ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

כשאלוהים ברא את האשה: תערוכת צילומים של בריז'יט בארדו בלונדון

בריז'יט בארדו כבר בת 75. תמונות הפפראצי שתיעדו אותה במשך למעלה משני עשורים מנציחות את סמל הסקס האולטימטיבי של כל הזמנים. עכשיו התערוכה

בשנת 1956 אלוהים ברא את האישה פעם נוספת, והחליט שהיא תהיה בריז'יט בארדו. בסרט של בעלה דאז, רוז'ה ואדים, שהפך אותה לאייקון בינלאומי, ייצגה בארדו הצעירה נשיות קולנועית שונה לחלוטין מזו של הכוכבות הצרפתיות שקדמו לה.

היא הפגינה מיניות ישירה ובוטה, ובעזרת בעלה התריסה נגד הבורגנות הצרפתית. מאז שיחקה בארדו בעשרות סרטים, שיתפה פעולה עם מוזיקאים כמו סרז' גינסבורג והייתה המוזה של אחרים, ביניהם בוב דילן.

ב-28 בספטמבר תחגוג מי שהייתה סמל המין של הסיקסטיז את יום הולדתה ה-75. הדימוי של בארדו התעצב הרבה בזכות צילום הפפראצי שנולד בסוף שנות ה-50, וניצב במרכז תערוכה בגלריית "ג'יימס הייבן" שבלונדון - "בריז'יט בארדו: הפפראצי המקורי" (נעילה: 3 באוקטובר).

בתמונות , שמרביתן טרם נראו בעבר, נחשפת בארדו ברגעיה האינטימיים דרך עדשת צלמי הפפראצי בין השנים 1958-1981.

התצלומים חושפים אסתטיקה חדשה של צילום, נכון לאותם ימים - כזו שבה הסובייקט אינו יודע שהוא מצולם; צילום "סנפ-שוט" שתיעד רגע חולף, בניגוד לצילום הסטודיו המבוים והמתוכנן. "ביום שבו הבנו שבאמצעות תקרית שאנחנו יוצרים בכוונה, נוכל לצלם תמונות שיהיו שוות הרבה כסף, נולד צילום הפפראצי", כותב בספרו הצלם האיטלקי Tazio Secchiaroli, המציג בתערוכה.

סצי'ארולי, מראשוני צלמי הפפראצי, שימש כהשראה לדמותו של Paparazzo (דמות של צלם סנסציוני בסרטו של פליני "לה דולצ'ה ויטה משנת 1960", ממנו נגזר הכינוי "פפראצי").

באחד התצלומים

בתערוכה, שצולם בשנת 1956, נראית בארדו הצעירה כשהיא יושבת על גרם מדרגות בשמלה פרחונית לצדו של פבלו פיקאסו, רגע לפני שהיא עתידה להופיע בסרט "ואלוהים ברא את האישה", שהפך אותה לכוכבת.

בתמונה אחרת, שנלקחה בהפסקה בין צילומי הסצינות לסרט ב- Vie Privee 1962,  בארדו כבר נראית כסלבריטאית גדולה מהחיים. אסתטיקת הצילום של Marcello Geppetti מנציחה אותה ככזאת: המצלמה ממוקמת בזווית נמוכה, כשברקע מתגודדים מעריצים. הסרט עוקב אחרי ג'יל, דמותה הפיקטיבית של דיווה וסמל מין, שלחץ התהילה מוביל אותה לסופה הטראגי.

העלילה לא הייתה רחוקה מחייה האישיים של בארדו, שסבלה אף היא מלחץ התקשורת והתקשתה להתמודד עם התהילה.

הדמות של בארדו ככוכבת קולנוע, סמל סקס ואייקון אופנה מוצגת בתערוכה יד ביד עם צילום הפפראצי, שתרם לא מעט לעיצוב דימוי זה. בין התצלומים החושניים וחיי הזוהר העולים מהם, קיימת המציאות הכואבת - ניסיון ההתאבדות שלה ב-1960. בארדו נתפסה על ידי הפפראצי בצאתה מבית החולים, כשמשקפי שמש מסתירים את פניה ולראשה מטפחת לבנה.

התערוכה, אם כן, היא תזכורת נוספת לסקסיות הטבועה בבארדו; אולם במקביל, היא מעלה את השאלה האם היא הייתה מצליחה לשרוד את עידן הפפראצי הנוכחי? את הלחץ ההולך וגדל על כוכבות מסוגה לתחזק אידיאל של יופי וזוהר, כשמצלמה אחת נכבית ואחרת נדלקת.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...