זיכרון מהתאומים: טיול לאנדרטה לזכר פיגועי ה-11 בספטמבר

בסוף שביל מתפתל, בדרך לירושלים, נחנכה לפני חודש האנדרטה לזכר קורבנות אסון התאומים. דובי זכאי התפעל מיצירתו של האמן אליעזר וייסהוף, וממליץ על טיולים יפים באזור

דובי זכאי | 2/2/2010 15:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשנרגעה המולת האורחים החשובים ומכוניות השרד נטשו את הרכס, נותרה האנדרטה מוקפת רחבת האבן מיותמת. המיקרופונים והרמקולים נלקחו, והצועדים הנמרצים חזרו לבתיהם. עתה שהכל מסביב שקט אפשר לבקר באחד המקומות המיוחדים בארץ: האנדרטה לזכרם של קורבנות הפיגוע הרצחני במגדלי התאומים, שנחנכה לפני פחות מחודש. 

האסון הכה את העולם בהלם, ותמונות הבניינים הקורסים והמטוס שהפך לכדור אש ענק חקוקות במוחו של דור שלם. בין אלה שצפו במשדרי החדשות באותו היום היה גם האמן אליעזר וייסהוף. וייסהוף, שהזדהה עם משפחות הנספים, ניסה לחשוב על דרך שבה יוכל להנציח את האסון. בהתחלה חשב בקטן וניסה לתכנן עיצובים למדליה. אבל אחרי שקיבל את ברכת ראש עיריית ירושלים והארגונים הירוקים החל לתכנן בניית אנדרטה בלב עמק הארזים שבדרך לירושלים.

מדריכת קק"ל, דורית סדובסקי, הובילה אותי בין שבילי ההר, וכדי להפתיע לא גילתה את המקום אליו אנו נוסעים, רק הקפידה לספר על אוכלסיית הצבאים קלי תנועה שמתרבים באזור. ואכן אפשר לראות בין הגבעות המיוערת - אחרי זנבה של האם ממהרים העופרים הצעירים. השבילים מטפסים אל ההר בדרך כורכר סלולה היטב, הדרך פולחת את הנופים, חוצה את ערוצו של נחל שורק ומפלסת את דרכה אל נקודת תצפית מרהיבה על עמק הארזים. כ-4.5 ק"מ אורכה של הדרך והיא מתאימה לכל רכב בנהיגה זהירה, למטיילים רגליים ולרוכבי האופניים.

השביל חוצה את כל העמק ולקראת סופו מתפתל ומטפס במעלה מתון אל האנדרטה. מרחוק נראית האנדרטה כאי לבן, מרוחק, טובל בתוך הרים ירוקים, לצד הדרך מציצות רקפות, כלניות, פזורים במדרונות עלי החצב גדולים, ירוקים, במרכזם נותר רק גבעול יבש הנד ברוח, שלל פרחי בר זעירים בגווני כחול וורוד מקשטים את צד הדרך.  
צילום: דובי זכאי
אנדרטת ה-11 בספטמבר צילום: דובי זכאי

כעשרה מליון דולר הושקעו בהקמת פסל המתכת העצום, הצופה אל הכביש העולה לירושלים. וייסהוף יצר מבנה מיוחד במרכזו פסל שגובה תשעה מטר: הפסל עשוי מתכת, ניצב על משטח מוגבה במרכזה של רחבת אבן גדולה, חלקו מקופל כאקורדיון ומדמה את דגל ארה"ב, ספק קיפול ספק קריסה, וחלקו העליון הופך מזדקר לשמיים כעין לפיד או אצבע מורה כלפי השמיים.

הדגל המקופל מזכיר את קריסת המגדלים כמגדל קלפים בענן אבק. בבסיס

התחתון חלון זכוכית גדול ובו חלקים ממגדל התאומים שנאספו אחרי האסון ונשלחו לארץ על ידי עיריית ניו יורק. האנדרטה ניצבת במרכז משטח אבן עגול גדול. בקצה הרחבה לוחות זיכרון ובהם מופיעים שמות 2,980 הקורבנות, ביניהם גם חמישה ישראלים.

בעמק הארזים אין ארזים אבל יש בו חורשות אורנים וגם כמה מסלולי הליכה, בעונה זו בה הטבע משתולל בפריחה ואפילו נחל שורק זורם לו בזרם חביב של מים צלולים.

