המדריך להשתלת שיער
השתלת שיער כוללת "תרומה" של שערות מצדי הראש אל החלק העליון. היא מתאימה רק למי שמתקרח על רקע גנטי, והתוצאה? לא תמיד בלורית
הסיבות לקרחת הן רבות, ותורשה היא העיקרית שבהן. המטען הגנטי של כל גבר קובע האם קיימת בגופו רגישות להורמון, שנקרא DHT המופרש בשעת פעילות מוגברת של אנזים מסוים. הרגישות להורמון זה גורמת להתנוונות זקיקי השערה בחלקה העליון של הקרקפת, ולנשירת השערות. זקיקי השערות שבצידי הראש אינן רגישות להורמון ה-DHT, ולכן
סיבות נוספות להתקרחות הן טראומה מסוגים שונים, לחץ נפשי, חוסר איזון הורמונלי, ומחסור בוויטמינים ובמינרלים. כל התופעות הללו ניתנות לגילוי על ידי בדיקה מעבדתית. התפתחות המדע הגנטי מאפשרת גם לגלות האם גבר הוא מועד להתקרחות וזקוק לטיפול מונע.
ההתמודדות עם נשירת השיער המואצת נעה בין התעלמות, גילוח שיער הראש כולו ועד לשורה של טיפולים. המדריך הנוכחי יעסוק בהשתלת שיער, אבל קיימים פתרונות נוספים, תרופתיים וטבעיים, לטיפול בהתקרחות.
אחת התרופות הבולטות והיעילות ביותר היא הפרופסיה, הניתנת במרשם רופא ועוצרת לחלוטין את הנשירה כשלושה חודשים לאחר תחילת נטילתה. חיסרון התרופה נעוץ במחירה הגבוה, בעובדה שיש להמשיך לקחת אותה כל זמן שרוצים לעצור את הנשירה, ושיש לה תופעת לוואי, חולפת אמנם, של ירידה בחשק המיני.
תרופה נוספת לטיפול בהתקרחות היא המינוקסידיל, תרופה שטיפלה במקור ביתר לחץ דם והתבררה כמונעת נשירה ולפעמים כמצמיחת שיער. חסרונה של התרופה הזאת נעוץ בדרך השימוש בה: יש למרוח אותה מספר פעמים ביום בתנאים מסוימים.
אלטרנטיבה טבעית לטיפול בבעיה היא פנייה לטריקולוג. הטריקולוג הוא מטפל מומחה לשיער ועור הקרקפת. מקצוע הטריקולוגיה קיים זה למעלה ממאה שנה, ומתבסס על מחקרים מעמיקים בנושא השיער ועור הקרקפת. תחום זה קשור בראיית עולם הוליסטית ומשתמש בחומרים טבעיים בטיפול. לפיכך הוא נתפס בעולם כתחום פארא-רפואי. על פי תפיסת העולם הטריקולוגית, שיער בריא יכול להתקיים רק מעל לקרקפת בריאה, ולפיכך ניתנת תשומת לב מיוחדת גם לעור הקרקפת, שמשפיע באופן חיובי על צמיחת השיער.
ההליך של השתלת שיער כולל "תרומה עצמית" משיערו של המטופל בצידי הקרקפת, שם השיער אינו נושר במהלך ההתקרחות, אל חלקו העליון של הראש. לא כל אחד יכול לעבור את הטיפול: רק 60% מהפונים נמצאים מתאימים לביצוע ההליך.
המועמד האידיאלי להשתלת שיער הוא גבר מעל גיל 25, בעל שיער סמיך באזור העורף וצידי הקרקפת. מומלץ לעבור את השתלת השיער רק כאשר ההתקרחות היא מתקדמת ולא לפני כן, בשל הסכנה שההתקרחות תימשך לאחר ההשתלה, וכך תיווצר חוסר אחידות במראה השיער. באופן טבעי, ככל שהשיער סמיך, מקורזל וכהה יותר, סיכויי הצלחת ההשתלה גדלים.
התנאי המקדים להחלטה על השתלת שיער הוא שהנשירה מתרחשת כתוצאה מהרגישות להורמון DHT , ולא משום סיבה אחת. מעבר לכך, יש לבצע תיאום ציפיות עם הרופא, כדי שלא תתאכזבו מתוצאות הניתוח: לא כולם יוצאים עם בלורית מתנפנפת באוויר, ולעיתים התוצאה תהיה רק עיבוי של השיער.
