חבל על הזמן: המציאות החדשה של חורף 2012
אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של תהליך שיגיע לשיאו בחורף 2012, בו מיועדת התודעה האנושית לשנות כליל את תפישת הזמן שלה, לכדי הווה מתמיד. טליה טוקר מפרשנת את חזון המאיה
ככל שאני מתעמקת בידע הזמן של המאיה, אני נדהמת מההקבלה בין לוחות שנכתבו לפני עידנים, לבין תחזיות אסטרולוגיות עדכניות וממצאים ארכיאולוגיים ומדעיים שהתגלו במרוצת 50 השנים האחרונות. מדהים לחשוב שציביליזציה שחייתה בתקופה קדומה משלנו, עם אמצעים טכנולוגיים הרבה פחות מפותחים, יכלה לחזות אירועים ולהגיע לגילויים שאנחנו מתחילים להבין רק עכשיו. אחד ההיבטים המדהימים ביותר בלוחות הוא הנבואה המספקת תאריכים מדויקים לכל תקופה בהיסטוריה האנושית, מתחילת התפתחות היקום ועד לעצם היום הזה.
לפי המאיה, בתקופה הנוכחית בהיסטוריה האנושית מתרחשת האצה בזמן, עד למחזור הזמן האחרון שמתרחש בסוף 2012. על כן, במהלך השנים הקרובות צפויים להיפגש מחזורים פלנטריים רבים ואילו האנושות, כקולקטיב, עוברת קפיצה קוונטית לכדי תפיסת זמן מחזורית וספירלית שבה הכול הווה. הקפיצה הזאת מתרחשת בשלבים, כשהתקופה הנוכחית מאפשרת את המעבר לשלב הבא בהתפתחות המין האנושי.
פענוח לוחות המאיה מורה, אם כן, שאנו בעיצומם של ימים מאד מרגשים עבור המין האנושי. מדובר במעין קפיצה קולקטיבית של האנושות מתוכנית האב, המכונה בקבלה "פרצוף אבא", ומיוצגת על ידי תוכנית לינארית, קוטבית ושמשית שבה אנו חיים - למצב של תוכנית האם, "פרצוף אמא", שהיא האנרגיה הנשית, הספירלית, של אהבה ללא תנאי. "תוכנית האב" יצרה פיזור אנרגטי וסוג של כאוס, בעטיים חיים היום בני האדם ברמות אנרגיה נמוכות.
לפי המאיה, ההיסטוריה והאבולוציה הן שעיצבו את פניה הנוכחיים של האנושות. הם לומדים את תבניות האבולוציה של הגוף והמוח האנושיים מאז 3113 לפנה"ס ועד היום, והגיעו לתובנה שכדי להשלים את הצעד הבא בקפיצה האבולוציונית, עלינו להשתחרר מאשליית הזמן הקווי שאנו אוחזים בה. לשם כך עלינו להבין כיצד פועל התהליך בזמן.
תפישת הזמן הנוכחית שלנו היא ליניארית, ולפיה עובר קו ישר בין עבר-הווה-עתיד. אך לפי המאיה מתרחש הכול במקביל, בעוד שאת אשליית הזמן שאנו חיים על פיה מחוללת הפרשנות של המוח את המציאות. בתוכנית האב אנו חיים מתוך תוכנה אוטומטית המגבילה את חיינו
אך למעשה, הזמן מתקיים אך ורק בתוך הראש שלנו; התודעה האנושית יוצרת מציאות שמוגבלת לכדור הארץ, בעוד שלמעשה קיימים אינסוף ממדים וחיים. מכיוון שאנחנו יצורים תלת ממדיים שמתבססים על אורך, רוחב ועומק, אין לנו עדיין יכולת לזהות ישויות שמקורן בממדים אחרים. תומכים טבעיים לזמן, כמו מחזורי השמש, הירח והכוכבים, מהווים לגבינו עובדות חיצוניות ואין לנו היכולת לזהות את המידע שהם משקפים.
