פמיניזם אמהי: לפעמים לידה היא הזדמנות טובה לשינוי קריירה
לחזור או לא לחזור לעבודה אחרי חופשת הלידה? אולי בכלל כדאי לשנות כיוון ולהתחיל מחדש? לפעמים המציאות מכתיבה את התשובות, אבל לפעמים צריך להקשיב לעצמנו בשביל למצוא אותן
לא פחות מ-150 אלף נשים יולדות מדי שנה בישראל. מסקר שנערך על ידי זטה טולס בשיתוף רשת מרכזי דיאדה וחברת אול ג'ובס עולה כי לפחות 30 אחוז מהן חושבות על שינוי קריירה בתקופה שאחרי הלידה. רבות אחרות מתקשות להחליט על המועד שבו יחזרו לעבוד - אם בכלל. ההחלטות שהן יקבלו יהיו תלויות במידה רבה בתהליך שיעברו בתקופה שאחרי הלידה.

מרב הקרייריסטית (שם בדוי, סיפור אמיתי), ילדה את בתה הראשונה כשהייתה בת 35. מאחר שהיו זקוקים לה במקום עבודתה, תכננה מרב לחזור לעבודה כשלושה שבועות אחרי הלידה, ואפילו שכרה מטפלת מבעוד מועד. "תינוק קטן יכול לגדול אצל כל אחד", אמרה לחברותיה. "אחר כך, כשהוא יגדל קצת, הנוכחות שלי תהיה יותר משמעותית".
אבל כמו שקורה לא פעם, תוכניות לחוד
בתקופה שאחרי הלידה מרגישות נשים רבות כאילו נשאבו לעולם אחר, בעל מושגים וטרמינולוגיה חדשים לגמרי. הן מוצאות את עצמן מזמזמות את מיטב להיטי הדצים, מתפעלות מכל תינוק שנקלע לסביבתן ועוסקות בהשוואה בין חברות החיתולים השונות. ואף שלפעמים מתעוררים בהן געגועים למה שהיה קודם, באופן טבעי המציאות החדשה מכתיבה העדפות חדשות.
כן, יש גם כאלה. למרות ההעדפות האישיות לא תמיד אפשר להסתפק במשכורת אחת, אפילו לא לזמן קצר. עם זאת, ישנן גם לא מעט משפחות שבהן ההימצאות של אחד מבני הזוג בבית מקבלת עדיפות עליונה. במצבים כאלה מוכנים בני הזוג להוריד את רמת החיים במידה ניכרת כדי שמישהו מהם יוכל להישאר בבית עם התינוק החדש.
כך או כך, התקופה שבסוף חופשת הלידה מביאה זוגות רבים למצב שבו הם חייבים לחשוב על סדר העדיפויות שלהם, לדבר על ויתורים ולתכנן את עתיד המשפחה. לא כל כך פשוט בעידן שבו מצפים מהאינדיבידואל שיעמוד במרכז.

האם יש לך אומץ לעשות את מה שאת רוצה? ההחלטות שאישה מקבלת בתקופה שאחרי הלידה תלויות במידה רבה בשיח הפנימי שלה עם עצמה וכן בשיח עם בן זוגה. תקופות ההיריון היא תקופה של שינוי, ובמקרים רבים שינוי בתחום אחד הוא הזדמנות נהדרת לערוך עוד שינויים בחיים. מתי הייתה הפעם האחרונה שבה יצא לכן לחשוב על הקריירה שלכן? האם תחום עיסוקכן באמת מתאים לכן, או שאתן מעוניינות בשינוי?
נשים רבות מנצלות את תקופת השינוי הזאת ופונות לעיסוק בתחומים שקרובים יותר ללבן. את התהליך שמוביל להחלטה הזאת אני מכנה "פמיניזם אמהי", מאחר שהוא לוקח את החוויה האמהית למקומות חדשים ומאתגרים. בסופו של התהליך מבחינות נשים רבות כי הטיפול בילדים והתובנות שאליהן הגיעו בעקבות הלידה נתנו להן כוחות חדשים. במקרים רבים רוצות הנשים האלה להעביר את הכוחות שלהן הלאה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במתן תמיכה ובנתינה בסביבה המשפחתית, אחרות מזהות בעצמן התפתחות של מיומנויות טיפוליות או מיומנויות בתחום ההנחיה. אם רק לפני כמה שנים היו המקצועות הגבריים בראש טבלת הפופולריות, הרי שכיום מתגאות נשים רבות במקצועות שמחברים אותן להוויה הנשית, ופונות לבניית קריירה מוצלחת בתחומים האלה.
בין השחור ללבן ישנם, כמובן, לא מעט גוונים של אפור, וההתלבטויות לגבי החיים נמצאות על רצף הגוונים הזה. יש כאלה שאצלן התשובה ידועה כבר מראש, עוד הרבה לפני הלידה, ויש מי שאוהבות להתלבט ולהציף את הסביבה בלבטים שלהן.
באשר למרב, היא לא חזרה מיד לעבודה, אלא נשארה בבית תקופה של חמישה חודשים. לאט-לאט היא חזרה לחדר הישיבות, ולאחר מכן התחילה להגיע למשרד בליווי תינוקת חמודה במנשא. כעבור כמה חודשים חזרה לשגרת העבודה הרגילה שלה ואפילו התקשרה למטפלת. היא שמחה לחזור לעבודה, אבל יותר מכך שמחה על כך שעשתה זאת בזמן שהתאים לה.
הכותבת היא המנהלת המקצועית של דיאדה