האסון בהאיטי: השטן או הרוחות?
מי אחראי לרעידת האדמה בהאיטי? רוחות, אלוהים או השטן? האסון הגדול חושף את המתיחות בין הנוצרים, שמאמינים בנקמת השטן, לבין אנשי הוודו שבטוחים שרוחות משונות מנהלות את העולם
במורד הכביש, עם קבוצה אחרת, יושבות על דליים שתי כוהנות וודו, "ממבו" בשפת המקום. הן מצטלבות ופותחות במזמור קתולי לפני שהן מתיזות מעט רום על הקרקע, בניסיון להגיע אל רוחות המתים. "אנחנו מודים לך שאנחנו כאן," אומרת הכוהנת מארי מישל לואי. "אנחנו מודים לכל הרוחות של אפריקה," הן קוראות, "אנחנו לא חוששים לעבוד את הרוחות של גינאה."
עולם הרוח שורה בהאיטי בכל פינה. זאת ממלכת הוודו, הפולקלור, האמונות הטפלות, וגם המקום שבו הכנסיות הקתולית והפרוטסטנטית מתנגשות ומתחרות אחת בשנייה, ולפעמים גם מתמזגות. כשהאדמה רועדת, איש לא מדבר כאן על שברים ועל לוחות טקטוניים. במקום זאת, הם מציעים הסברים על־טבעיים רבים לרעידה הגדולה ולרעשי המשנה - החל בתנ"ך, דרך אמונות תפלות ועד לתיאוריות קשר.
רעידת האדמה הקטלנית שפקדה את המדינה ב־12 בינואר העצימה את החיכוך ההולך וגדל באי מאז החלו להגיע אליו מיסיונרים אמריקאים במאה ה־.19 הנוצרים האוונגליסטים מאשימים את הוודו באסון וטוענים שמקורו בשטן, ואילו כוהני הוודו זועמים על המיסיונרים וטוענים שהם מנצלים את המצב כדי להמיר את דתם של התושבים המוכים ולגייס כספים. "הפרוטסטנטים אומרים לאנשים שהוודו הוא שטני," אומרת לואי, שגרה ליד בית הקברות. "הם טוענים שהוודו אשם בכל ומנצלים את המצב כדי לגייס עוד אנשים לכנסיות שלהם."
כשהאדמה התחילה לרעוד, לואי לימדה את ילדיה על הרוחות במקדש שלה, שניצב מאחורי שער ברזל ברחוב הראשי של הדאון־ טאון. קירות המבנה נסדקו, אבל הבניין בן שתי הקומות לא קרס. "בזכות הרוחות אנחנו עדיין בחיים," היא פוסקת.
פנתאון הרוחות של הוודו מרתק: אל אחד, בונדיה (מצרפתית, "אל טוב(", הוא
הכנסייה הקתולית אמנם לא תומכת בוודו, וקתולים רבים נמנעים ממנה, אבל היא לא נאבקת בדת הזאת כמו הכנסיות הפרוטסטנטיות. "אנחנו שכנים טובים עם הקתולים," מספרת לואי, "הם רק אומרים לנו להתפלל כמותם, הם לא טוענים שאנחנו שטניים."
למרות המתקפות החוזרות ונשנות מצד הנוצרים, הוודו והפולקלור המקומי נטועים עמוק בחברה, בעיקר במשכנות העוני ובכפר. וכך, למשל, מקובל מאוד לשמוע אנשים מספרים שראו זומבי (מת מהלך(, או על הימצאות ערפדים שהורגים ילדים בלילה.
הרוחות של המתים שלהן מנסה לואי לקרוא נשמעות מוזרות למדי. הן חובשות משקפיים, כובעים שחורים ומחודדים, שוכנות בבתי קברות ומתעטרות בשמות משעשעים כמו "גד טי פט," או בעברית - "פלוץ קטן." הרוח שאותה לואי מכירה באופן הטוב ביותר הוא "סטופי לקרואה" ("הצלב הטיפש").
כשהוא מופיע, הוא מסדר את החגורה ואת כובעו, ומתחיל לשוטט להנאתו עם מקל הליכה. המאמינים שופכים על הקרקע רום של חברת "בנבנקור," אחד הסוגים האיכותיים והיקרים בעולם, רק לכבודו. לואי מספרת שהיא קוראת לו כדי לרפא ולהגן על החיים ועל אבותיהם. זאת הסיבה האמיתית למנהג ולא כישוף כלשהו, היא מבהירה.
אבל מעשי הכישוף, לרבות אינספור שמועות על הקרבת קורבנות אדם, הם שמעניקים לוודו את המוניטין הרע שלו ברחבי העולם, והם הסיבה שבגללה הטיסות היומיות מנמל התעופה במיאמי לפורט־או־ פראנס מלאות במיסיונרים נוצרים. המטיף הפרוטסטנטי המפורסם פט רוברטסון הסביר כמה ימים אחרי רעידת האדמה שהאסון קשור לברית שכרתו בני האיטי עם השטן במאה ה־,18 בתמורה לשחרורם מעול הצרפתים. רוברטסון, יש לציין, בסך הכל חזר על התפיסה הרווחת בקרב נוצרים רבים מאירופה ומארצות הברית שהגיעו לכאן לאורך השנים בניסיון להמיר את דתם של התושבים.
