טום פורד, במאי קולנוע: סרט ראשון למעצב האופנה

בימוי מאופק, שפה ויזואלית מעוררת הערכה וסטיילינג מעורר קנאה - המעצב טום פורד ביצירת ביכורים קולנועית, בה גם את האיש המת הוא לא שוכח להלביש עד הפרט האחרון

איתי יעקב | 16/12/2009 8:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בסצנת ההכנה להתאבדותו, משאיר פרופסור ג'ורג' פלקונר רשימת דרישות מדויקת לטקס האשכבה: חליפת צמר אפורה עם מטפחת לבנה המבצבצת מכיסו הימני של המקטורן, חולצת כותנה לבנה, זוג חפתי זהב וקשר ווינדזור בעניבה. ייתכן מאוד שאם את הסרט לא היה מביים מעצב האופנה טום פורד, גיבור סרטו הראשון, "סינגל מן", היה מסיים את חייו בירייה מהירה.

הדרמה המרגשת של פורד, שעיבד לתסריט את ספרו של כריסטופר אישרווד, מציירת בשפה ויזואלית מעוררת הערכה את סיפורו של ג'ורג' (קולין פירת, 52) מרצה לספרות אנגלית הנאבק בגעגועים לבן זוגו ג'ים (מת'יו גוד), שנהרג בתאונת דרכים לאחר 16 שנות זוגיות. את נחמתו הוא מוצא אצל ידידתו צ'ארלי (ג'וליאן מור), ואצל סטודנט צעיר בשם קני (ניקולס הולט).

זהו סיפור קטן, אישי מאוד, שבאמצעות בימויו המאופק של פורד, מצליח לעדן את המלודרמה העלולה להתפרץ בכל רגע. מפתיע, בהתחשב באופן הסקסי עד בוטה שבו מעצב פורד את מודעות הפרסום לקו הבשמים והמשקפיים שלו כיום, ובעבר ל"גוצ'י" (למשל, גילוח ערוותה של הדוגמנית כרמן קאס בצורת האותו G).

לזכותו של פורד ייאמר כי על אף שהבימוי סובל מבוסריות מסוימת, הוא לא מחמיץ אף הזדמנות בסרט לתת דגש על הלבוש, שרובו הוא שחזור תקופתי של שנות ה-60 החל מטקס הגילוח וההתגנדרות מול ארון הבגדים מעורר הקנאה של הגיבור, השיער הנפוח של הנשים, ועד לנערים שחיקו את המראה של ג'יימס דין. סינגל מן יגרום הנאה למי שנוסטלגיה ואופנה מעוררות בו רגש, אבל יותר מכול זהו סרט נוגע ללב על ההתמודדות עם השכול והתקווה שבאהבה.

סינגל מן, ממחר, יום ה', בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.
קולין פירת'

מת'יו גוד

ג'וליאן מור
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים