מהר, לפני שייגמר: הצעות לטיול בסוף החג
שכונת שפירא חוגגת מימונה בתל אביב, הפרחים בכרמל חוגגים ימים אחרונים ובכל הארץ שדות החיטה חוגגים את זמן הקציר. בואו לסחוט טיפות אחרונות של החג

הימים האלה, אגב, הם ימים אחרונים של פריחה. מכאן והלאה יתחיל שלב הקמילה הכואב. למעשה, דרוש רק חמסין אחד חזק (מה שצופה החזאי) כדי להשפיל את הפרחים ולכבות את חייהם עד לאביב הבא. אי לכך ובהתאם לזאת, אציע לכם מפגש עם כמה מקומות בארץ, קרובים למרכזים עירוניים, כדי שתוכלו לצאת למסלול סמוך לבית ואולי גם להרוויח את הפקקים שמאיימים על קצה החג.
חגיגות הקמת העיר העברית הראשונה (תל אביב) החלו מעט לפני התאריך ההיסטורי ה-11 באפריל 1909, ובמסגרתן הוגרלו מגרשי כרם גיבאלי בין 66 חברי האגודה, והוחלט על הקמת שכונת נווה צדק. שנת 1920 הייתה שנת המפנה. עולים רבים הגיעו מפולין, בחרו את תל אביב כמקום מושבם, ובשנת 1924 העיר עברה תנופת בנייה גדולה ו-40 אלף נפש התיישבו בה.
באותה שנה הוקמה גם שכונת שפירא. מאיר גצל שפירא, סוחר קרקעות יהודי אמריקאי שהתיישב בתל אביב, רכש קרקעות פרדס בלב הכלום והקים אותה יש מאין. גבולות השכונה ברורים: במזרח נתיבו של נחל איילון; בדרום קיבוץ גלויות; במערב שדרות הר ציון; ובצפון רחוב סלמה.
השכונה סבלה תחילה מקשיים בגלל
התחנה המרכזית החדשה, שצמודה לשכונה, לא הוסיפה לה יופי ושקט, כמו גם כבישי הענק והגשרים שמוליכים אליה. אולם קבוצה קטנה של צעירים שאינם בני המקום הפכה את הקערה על פיה והביאה תקווה לשכונה. מדובר בחברי "בינה", מרכז לימוד חילוני לזהות יהודית ותרבות ישראלית, שמזמין בני נוער ומבוגרים לנהל שיחה עם עצמם ועם תרבותם.
הפעילות בשכונה מתמקדת בצעירים בני 17-30 ומטרתה להוציאם ממעגל הפשע ולהציע להם אפשרות לימוד ומעשה חברתי. 80 שנה של הזנחה הסתיימו, ועתה ב"בינה" מעוניינים להביא את ההישגים לידיעת הציבור. אמנם לא כל היעדים הושגו, אבל החגיגות שיתקיימו כאן במוצאי החג יובילו רבים לשכונה הקטנה שבדרום תל אביב, בהם מוקי צור, היסטוריון וחוקר שסיים לאחרונה את ספרו על שכונת שפירא (הוצאת בבל, שמשרדיה נמצאים בתחום השכונה), ויציג אותו כאן.

