הלו ארטיק? רשמים מהחוף התל אביבי בניו יורק
נופר חיימוביץ' ציפתה למצוא דוכן פלאפל או מוכר ארטיק אותנטי במסיבת החוף התל אביבי בסנטרל פארק, אולם נאלצה להסתפק במפגינות אנטי ישראליות בביקיני
בעוד שחברי מהארץ משתזפים להם לחופי הים התיכון, הים הכי קרוב לכאן נמצא אי שם בלונג איילנד, ואילו אנחנו – תושבי ניו יורק – יוצאים להשתזף בסנטרל פארק. נכון, מדובר בפארק ירוק, רחב ידיים ויפה במיוחד, אך לאחרונה השמש אפילו לא יוצאת כדי שנוכל ליהנות משיזוף קל.
למרבה המזל, השנה החליטו בניו יורק לזרוק לנו עצם, ולרגל חגיגות ה-100 לתל אביב, הקימו חוף תל אביבי בסנטרל פארק. ואכן, כל הישראלים שאנחנו מכירים שמחו מאד על המאורע, וכבר לפני חודשיים פינו את היומן עבור הרביצה בארגז החול המזויף. הקנאה בחברים שמתבשלים להם בחום הישראלי התחלפה בשמחה, והתסכולים על המגפיים הומרו לפנטזיות על שיזוף כללי.
אבל אליה וקוץ בה. כשהגיע התאריך המיוחל, התברר כי מדובר בתקופה שבה נערכת העיר למצעד הגאווה, אולי המצעד העמוס והחשוב ביותר בניו יורק שכל המי ומי הולכים אליו. נוסף על כך, לפנות בוקר התעוררנו לתחזית גשומה ואפורה במיוחד. למרות זאת לא איבדנו תקווה, והחלטנו לנצל את ההזדמנות ליהנות קצת בחול ולהרגיש שוב בישראל, ולו במעט.
אלא שחול זה כל מה שהיה שם. בהזמנה החגיגית הבטיחו לנו דונמים של חול, כיסאות ים וחוויה ישראלית אותנטית. בפועל קיבלנו רק עשרה כיסאות, כמה מטקות ומטר על מטר של חול בעומק של חמישה סנטימטרים. כך, על אף כדורי הים ומשחקי החול, הילדים שבאמת שיחקו בו הגיעו לקרקעית בהינף יד.
יחד
אפרופו שנות ה-90, מנחה האירוע היה אמיר פיי גוטמן, ומכיוון שאנחנו לא מעודכנים כאן בתפוח הגדול ברזי האח הגדול של ערוץ 2, הוא זכור לנו רק מימי להקתו היי פייב. דווקא בזמן כה חשוב לקהילה ההומו-לסבית, נאלץ פיי גוטמן להנחות את אירוע השקת החוף התל אביבי, ובנימה שנראתה לי לפחות משועממת משהו, הוא הרגיע את הקהל המשולהב במילים: "ווי האב שש בש".
כדי שחלילה לא ישעמם לנו ביום הישראלי, הגיע מספר מצומצם של מפגינים שהביע מחאה לא המונית במיוחד נגד ישראל. שלטים כמו "להציל את פלסטין" וגם "האם אתם לא מבינים שישראל מטורפת" היו רק חלק מהמחאה. כך, אל מול חוף ים ישראלי שהוקם ליד גן "הסטרוברי פילדס", אשר נבנה לזכרו של ג'ון לנון המזוהה עם השיר "תנו צ'אנס לשלום", דווקא שם, באופן לא כל כך מפתיע, חזינו בהפגנות אנטי ישראליות.
הנועזים מבין המפגינים נכנסו פנימה לארגז החול הענק, תוך שהם מרמים את השוטרים. כך למשל, כמה בנות שהיו לבושות שמלות שחורות פשטו לפתע את הבגדים החסודים, ובביקיני נועז נשאו שלטים נגד ישראל. נשאלת השאלה כיצד עיריית ניו יורק הרשתה לעצמה לכנס את כל הישראלים בעיר שלה במקום אחד ללא אבטחה, והאם היא לא למדה מטעויות העבר.
בסופו של דבר, נחלנו אכזבה קלה. בתור ישראלים שאוהבים את הארץ ואת הסמלים שלה, ציפינו לאיזה נשנוש ישראלי, דוכן פלאפל או אפילו איזה איש אותנטי שיצעק "ארטיק-קרטיב". אז מכורח הנסיבות והרעב, עצרנו בדוכן הנקניקיות הקרוב, וסיכמנו עוד יום אמריקאי שגרתי בחודש יוני גשום במיוחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