כדי להבין את העניין טוב יותר, נתבונן בתינוק בן כמה חודשים. אין לו שום מושג לגבי הזמן כפי שאנו תופסים אותו, הוא לא יודע מה השעה וגם המושג הכמותי של זמן אינו חלק משגרת חייו. ולמעשה, מושג הזמן אצלו לא קיים כלל. התקופה המיוחדת שאליה הגענו בהתפתחות האבולוציונית היא הזמן לשנות את הגישה שלנו בנוגע לזמן ולמרחב.
המאיה מחלקים את התפתחות העולם לתשעה עולמות, ואילו כל עולם מחולק ל-13 תקופות. המאיה מתחילים לתעד את ההתפתחות האבולוציונית מזמן תחילת היקום, כ-14 מיליארד שנים לאחור. משם, נערכת חלוקה לתשעה עידנים, כשמעידן אחד למשנהו הזמן הולך ו"מתקצר", עד לעידן התשיעי והאחרון, שמונה מחזור מקודש אחד של 260 יום בלבד. בכל תקופה אנחנו הולכים ומתפתחים כאינדיבידואלים וכאנושות עד לשלב ה-13, שמסמל אהבה ללא תנאי.
המצאת האינטרנט, למשל, משקפת את אותה האצה בזמן, לפיה התקצר משך הזמן הנדרש להתחברות לכמות אדירה של אינפורמציה לכדי לחיצת כפתור. בני האדם משולים למעין מערכות תקשורת משוכללות. לאט ובהדרגה אנחנו מפתחים את היכולות המוחיות שטמונות בנו. כרגע אנחנו בעיצומו של העידן השמיני שנמשך כ-13 שנים. מכיוון שאנו בתקופה שבה מתרחש הכול הרבה יותר מהר, לטוב ולרע, נראה שכדאי לנו לדעת בדיוק מה אנחנו רוצים עבור עצמנו, ולהסתנכרן עם הקצב המסחרר של העידן שלנו.
בני המאיה תיעדו את מהלכי הכוכבים שבשמים בלמעלה מ-17 לוחות שנה, כשבאמצעות המעקב המדויק אחר גרמי השמים הם למדו את הפוטנציאל האנרגטי המלא של כל רגע נתון. הלוח החשוב מבין לוחות המאיה הוא לוח הצ'ולקין, דגם גיאומטרי שמתאר את התפתחות המין האנושי בכל השלבים והמעברים שלו. השנים הקרובות מסמלות את סוף הממד השלישי אותו אנו חיים, המורכב מרוחב, אורך ועומק - אל הממד החמישי, שמסמל את קץ הזמן.
בהיבט אסטרונומי, בחורף 2012 השמש תהיה בנקודת ההצטלבות בין מסלולה כפי שהוא נראה מכדור הארץ, לבין "קו המשווה" של גלקסיית שביל החלב. כדור הארץ נכנס לעידן הדלי אחת ל-26 אלף שנה, כשכל מחזור גדול בלוח המאיה נשלם ומתחיל מחדש. 21/12/2012 הוא התאריך שבו נשלם המחזור ולוחות רבים מצטלבים.
במקביל, מסתיים לוח השנים של המאיה בהיפוך החורף של 2012. אך בניגוד לנבואות האפוקליפטיות הנפוצות כל כך לאחרונה, חזון המאיה לא מדבר על אסון גלובלי, אלא על כך שמה שיקרה תלוי אך ורק בנו.
מאחר שבתוכנית האב למדנו לפזר אנרגיה לאורך הזמן, המוח החל בתהליך של ניוון וכרגע ההתפתחות האנושית תלויה במה שמכונה בקבלה יכולת ה"צמצום". ראשית אנו לומדים לווסת את האנרגיה שאנו משקיעים בעולם, באחרים, במטרות חיצוניות ובנורמות - ולרכז אנרגיה בתוכנו. אנו חוזרים אל עצמנו. לרוב אנו חיים באין, בגלל מבנה התוכנה המוחית שלנו. היום אנו לומדים לחיות ביש, במציאות עצמה. אנחנו לא באמת זקוקים לדבר מה חיצוני, לפידבקים או לאנרגיה מהאחר. הצמצום הוא אהבה עצמית שאינה תלויה בדבר.
