תורת השטיפה: איך שומרים על היגיינה בהונג קונג
שגיא רפאל שמע על שפעת החזירים, קרא עליה ואפילו ראה כמה חולים. אך הוא לא חשב שבעקבות זאת ימציאו שוב בהונג קונג את הגלגל, הפעם לגבי שטיפת הידיים
במעברי הגבול נדרשו התיירים למלא טפסי הצהרה על בריאות, בנוסף למדידת החום הרגילה. שני האמצעים הללו נכנסו לחוק בעקבות הסארס, אבל הצורך בהצהרה על בריאות במעבר הגבול בוטל לפני שנתיים. עכשיו, בגלל החזירים, שוב נאלצו התושבים החוזרים למלא את הטופס עם פרטים לגבי התקשרות עתידית, בנוסף לווידוא מול דרכון או תעודה מזהה.
השלטונות הן בהונג קונג והן בסין נוקטות ביד קשה כלפי חולים או כלפי מי שבא במגע עמם. 350 אורחי ועובדי המלון מטרופארק בוואן צ'אי, למשל, מצאו את עצמם בהסגר של שבוע בעקבות אבחון של המחלה אצל תייר מקסיקני ששהה במלון. התייר לווה אחר כבוד לבידוד בבית החולים המקומי, בזמן ששאר אורחי המלון נאלצו להאריך את שהייתם במלון ובהונג קונג בשבוע שלם.
ההיסטריה הזו לא התחילה לפני שבועיים. התפשטות הסארס בשנת 2003, כאשר רופא שהגיע להונג קונג כשהוא נושא את הנגיף הדביק 16 מאורחי המלון בו הוא שהה, ואותם 16 המשיכו להפיץ את המחלה לארצות נוספות, זרעה את האימה בקרב השלטונות. הפעם ממשלת הונג קונג לא ביזבזה זמן, ואותו מלון נסגר על כל יושביו.
60 מאורחי המלון גילו סימפטומים של המחלה ונלקחו לבתי חולים, ואילו 12 שסירבו להישאר במלון נלקחו להסגר במחנה נופש אחר. שאר האורחים
לא ברור כיצד התמודדו האורחים על המצב, אבל לפחות אחד מהם תלה שלט על חלונו שבו הוא מבטיח להחליף מידע תמורת בירה וסיגריות. בסופו של דבר, אורחי המלון שוחררו לאחר כשבוע, אך הממשלה לא שלחה אותם בידיים ריקות. כפיצוי הוצע להם שני לילות נוספים על חשבון הונג קונג, כרטיסים לדיסנילנד המקומי ועוד כהנה וכהנה הטבות.
אחרי התקרית הזו חזרו השלטונות לנהוג ביד רמה כלפי האזרחים, והמושג חינוך מחדש קיבל משמעות חדשה. השבוע קיבלתי בדואר חוברת הנושאת את השם "היו נקיים, הישארו בריאים", ומטרתה הייתה ללמד אותי ואת שכמותי על היגיינה אישית. 32 עמודים עם דמויות של מערביים בעלי היגיינה גבוהה, לצד דמויות מפוקפקות שלא טורחות לשטוף ידיים, ניסו לשכנע אותי שהכול תלוי בשטיפה.
מה היה המסר של החוברת אתם תוהים? בשתי מילים - תשטפו ידיים. למעשה, הביטוי הספציפי הזה הופיע לפחות 50 פעם בתוך החוברת והוביל אותי למסקנה ברורה: כדי לחיות בכבוד ובצורה בריאה בהונג קונג אני צריך לרכוש לעצמי ברז וכיור ניידים.
אז מתי לפי החוברת צריך לשטוף ידיים?
◄ אחרי שימוש בשירותים.
◄ לפני אכילה או הכנת אוכל.
◄ אחרי החלפת חיתולים.
◄ אחרי שמתעסקים ביציאות גופניות כגון רוק או נזלת.
◄ לפני ואחרי ביקור בבתי חולים.
◄ אחרי מגע עם בעלי חיים או עופות.
◄ לפני שנוגעים באף, בפה או בעיניים.
◄ אחרי מגע בכפתורי מעלית, מעקה של מדרגות נעות ומקומות אחרים שבהם נגעו אנשים רבים לפניכם.
וכמובן שאי אפשר בלי הטכניקה:
◄ להרטיב את הידיים.
◄ לשפשף את הידיים ביחד עם סבון כ-20 שניות כדי ליצור מעטה סבוני.
◄ לא לשכוח אף חלק, או בפירוט מלא – כפות הידיים, גב היד, בין האצבעות, מאחורי האצבעות, אגודלים, קצות האצבעות והזרוע.
◄ לשטוף שוב במים.
◄ לנגב טוב עם מגבת נקייה או מגבות נייר.
חשבתם שכאן הגיעה חוברת ההדרכה לסיומה? אז טעיתם. לאחר מכן מגיע החלק שאני אישית נופל בו, ואני מניח שגם רוב הקוראים. צריך לסגור את הברז, ומגע עם יד חשופה יחזיר את כל החיידקים שהשארנו שם כשפתחנו אותו. ולכן צריך להשתמש במגבת או במגבת הנייר על מנת לסגור אותו. בעמוד האחרון של החוברת יש קריאה לכולנו לשלב ידיים ביחד כדי ליצור סביבה הגיינית ובריאה בהונג קונג. ואני שואל: אחרי ששילבתי ידיים – האם אני שוב צריך ללכת לשטוף אותם?
נא להמתין לטעינת התגובות
