סיפור אהבה: אלוהים שלי עם דודי זילברשלג

כשמאירק'ה בני הלך לעולמו, בן 13 וחודשיים, אמרתי תודה לבורא עולם על המתנה הנפלאה שהעניק לנו 13 שנה. ישנן מתנות קצרות מועד, האם עליהן אין חובה להודות?

שרי מקובר בליקוב | 3/4/2009 12:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בן 51, סופר ופעיל חברתי
 
דודי זילברשלג
דודי זילברשלג שימי נכטיילר

במי אתה מאמין?

"אני מאמין באמונה שלמה בבורא יתברך שמו".

יש לך הוכחה לקיומו?

"אני מאמין דווקא בגלל שאני לא יודע. החפץ חיים, גדול המאמינים בבורא עולם בדורות האחרונים, היה מתקשה לשמוע הוכחות על מציאות האל. פעם הוא אמר:'אבא מחזיק את בנו בזרועותיו, מנשקו, מחבקו. אם מישהו ישאל את הילד: מי מחזיק אותך על הידיים? יענה לו הילד "אבי". אם יגיד לו, "זה לא אביך", הילד יוסיף להראות באצבעו על אביו. הוא לא זקוק להוכחה'. ילד שלא מכיר את אביו וזקוק להוכחות מיהו, אהבה גדולה כבר לא תהיה שם".

מהו יתרונך כמאמין?

"שחרור מוחלט מכל הדברים שאין לאל ידי לשנות, השלמה עם כל מאורעות החיים ואמונה עמוקה ש'אין רע יורד מן השמים' והכל טוב, רק ששכלי מוגבל לראייה צרה שמתיימרת להבדיל בין טוב ורע".

שני ילדיך נפטרו בילדותם.­איך זה מתיישב עם האמונה הזאת?

"מות ילדיי לא נתפש אצלי כאירועים רעים, אלא מרים. והם חיזקו את האמונה שלי. בהספד שנשאתי על בני מאירק'ה ז"ל, שהלך לעולמו והוא בן 13 וחודשיים, אמרתי תודה לבורא עולם על המתנה הנפלאה שהעניק לנו 13 שנה. אמרתי, ישנן מתנות קצרות מועד, האם עליהן אין חובה להודות?".

והבן השני?

"בני השני, מוישל'ה, בן שנה וחצי, נפטר ממחלת כבד. חסידים מספרים על רבי חיים מצאנז זצ"ל, שבשובו מבית העלמין מקבורת בנו בן השבע, ילדיו שאלו אותו בפליאה איך רוחו טובה עליו כל כך. הרבי השיב: 'אדם הולך לתומו בדרך, לפתע הוא סופג חבטה עזה בגבו. הוא מסתובב בכעס ומגלה שחברו טפח על גבו לאות ידידות ואהבה. אז ודאי שהוא יקבל את החבטה כאות לאהבה וידידות וישמח לקראת רעהו'. גם אני ספגתי מכה קשה. היא כאבה לי מאוד עד שהבנתי שקיבלתי אותה מבורא עולם שהוא אוהבי עד אין קץ. וכך יכולתי לקבל את הייסורים באהבה, השלמה ושמחה".

אשתך וילדיך שותפים לאמונה הזאת?

"אני אומר לבני משפחתי: לכל אדם יש שליחות בעולם הזה. וכמו שאמר ר' חיים ויטאל-בתכסיסי מלחמה יש את יחידות העילית שמסיחות את דעת האויב תוך הקרבה עצמית. גם במלחמה על האמונה ישנה יחידה הסופגת את עיקר האש ובחלקנו נפלה הזכות להיות חלק ממנה".

באיזה אופן אתה מקדש שם שמים?

"כשזכיתי לקבל את'אות גלובס' עליתי לקבלו מידי עדנה בראון, אלמנתו של חיים בראון המנוח, מייסד העיתון. היא הושיטה לי את ידה לשלום ואני כמנהג חרדי מצוי לא מגיש יד לאישה, אך מוטרד ממבוכתה, התכופפתי אל המיקרופון ופניתי לאשתי שנכחה בקהל לעלות ללחוץ את ידה, בשמי. גל של צחוק פשט על היושבים באולם, ודווקא מן המבוכה צמחה ידידות".