כיום השכונה מאוכלסת בתערובת של תושבים: מבני השכונה הוותיקים נותרו בוכרים וסלוניקאים, ואליהם הצטרפה שורה ארוכה של עובדים זרים קשי יום, עולים מרוסיה ומשת"פים, וגם חצר ברסלב מצאה כאן אחיזה. ניר ברוידא, הרוח החיה של קבוצת בינה, מסתובב בשכונה עם כמויות של רצון טוב שמספיקות לכל תל אביב. הוא עבר לגור כאן עם חברה וכלב והפך את שיקום השכונה לפרויקט כמעט אישי. עתה הוא מכיר כל סמטה וכל פינה ושמח לתעד את ההיסטוריה שהולכת ונעלמת עם השנים.
חוברת קטנה שהוציאה הקבוצה מספרת את סיפוריהם של ותיקי השכונה, ובנוסף הוכן גם מסלול טיול בשכונה. ה"ביארה", למשל , הייתה מאגר מים שישב על באר ממנה קנו התושבים את המים. בית ביארה אחד כזה נותר עומד ברחוב ישראל מסלנט. הבית עדיין שומר על אופיו, למרות ההזנחה מסביב, ואפשר לראות את ריצוף המעקה בבריכה שבו.
במסגרת סיור בבית המדרש החילוני יתקיימו כמה הרצאות על י"ח ברנר, שמצא את מותו ברחוב קיבוץ גלויות, ובהמשך יעבור הסיור ליד בית הקברות המוסלמי "אל מורד", הבית האדום, בתי הזפת שנותרו עדיין בשכונה, בית הכנסת הסלוניקאי, בית הקולנוע הישן "זוהר", הבית שבו הוחזקו הקצינים הבריטיים וביתה של פנינה מזרחי, שלא נכנעה לקדמה ולא הסכימה לפנות את ביתה שנקנה בנפוליונים של זהב ודם. הבית, אגב, ניצב היום בצלה המפחיד של התחנה המרכזית.
פסטיבל חגיגת המימונה ופסטיבל האביב בשכונת שפירא בתל אביב יימשך יומיים. הפתיחה תיערך ביום רביעי, ה-15 באפריל בשעה 20:30, במסגרת חגיגות המאה לתל אביב. 052-3987578. האירועים ללא תשלום.
ברמה השטוחה של רכס מיתלה שבמערב הכרמל ממתין מסלול הליכה קליל ומעגלי, כשמונה קילומטרים אורכו, והוא מתאים גם לרוכבי אופניים וגם לג'יפאים עצלים. כאן תוכלו לגלות המון פרחים בהבהוב יופי אחרון לפני קמילה. חרציות צהובות, סביונים, פשתה ורודה, סחלבים, צהרון סגול כחול, וגם צבעונים שכבר קמלו.

קחוונים צובעים את הרכס בלבן וצהוב, דם המכבים מתחיל לנקד באדום את קצה גבעולו, ונמצאים כאן גם דמומית החורש ופרחים וצמחים נוספים שעדיין לא ערכתי היכרות מסודרת עמם. המסלול מתחיל בשער ברזל (הקפידו לסגור אחריכם את השערים כדי שהפרות לא ייצאו לשדות זרים), והשביל נמתח מערבה על רכס מתלה - רמה בגובה של כ-350 מטרים ללא סימון שבילים. מפת טיולים, חיפה 1:25.000, מפ"י 25.
איך מגיעים: עולים על כביש 2, תל אביב-חיפה, ויורדים במחלף עתלית. נוסעים בכביש 721 מזרחה עד כביש 4, פונים שמאלה וימינה בצומת אורן (המשך כביש 721), מטפסים עד הכניסה לבית אורן, בצומת חוות סוסים ממשיכים בכביש המוליך לקיבוץ, ומימין לכניסה נמצא השביל שנמתח מערבה.
בחורף שדות החיטה הבהיקו בצבעם הירוק. עתה, הגשם חלף, אנחנו כמעט בחג השבועות, זמן קציר חיטים הגיע, אבל השדות עדיין ממלאים את האופק בירוק וטרם הפכו את צבעם לזהוב. לרוץ לראות - המחזה מדהים ביופיו. אז איפה נמצאים השדות? ובכן, בצפון, למשל, יש כאלה בכביש 767 היורד ליבנאל מצומת כפר תבור, ובו תצפית נפלאה מהקצה המזרחי של מושב שרונה על שדות בקעת יבנאל.

בכביש 667 המטפס להר גלבוע נגלה מראה נפלא של השדות משמאל. בכביש הסמוך 675, מצומת סרגל ועד צומת נבות, תוכלו לראות את השדות המציצים בין שורות האקליפטוסים בעמק חרוד. בכביש 672, מצומת אליקים לרמת השופט, שדות החיטה נמתחים ברמות מנשה. מי שנכנס לדרכי העפר שבין שדות עמק יזרעאל יוכל לראות גם את ה"באלות הגדולות".
במרכז יש שדות במשטחים שבין יערות קק"ל בבן שמן, ובדרום הם פרושים בקטע כביש 35 שבין צומת גוברין וקריית גת. אם תגיעו לקראת השקיעה, תוכלו לראות גם את משחק הצבעים שבהם. גם קטע כביש 334 בין בית קמה לשדרות זרוע בשדות חיטה מלוא האופק, שהן חלק מאסם התבואות של המדינה, וגם בדרך לבאר שבע, על כביש 40, פרושים שדות חיטה לאורך הכביש.