הצמצום מתרחש גם בנוגע לזמן. תוכנת החסר הבסיסית שלנו חיה על זמן וירטואלי של עבר ועתיד, ועל כן אנו נוטים לבזבז שעות על גבי שעות על מחשבות עתידיות. אנו לומדים לזהות את התנודות שלנו אחורה וקדימה על גבי ציר הזמן, ולומדים לשמר את האנרגיה המוחית שלנו. ברגע שאנו מזהים את שיטוט המחשבות אל עבר העבר, אנו מפסיקים מייד את השאיבה האנרגטית הזאת, ומחזירים את עצמנו לכאן ולעכשיו.
דבר דומה מתרחש גם לגבי העתיד: מחשבות כמו "מה יהיה" ו"מתי" נוטות לעורר פחדים, זהירות וחשש - וגורמות לאנשים לחיות במינימום במקום במקסימום. במקום זאת, עלינו לחזור למאגר הקיים בהווה שלנו, להסתכל על מה שכבר יש עכשיו במציאות שלנו, עד למצב הספיראלי שבו נקודת המרכז היא ההווה. ההווה הוא נקודת כוח מרכזית ואזור המפגש שלה הוא בלב, שבו מתאחדים כל הזמנים. ההווה הוא ההוויה שהיא האלוהות, סוג של אחדות אנרגטית בתדר מאד גבוה.
המאיה נותנים לנו את הדרך למעבר לתוכנית האם, בה אנו הופכים לכור אטומי של אנרגיה שיודע להטעין את עצמו מבפנים. הם מציגים בפנינו דרך מתמטית להגיע למקום של ההווה. לאט ובהדרגה אנו הופכים למכונת תקשורת עצומה, שיכולה לקלוט ולשדר אנרגיות של רטטים מעודנים, וכך אנחנו יכולים להימצא במצב של שבו העולם הוא יצירה שלנו, ואנו יכולים לבחור מתוך אינסוף אפשרויות.
מתוך התהליך האישי שעברתי אני מגלה שבחיים אכן קיימות אינסוף של אפשרויות. אנחנו מחונכים לתפיסות מסוימות וחושבים שככה זה צריך להיות. בעיניי, קיימות אפשרויות אחרות שבהן בני אדם לא יחיו חיים של כאב, חסר ואומללות, אלא של מלאות, אושר ושמחה. אני לומדת להגיע לזה כרגע ומכירה עוד ועוד אנשים שחיים בהווה, בכאן ובעכשיו, למשך פרקי זמן קצרים שהולכים ומתארכים.
אם אנחנו אלה שיוצרים מציאות, אז התודעה הכוללת של בני האדם על כדור הארץ תיצור את המציאות של 2012. ואם בתודעה שלנו יש אינסוף של אפשרויות, נוכל ליצור מציאות מסוג שונה מזו של התנסויות החיים שחווינו עד היום.
לכתבות נוספות במסגרת הפרויקט:
בספירה אחורית: 2012, פרויקט מיוחד
בחיאת מאיה: תומר פרסיקו סקפטי
טליה טוקר, ניאופסיכולוגית. מתמחה בידע הזמן והמרחב, בלוחות הזמן ובאסטרולוגיה של המאיה. לומדת ומלמדת כיצד לחיות את הקודים המוצפנים בלוחות הזמן. עברה חניכה בשושלת הקיצ'ה, שושלת שאמאנים גוואטאמאלית עתיקה וכן הוסמכה ללמד ע"י האקדמיה של המאיה.למאמר המלא
נא להמתין לטעינת התגובות