לפני הניתוח יתבקש המטופל לבצע בדיקות דם ושתן, ולדווח על כל בעיה רפואית או תרופות שהוא נוטל. בימים שלפני הניתוח מתבקשים המטופלים שלא ליטול תרופות או סמים מכל סוג, ולהימנע מעישון ומשתיית אלכוהול. האיסורים הללו נועדו למנוע מהגוף לדחות את השערות המושתלות ולמנוע זיהומים. כשלוש שעות לפני תחילת הניתוח מתבקשים המטופלים להתחיל בצום מלא.
הניתוח להשתלת שיער אורך שלוש שעות, תחת הרדמה מקומית וכמעט ללא צלקות. רק השכבה העליונה של העור מעורבת בתהליך, ולכן הטיפול אינו מוגדר "פולשני".
השתלת השיער מבוצעת בהליך שנקרא "הוצאה של יחידות זקיק". מכונת ניקוב זעירה, הדומה למחט חלולה, מבצעת חתכים בצידי הראש ואוספת פיסות עור שמכילות זקיקי שיער. הזקיקים האלה מוחדרים לאזורים בהם נשר השיער.
כאשר המטופל סובל משיער דליל גם בצידי הראש ובעורף, ניתן לבצע הליך הקרוי "שכפול זקיקי שיער". השיטה החדשה יחסית משתמשת בגוף עצמו בתור הגורם שמשכפל את הזקיק. הרופא לא משתמש בכל הזקיק כדי ליצור שערות חדשות, אלא רק בחלק ממנו, וההנחה שהוצגה במחקרים היא שהגוף יכול לייצר זקיקים חדשים במקום בו הושתל הזקיק החלקי.
השתלת שיער בשיטה הראשונה ("הוצאת יחידות זקיק") מצריכה מפגש אחד או יותר, בהתאם למצב ההתקרחות. לפעמים יש לבצע מחזורים נוספים של השתלת שיער על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. מאחר שמומלץ להמתין מספר חודשים בין הטיפולים, התהליך כולו עשוי להימשך כשנתיים.
המטופל משוחרר לביתו לאחר כמה שעות של השגחה מתום הניתוח. הוא מקבל משככי כאבים, כדורי אנטיביוטיקה למניעת זיהומים וכדור המשמש להורדת נפיחות בצקתית בראש. את התפרים מסיר הרופא לאחר עשרה ימים.
רבים מהמטופלים מדווחים ביום הראשון שלאחר הניתוח על הופעה של גלדים, שנושרים לאחר מספר ימים יחד עם השיער המושתל. זו תופעה נורמלית ולא צריך לדאוג בגללה: העיקר הוא ששורש השערה נשאר במקומו. כמו כן, מדווחים רבים מהמטופלים על כאבים קלים, שיטופלו על ידי משככי כאבים פשוטים. בתקופת ההחלמה מומלץ להימנע מחשיפה לשמש ומפעילות גופנית למשך שלושה שבועות מתום הליך ההשתלה.
התוצאות של השתלת השיער נראות לעין כמה חודשים לאחר הטיפול, ולא יאוחר מחצי שנה. השורשים מתחילים להצמיח שיער בקצב של סנטימטר בודד לחודש, והשיער נראה טבעי לחלוטין. השיער אמור להגיע למראהו הסופי לאחר כתשעה חודשים מסיום הטיפול.
- בעורף עלולה להישאר צלקת בעורף כתוצאה משליפת זקיקי השיער. בשנים האחרונות הצליחו רופאים לצמצם משמעותית את גודלה של הצלקת, עד שהיא הופכת לכמעט בלתי נראית.
- לעיתים צפיפות השיער בחלקו העליון של הראש לא תיראה זהה לחלוטין לצפיפות בצידי הראש, וזאת משום שיש לשמור על מרווח מינימאלי בין שתל לשתל.
- בשבועות הראשונים שלאחר הטיפול עלולה להיווצר תחושת עיקצוץ והירדמות בחלק העליון של הראש, תופעה שלרוב חולפת תוך זמן קצר.
- תופעות נדירות נוספות, הכוללות זרמים שונים או תחושות משונות באזורים שטופלו, נובעים לרוב מבחירה ברופא בלתי מיומן שפגע בעצבים באזורים המטופלים.
המדריך להשתלת שיער - באדיבות אתר אסתטיקה.
בהכנת המדריך השתתף ד"ר אלכס גינזבורג
נא להמתין לטעינת התגובות