באיזה אופן אתה עובד את האלוהים?

"עבודת השם בתורה, בתפילה באמונה, בכפוף למצוות ולהוראות, יש בה גרעין של דבקות בהשם, אבל עבודת המידות היא העיקר. בילדותי הייתי ילד כעסן. מילה או שתיים וכבר הייתי מחליף מהלומות. אבל ספרי מוסר וחסידות גילו לי עולם חדש. למדתי לכופף את קומתי, לוותר וכך להשתחרר מהכעס ההרסני".

איך עבודת האל באה לידי ביטוי ביחסך לחילונים?

"עבודת האל, בעיניי, היא לא להיות חסיד שוטה. פעם הוזמנתי לפאנל. סיכמתי עם המפיקה שלא אשב ליד נשים. כשהגעתי, היה מקום פנוי ליד ידוענית מפורסמת. כשראתה שאני מוותר עליו, פתחה עליי פה איום ונורא, גידפה וחירפה אותי, ואני שותק, לא מגיב על עלבוני. היא אמרה לי ברוגז, למה אתה מחייך כמו אידיוט? השבתי לה, כי אני אידיוט. אני לא יושב לצדך לא בגלל שאני פוחד שתתחילי איתי. קשה להתחיל עם אדם בעל חזות כמו שלי. הסיבה היא כבודה של אשתי. ואז התחלף לה הדיסקט. אחרי התוכנית המשכנו לשוחח וגם משם צמחה ידידות".

מתי חשת בנוכחות האל במיוחד?

"אני חש בנוכחות האלוקית תמיד. אבל האמונה נשגבת יותר מהנוכחות. ימים ספורים אחרי הולדת אחד מבניי עם סיבוכים במעיים, הוא נותח, והרופאים אמרו שמחכה לו סדרת ניתוחים קשים. השכמתי קום וירדתי לטבילה במקווה. כשסיימתי, יהודי קשיש ניגש אליי והציע שהוא יברך בקול רם ברכת 'אשר

יצר' כדי שאענה אחרי ה'אמן'. האזנתי בקוצר רוח, עניתי אמן, ואז הוא אמר:'מדוע אתה כל כך קצר רוח, הברכה תועיל לך מאוד'. אחרי כמה דקות של תימהון הבנתי: הרי תוכן הברכה-'אשר יצר את האדם בחוכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים' - הוא בדיוק המחלה שממנה סבל בני התינוק".

מה היית עושה בלעדי האל?

"אין מצב".

מתי אלוהים נוכח?

"בכל מקום ובכל זמן שאני מפנה לו מקום וזמן הוא שוכן בקרבי. סיגלתי לעצמי מנהג פשוט ומחייב להודות בפה מלא גם על דברים 'קטנים' ומובנים מאליהם. ליל הסדר, חג סוכות, או לילות שבת - אלו שעות של שיא רוחני מובן מאליו. השאיפה שלי היא להכניס את הנוכחות האלוקית גם למקומות יותר נמוכים, יותר טריוויאליים".

החובות של אלוהים?

"להבדיל מהתרבות המערבית שהיא תרבות של זכויות אדם, התרבות האמונית היא תרבות של חובות אדם. כל חובותיי הן רק כלפיו, ולא להפך. דין וחשבון מבקשים רק הממאנים, המאמינים מבקשים דין וחשבון מעצמם וממנו חסד".

מוות?

"החלק האמיתי של החיים. מעבר ממדור למדור?".

גלגול נשמות?

"מאמין באמונה שלמה. לא מבין בזה".

גן עדן וגיהנום?

"אני בורא אותם במו ידיי".

תנ"ך?

"הוראות היצרן של העם הנבחר?".

ייהרג ובל יעבור?

"כבוד הבריות". 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אלוהים שלי

האם יש אלוהים? האם גן העדן והגיהינום קיימים באמת? האם גלגולי נשמות מתרחשים? אנשים מעניינים משיבים מדי שבוע על שאלות בענייני אמונה

לכל הכתבות של אלוהים שלי

עוד ב''אלוהים שלי''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים