נחל חלילים או להמשיך בטיפוס בשביל אתגרי דרך עתיקות וסבך פראי. שם אפשר לראות שרידי בית כנסת עתיק ובהמשך לבקר בעין טל. משם ניתן להגיע לעין מוצא, פעם פינה משובבת נפש לסיירי הפלמ"ח המיוזעים והיום מקווה טהרה עבור חסידי נחמן מברסלב.
מני נחמן הוא מדריך טיולים המוציא טיול אל נחל חלילים ב-27 במרץ
לעוד טיולים
נא להמתין לטעינת התגובות
