מדריך: מהי פטרת ואיך מתמודדים איתה?
כ-150 אלף סוגי פטריות ידועים בעולם יכולים לגרום לפטרת אצל בני אדם. הדרך להידבקות מגוונת, ואיתה גם מגוון הדרכים לטפל בבעיה
כמו שאר בעלי החיים בטבע, האדם יכול לחיות עם טפילים זמן רב מבלי שייגרם לו נזק ממשי, ובדרך כלל מדובר במטרד אסתטי ובאי נוחות, גירוד מציק ולכל היותר תחושת צריבה. עם זאת, חשוב לציין שכאשר מדובר בפטרת מזן אלים במיוחד או במידה שהבעיה לא מטופלת, היא עלולה להוביל להגבלה בתנועה ואף לפגיעה באיברים פנימיים חיוניים.
קיימים סוגים שונים של פטרת: פטרת עור (Dermatophytosis), ציפורניים (Onychomycosis), פה ולשון, פטרת וגינלית, וקנדידה (Candida) שהיא זיהום פטרייתי שעלול לפגוע כמעט בכל הגוף.
בעולם קיימים כ-300 אלף סוגי פטריות, ומתוכם כ-150 ידועים כגורמים לפטרת באדם. סביבת הגידול הדרושה לפטריה היא אזורים לחים או סגורים - מה שהופך את גוף האדם לסביבת גידול נוחה לסוגים שונים. המקומות הנפוצים ביותר להתפתחות פטרת הם אצבעות וציפורני הרגליים, איברי המין ופנים הפה.
ההדבקות יכולה להתרחש לאחר מגע עם אדם אחר הנגוע בפטרת, או לאחר חשיפה למקור פטרייתי. מגע עם מקור כזה יכול להתרחש כתוצאה מהליכה ברגליים יחפות, שהייה במקורות מים לא מחוטאים ועוד, אולם פטרת עלולה להתפתח גם ללא הדבקה - הליכה מרובה בנעליים סגורות וחוסר אוורור
דרך נוספת להדבק בפטרת היא ממגע מיני. המידה בה מגיב הגוף לנוכחות פטרת היא אינדיבידואלית, ותלויה בחוזק מערכת החיסון, בהרגלי תזונה והיגיינה ובתקינות מחזור הדם. לפיכך, אנשים הלוקים במחלות הקשורות במחזור הדם ובמערכת החיסון, גופם יגיב באופן פסיבי יותר לפטרת ויתקשה להתגבר עליה.
קנדידה לדוגמא עלולה להיות רדומה ולא מורגשת אצל אדם אחד, ולהתפרץ בעוצמה כשמדובר באדם אחר. על פי הרפואה האלטרנטיבית, הרגלי תזונה וכן מידת המתח (סטרס) בה שרוי אדם משפיעים על מידת העמידות שלו לקנדידה.
ברפואה הקונבנציונאלית קיימות מספר שיטות טיפול בפטרת. טיפולים חיצוניים כוללים משחות, קרמים ולקים אותם יש למרוח על האיזור הנגוע בתדירות של פעם ביום עד פעם בשבוע, בהתאם למוצר ולהוראות הרופא. בשימוש פנימי ניתן ליטול כדורים הניתנים במרשם רופא, ומיועדים לטיפול בסוגים שונים של פטריות.
חלק מהכדורים פוגעים בכבד לאורך זמן, לכן יש להישמע להנחיות הרופא ולהקפיד על ביצוע בדיקת תפקודי כבד טרם תחילת הטיפול. כשמדובר בפטרת הנרתיק, ניתן להיעזר בנרות להחדרה מקומית. טיפול פנימי עדיף במקרים בהם הפטריה חדרה כבר לרקמות עמוקות – אם בשל חולשה של מערכת החיסון או בשל תוקפנותו של הזן. טיפול פנימי עדיף גם כאשר מדובר בפטריה נודדת שהתיישבה במספר מוקדים בגוף.
ברפואה האלטרנטיבית רווח הטיפול בעזרת תזונה, בתוספת טיפול חיצוני. מרבית הפטריות ניזונות משמרים ומסוכרים, לכן תקופת הטיפול הראשונה תלווה בסילוק רכיבי מזון אלה מהתפריט היומי, כשמאוחר יותר ניתן לחזור אליהם בהדרגה.
המלצות תזונתיות נוספות לטיפול בפטרת הן אכילת מזונות עתירי סיבים, הימנעות מקמח לבן, אלכוהול ומוצרי חלב – על מנת לחזק את מערכת החיסון ואת אוכלוסיית החיידקים הידידותיים שנלחמים בפטרייה. במקביל, ניתן לטפל בעזרת צמחים בלקיחה פנימית, כמו גם משחות למריחה חיצונית על האיזור הנגוע.
מלבד מרפאות קונבנציונאליות ואלטרנטיביות, קיימים גם מכונים המציעים טיפולים ייעודיים לבעיות פטרת, למשל מרפאות פדיקור רפואיות. הסבירות להופעת פטרת עולה לאחר טיפול אנטיביוטי, המפר את מאזן החיידקים הידידותיים בגוף ומאפשר צמיחה של פטריות וטפילים אחרים.
מלבד התייעצות עם רופא, תזונאי, נטורופת או הרבליסט, רצוי להקפיד על מספר פעולות פשוטות במהלך היומיום, שיכולות לזרז ריפוי מפטרת ולהקל על הסימפטומים: מומלץ לאוורר היטב את המקום, להקפיד על היגיינה ורחצה יומית, להימנע מבדים סינתטיים ולהקפיד על בד כותנה בלבד – גרביים אם מדובר בפטרת ברגליים או בציפורניים, תחתונים אם מדובר במפשעה וכן הלאה.
בפטרת עור, לחלוח של האיזור עשוי להועיל – ניתן להשתמש בקרם לחות טוב. בפטרת פה ולשון, שטיפות יומיות במי פה צמחיים או רפואיים עשויות לשפר את מצב האפטות והפצעים, וכן להפחית ריח רע.
מומלץ להימנע מתכשירים ומוצרים מבושמים (קרם גוף, תחתוניות ותחבושות) שבאים במגע עם האיזור הנגוע. לזירוז הריפוי, ניתן להיעזר בתוספים פרוביוטיים - יוגורטים וקפסולות של חיידקי לקטובצילוס, אצידופילוס, ביו-ביפידוס ועוד.
המדריך לפטרת – באדיבות אתר אסתטיקה
נא להמתין לטעינת התגובות