איך מגיעים: נוסעים בכביש 1 (ת"א ירושלים). במחלף מוצא יורדים, ונוסעים בכביש קטן המוליך למבשרת. צמוד למנהרה שעוברת תחת כביש 1 יש פניה לדרך עפר שמוליכה לאתר. קק"ל שילטה עבורכם את הדרך, ולמתבלבלים אפשר לקבל עזרה מחבר טלפוני בקק"ל 1-800-350-550 

צילום: דובי זכאי
חורשות אורנים, ולא ארזים. טיול בעמק הארזים צילום: דובי זכאי
טיולים נוספים בסביבה

עיינות תלם: שמורה מטופחת של רשות הטבע והגנים בעמק הארזים. שלושה מעיינות נובעים כאן, שניים בוקעים משכבת סלע וחוואר, שולחים מים צלולים כבדולח אל השביל, והשלישי נובע מבאר שנחפרה.

היופי הציורי שוכן בלב עמק הארזים, עמק קטן, למרגלות מבשרת ציון, אורכו כקילומטר, בקצהו של נחל חלילים. ארזים מעולם לא צמחו כאן. עצי הברוש המחטניים הזכירו למתיישבים הראשונים את הארזים, וכך נקבע השם. בעיינות תלם שרידים לחקלאות עוד מתקופת הבית השני, וגם שרידי מושבה יהודית קטנה, בית טלמא, מתחילת המאה ה-20. הכוונה היתה להקים כאן בית חרושת לסבון ושמן, אך במקום הוקם מבנה בן שתי קומות והוא נעזב. הבריטים בנו כאן בית משאבות, וטיפחו מעט את הסביבה. אחריהם נותרו מעיינות המים, הבריכות והבוסתנים. חגיגת פריחת האביב הוסיפה ליופי וכך נותרה פיסה של שלווה בדרך העולה לירושלים.
איך מגיעים: אפשר להיעזר בשביל ההולך אל אנדרטת התאומים, ולפנות שמאלה במעבר בתוך נחל שורק, או בשביל מקביל שמתחיל ליד הטרנספורמטורים של חברת חשמל.


נחל חלילים: אורכו של נחל חלילים כקילומטר וחצי, תחילתו במזרח מבשרת ציון, (רחבת החניה של בית הספר שלום) והוא גולש מהבתים הצפופים של מבשרת אל ערוצו הגדול של נחל שורק, בעמק הארזים.
 

ח'ירבת בית מיזה, נחל חלילים
ח'ירבת בית מיזה, נחל חלילים דובי זכאי
בתחילת המסלול נמצאת "ח'ירבת בית מיזה", החורבה נושקת לבתים החדשים של שכונת מבשרת ירושלים. יש גם מערות קבורה ומספר גתות. המערות, שהרוח והמים חצבו אותן, התחברו ביניהן במשך הזמן והפכו לאולם נמוך ובתוכו עמודים. בימי גשם, כשהקרקע רטובה, הכניסה למערות חלקלקה, ולכן כדאי להיזהר. במשך השנים נבעו בערוץ הנחל שני מעיינות, אחד מהם "עין חלילים", ואולי הגשמים האחרונים יעודדו אותם להתחיל ולנבוע שוב.

הטיול המשפחתי נינוח. כדאי להתחיל את המסלול למעלה, וכדאי מאוד להשגיח על הילדים, שכן במקום בורות פתוחים. בקצה הערוץ ממתינים בוסתנים, טרסות אבן ושדרת ברושים נאה. המסלול אינו ארוך, אך כדאי שימתין בסיום רכב שייקח לפחות את הנהגים חזרה לרכבים.

מגדל בבל: תצפית מעניינת על הגשרים והכבישים העולים אל הר המנוחות והכביש לירושלים. מראות ההר והגשרים מזכירים במקצת את ציורי התנ"ך המתארים את מגדל בבל. למרגלות ההר "המת" (הר המנוחות), מתנהלים חיים סואנים. גשרי ענק נושאים את הכבישים רבי המסלולים, ההולכים לירושלים. הגשרים נתמכים על עמודי בטון כבירים הגולשים לעמק הירוק. נדמה שהגשרים מעניקים יסודות מוצקים לצלילתו של הר המתנשא מעליהם, הר המנוחות. 

ולסיום, טיפ: אם ירד שלג בפסגות ההרים, כמו שמבטיחים החזאים, ישנם כמה מקומות בהם ניתן לראותו מבלי להידחף עם כל העם. בצפון: על הר בנטל ליד קיבוץ מרום גולן, הר ורדית, מג'דל שאמס ויער אודם. במרכז: אפשר להגיע לצור הדסה והדרך אליה, גוש עציון, יער הסתדרות המורים, מול מעלה החמישה והר אדר. בדרום: מצפה רמון, הר רמון, הר חריף וצומת חריף (על כביש 10).

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שביל בצד

צילום: דובי זכאי

רוצים לצאת לטייל ומחפשים המלצה? דובי זכאי עם עשרות טיולים ברחבי ישראל, ברכב או ברגל

לכל הכתבות של שביל בצד

עוד ב''שביל בצד''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים