בוחשת בעוגה: כך צוין טבח טיאננמן בהונג קונג
בשבוע שעבר ציינה הונג קונג 20 שנה לטבח בכיכר טיאננמן. שגיא רפאל סבור שאף על פי שהיא קוראת לעצמה המצפון של סין, נראה שסין כבר מזמן מתעלמת מהמצפון שלה
מספר ההרוגים באירוע השתנה בהתאם לדובר. ממשלת סין ניסתה להמעיט בחשיבות האירוע ודיווחה על 271 הרוגים, כולל חיילים. לפי דיווחים אחרים, הגיע מספר ההרוגים ל-2,600. בנוסף, פתחה המפלגה בגל מעצרים ענק ברחבי המדינה כדי לדכא את המחאה.
בסין כמובן האירוע מושתק – לכבוד יום השנה ה-20 הסינים כבר חסמו אתרים עולמיים כמו טוויטר על מנת למנוע מהתושבים לקרוא עליו. אין צורך אפילו לציין שבבתי הספר הסינים לא מלמדים על הטבח. אבל הונג קונג זה לא סין.
ממשלת הונג קונג, בדומה לאי מקאו, עובדות תחת הסיסמה "מדינה אחת, שתי שיטות". אלא שבשבוע שעבר התעוררו כמה חברי פרלמנט שפקפקו במוטו הזה. זה התחיל לפני כשבוע וחצי, כאשר יאנס גאלשיוט – אמן דני, שפסל שלו שנקרא "עמוד הבושה" (PILAR OF SHAME) לזכר קורבנות הטבח מוצג באוניברסיטת הונג קונג – סורב להיכנס להונג קונג.
גלשיוט סורב כניסה להונג קונג גם במהלך המשחקים האולימפיים שהתקיימו בסין בקיץ האחרון. אולם אלברט הו, יו"ר המפלגה הדמוקרטית, טען שמדובר בהתערבות בוטה של ממשלת סין בענייניה הפנימיים של
גלשיוט היה אמור להשתתף בהפגנה שנערכה ביום ראשון שעבר ובאירועים אחרים לזכר הטבח. בהפגנה השתתפו כמה אלפי אנשים, וצעיר הונג קונגי שהשתתף בהפגנה סיפר על ההתייחסות של מערכת החינוך המקומית לטבח.
מכיוון שהספרים בהם משתמשים במערכות החינוך בהונג קונג הם ספקי היסטוריה סיניים – באופן רשמי לא לומדים על הטבח בהונג קונג. עם זאת, הסביר הצעיר כי המורים מדברים על האירועים עם התלמידים באופן פרטי. חוץ מגלשיוט סורבו כניסה גם סטודנטים סיניים שהשתתפו במחאות וניצלו מהטבח, וצאצאים שלהם.
בעקבות האירועים של השבוע האחרון התעוררה בי השאלה עד כמה הונג קונג באמת מנוהלת עצמאית, ועד כמה המפלגה הקומוניסטית בסין בוחשת בעוגה. מצד אחד, בהונג קונג קיימות תופעות שבסין לא תיתקלו בהם, כמו שלטי תמיכה בפאלון גאנג, הפגנות, ציון אירועים כמו אירועי כיכר טיאננמן ועוד.
כמו כן, בחדשות המגיעות מתוך דיוני המועצה המחוקקת מוצגת מראית עין של דמוקרטיה: כאשר נציגי השלטון מציגים את משנתם, זוכים הצופים לא פעם לתופעות כמו הפוליטיקאי ליונג קוואק-האנג, הידוע בכינויו שיער ארוך (LONG HAIR), אשר מפעם לפעם מוצא דרך יצירתית למחות נגד השלטון.
כך למשל, ליונג הבטיח לא לגזור את שערו עד שממשלת סין תתנצל על הטבח בכיכר טיאננמן – ולא נראה שהוא הולך להסתפר בקרוב. בנוסף, גם כאשר השביעו אותו לתפקידו בוועדה המחוקקת, הוא הגיע עם טי שירט של כיכר טיאננמן במקום חליפה חנוטה. בשבועה שלו הוא הוסיף שידרוש זיכוי של אלה שמתו ב-1989, וקרא לשחרר אסירים פוליטיים ולסיים את שלטון המפלגה הקומוניסטית בסין.
אלא שמצד שני, ליונג נתקל לא אחת בהתנגדות מצד המשטר. בשנה שעברה, כאשר מספר חברי מועצה נסעו לחבל סצ'ואן שנפגע ברעידת האדמה, הוא לא קיבל ויזה לסין. סביר להניח, שעל אף שהוא אינו מזיק לאף אחד – אם היה סיני, כבר מזמן היו נעלמות עקבותיו. האיש שיותר מכל מסמל את הדמוקרטיה בהונג קונג עושה המון רעש, אבל לא ממש משפיע, בטח לא על פוליטיקה הסינית.
וגם השנה, כמו כל שנה, נערך בוויקטוריה פארק משמר נרות לזכר ההרוגים. נשאלת השאלה אם ההונג קונגים בוכים על זכר הקורבנות, או על עתידם בצל המפלגה הקומוניסטית. כי כשכוכבים מוערצים כמו ג'קי צ'אנג יוצאים בהצהרות שבהונג קונג ובטיוואן יש יותר מדי חופש, ולא יזיק להם קצת פחות חופש – העתיד הזה לוט בערפל.
בכל מקרה, הונג קונג ממשיכה להתגאות בכך שהיא האדמה הסינית היחידה שבה נערך באופן מסורתי משמר (VIGIL) הנרות השנתי. אלא שבעוד שהיא קוראת לעצמה המצפון של סין, נראה שסין כבר מזמן מתעלמת מהמצפון שלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