הכנסיות הפרוטסטנטיות, ובייחוד מהזרם הפנטקוסטלי (אחד מהזרמים האוונגליסטיים), תפסו אחיזה באי, בעיקר אחרי שהרודן פרנסואה "פאפא דוק" דו לייה הזמין מיסיונרים אמריקאים לפעול בו לפני חמישה עשורים. המיסיונרים לא איימו על מעמדו הפוליטי של פאפא דוק, הזרימו כסף למדינה ושחקו את מעמד הכנסייה הקתולית שאותה תיעב. ועדיין, מערכת היחסים שלו עם המיסיונרים הייתה תמוהה למדי, אם לוקחים בחשבון את העובדה שביקש למחוק את ההשפעות התרבותיות האירופיות ושנעזר בוודו כדי להטיל אימה על עמו. אפילו משקפי הינשוף שלו והחליפות השחורות שאותן הקפיד ללבוש הקנו לו מראה של רוח.
"רעידת האדמה היא אזהרה מאלוהים לכל רופאי האלילים," קובעת מישל הנרי, נוצרייה אוונגליסטית, בת .26 "לכל הרוחות יש מנהיג - השטן," היא מוסיפה. הנרי מתייחסת ברמיזה לגבולות המטושטשים שבין הנצרות לוודו בקרב תושבים רבים במדינה, לרבות אלה שמחשיבים עצמם נוצרים. "אפילו מטיפים נוצרים רבים הולכים למכשפים כדי לגרום לחברי הקהילה שלהם וללבנים לתרום לכנסיות שלהם," היא אומרת. "אבל כשנוצרי אמיתי פונה אליהם (למכשפים), הם חשים את כוחו של האל ולא יכולים להביט לעיניו."
הנרי הגיעה לטקס בכנסייה אוונגליסטית קטנה שבמזרח העיר. המטיף כבר גרר את הספסלים לדרך העפר, והתזמורת מנגנת שירי דת. לפחות 200 אנשים מגיעים לכאן מדי ערב כדי להתפלל, לרקוד, לתופף ולשיר. "ישו מגיע בקרוב," הם זועקים. המטיף טמוטה אליס, בן ,52 אמר לחברי הקהילה שרעידת האדמה היא עדות לביאתו השנייה של ישו. אבל הוא לא סבור שהאסון הוא תוצר של אירוע מיסטי, כפי שסבורים רבים ממאמיני הוודו.
בחורבותיה של העיר ליאוגן שממערב לבירה, חוזרת פרנסואה רוזמין על האמונה הזאת בעודה מכבסת את בגדי ילדיה בדלי. "לרוחות אין יותר כוח מלאלוהים," היא מסבירה. אבל שכנתה מארי אלמרה סורם לא מסכימה. סורם, בת ,56 יושבת מחוץ לבקתה הירוקה שלה בעלת גג הפח, ואין לה כוונה לחזור לגור בה מחשש שתקרוס עליה. "אלוהים לא היה עושה דבר כזה נורא," היא מסבירה, "אם זה היה אלוהים, הוא היה עושה את זה ליום אחד. זאת חייבת להיות הרוח." לעומתן, טיסון ז'ן בפטיסט, בן ,46 סבור שהרעידה נגרמה בכלל בגלל ניסוי גרעיני שהאמריקאים ביצעו בים, שמועה שמתרוצצת ברחבי המדינה. "אני לא חושב שאלוהים היה עושה דבר כזה, זה חייב להיות מעשה יד אדם," הוא פוסק.
ובחזרה לשכונת העוני שליד בית הקברות המרכזי בפורט־או־פראנס. כוהנת הוודו לואי ומאמיניה שרים לרוחות בכל ערב, בזמן שהנוצרים האוונגליסטים שרים את השירים שלהם לא הרחק מהם. ב־20:30 הרחוב נחסם על ידי לבנים, כדי שהמכוניות הדוהרות לא ידרסו את האנשים שישנים בחוץ. אישה בדיוק משכיבה את בנה לישון, ובמורד הרחוב כורעים כמה גברים על הרצפה וצופים בטלוויזיה שמישהו חיבר למצברים של מכונית. פח אשפה בוער מאיר מגרש כדורגל סמוך שהתמלא באנשים שבאו לישון בו, ופאב קטן משמיע מוזיקה בקולי קולות, כשלפניו יושב אדם על שרפרף ושותה בירה. וברקע, השירה של המאמינים גוברת, בעיקר זו של הנוצרים האוונגליסטים, ואחר כך דועכת לאטה.
לואי, אישה גדולת גוף, לא רצתה לשיר לידם ולגרום מהומה. מאז רעידת האדמה, אנשים רבים כועסים על כוהנות הוודו, "הממבו," אז היא בחרה לתפוס מרחק. היא מתחילה לשיר, וארבע נשים נוספות מצטרפות אליה בקצב אפריקאי. "בבקשה אל תיתן לבית שלנו ליפול," הן שרות בקריאולית, הניב הצרפתי־אפריקאי המקומי. "בבקשה אל תיתן לבית שלנו ליפול," הן חוזרות, כשבצדו השני של הרחוב ממשיכים האוונגליסטים לשיר את השירים שלהם. חצי הסהר מרחף כל העת מעל למימי המפרץ הסמוך, ומקצבי השירה מעניקים מעט יופי לעיר ההרוסה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם