האביר האפל: אלכסנדר מקווין בראיון הגנוז
עולם האופנה נפרד בשבוע שעבר מאחד מכשרונותיו הגדולים - המעצב אלכסנדר מקווין, שהתאבד בשיא הקריירה. "סגנון" חושף את הראיון הראשון והאחרון שהעניק לעיתון ישראלי
לשאלות רבות אחרות בחר לא להשיב כלל. השבוע, ימים ספורים לאחר התאבדותו בתלייה בדירתו, השוכנת ברחוב גרין בשכונת מייפר במרכז לונדון, מקבלות התשובות המתחמקות והחלולות של מקווין משמעות מחודשת. "הוא היה אמן אמיתי, איש של מצבי רוח קיצוניים," מעיד עליו הישראלי רביב בן יעקב, שעבד עד לפני כשנה במשרדי המעצב בלונדון.
קולקציות בגדי הנשים והגברים שהפכו אפלות ואפוקליפטיות מעונה לעונה, אותתו כי סערת נפש גדולה מתחוללת בחייו של המעצב. "ישנו יופי בזעם," אמר בריאיון מתחילת דרכו, "וזעם עבורי הוא תשוקה." אנשים שעבדו בעבר בצמוד למעצב מעידים כי לא יתפלאו אם בשבוע האחרון לחייו, בו היה שרוי בדיכאון רב בעקבות מותה של אמו ג'ויס, תרם שימוש בסמים למצבו הרעוע. על הקשר המיוחד שהיה בין השניים ניתן ללמוד מריאיון שערכה עימו אמו למוסף מיוחד בעריכתה של הצלמת סם טיילור ווד, שצורף ל"גרדיאן" הבריטי באפריל :2004 "מה הפחד הגדול שלך," שאלה. "למות לפנייך," ענה.
לי מקווין נולד ב-1969 באיסט אנד של לונדון, בנם הצעיר של נהג מונית ומורה. בגיל 16 החל לעבוד אצל החייטים הנודעים "אנדרסון & שפארד" ברחוב סביל רואו בלונדון, ובהמשך כאסיסטנט במותגים "רומיאו ג'יגלי" ו"קוג'י טאצונו." בשנת 1994 התקבל ישירות ללימודי תואר שני באופנה בבית הספר הגבוה לעיצוב "סנטרל סיינט מרטין." קולקציית הגמר שלו נרכשה בשלמותה על ידי איזבלה בלאו, עורכת אופנה ואושיית חברה שהפכה לחברתו הטובה ביותר, עד להתאבדותה בשתיית רעל בשנת ,2007 לאחר סבל ממושך ממחלת הסרטן. על השפעת מותה על חייו, המעיט מקווין לדבר בתקשורת וגם בריאיון ל"סגנון" בחר לדלג על השאלות הנוגעות בה.
בשנת 1996 הוא הוזמן לשמש כמנהל הקריאטיבי של מותג האופנה הצרפתי "ג'יבנשי,"
"הוא היה המעצב המבריק ביותר בדורו, והשפעתו ניכרת בצורה בה נשים התלבשו ב־15 השנה האחרונות," ספדה לו עורכת ה"ווג" הבריטי אלכסנדרה שולמן. "זו אבידה גדולה מאוד לעולם האופנה הבריטי ולעולם האופנה בכלל."
"הקונספט מאחורי כל קולקציה הוא מפתח עבורי," מסביר מקווין. "החשיבה כיצד אציג את הקולקציה היא המוטיבציה שלי. באופן בלתי נמנע זה משפיע על העיצוב, והבגדים הם כלי המשרת את התהליך המחשבתי שאני עובר כמעצב."
מה המניע המרכזי שלך ליצור?
"תשוקה."
עד כמה רחוק אתה הולך עם האמת הפנימית שלך?
"אני אמיתי לעצמי. לכן אם מה שאני יוצר אינו ערב לחכם של רבים, אני מקבל את זה."
הצלחת לפענח מה נשים רוצות היום כשהן רוכשות בגד?
"זה תלוי מאוד באישה. אי אפשר לדבר על כך באופן כללי".
הקריירה של מקווין נסקה במהלך העשור האחרון. שיתופי פעולה שיצר עם מותג הספורט "פומה" וקמעונאית האופנה האמריקאית "טארגט" הקנו לו קהל מעריצים רב, גם בקרב מי שידם אינה משגת לרכוש את פריטי המותג שלו. בישראל פריטי המותג של מקווין נמכרים בבלעדיות בבוטיק “אניגמה” בכיכר המדינה, המדווח כי מאז ההודעה על מותו של המעצב ישנה עלייה חדה במכירות, כשלקוחות הבוטיק מתייחסות לפריטי הקולקציה כפריטי אספנות לכל דבר. בעולם מדווחים על עלייה של 1,400 אחוז (!) במכירות המותג.
"הקולקציה ל'טארגט' הייתה פרויקט מיוחד, והיא עוצבה מנקודת מבט שונה מזו שאני מעצב עבור המותג שלי," הסביר. "שיתוף הפעולה עם 'פומה' ממשיך, אבל אלו מוצרים שפונים לקהל אחר משלי." דווקא כאשר נשאל האם החיבור לקבוצת PPR עידן במעט את הקול האנרכיסטי שלו, הגיעה תשובה מפורטת, כמעט מתנצלת: "אני לא מסכים שהפכתי למעצב מסחרי," כתב מקווין. "החיבור הזה הוביל לפלטפורמה ראויה לייצור ושיווק של המוצרים שלי, וכיום יש לי עסק בריא. התבגרתי כאדם, כך שזה מצביע על העבודה שלי. אבל בסופו של דבר, החזון הקריאטיבי שלי הוא ללא פשרות."
בעבודתך אתה מנסח מחדש את גבולות היופי. מה ההגדרה שלך ליופי?
"מבפנים."
האם אתה יכול להצביע על אישה מפורסמת שמייצגת את הסגנון של מקווין?
"אני מעריץ המון נשים, אבל זה לא הסטאטוס שלהן שחשוב לי, אלא האינטגריטי."
איך התחושה לעצב פריטי יוקרה, כשאנשים בעולם מתמודדים עם משבר כלכלי?
"כולם זקוקים לאסקפיזם. חלק מהאנשים מספיק בני מזל כדי להרשות לעצמם לרכוש פריטי יוקרה. אני מקווה שהם מבינים את הזכות שנפלה בחלקם."
איך אתה מעביר את שעות הפנאי?
"בים."
מה העצה שלך למעצב מתחיל?
"אל תתפשר על הוויז'ן שלך. אם יש לך כישרון אמיתי, הוא ינצוץ."
מה מקור הגאווה שלך?
"התצוגות שלי."
מה גורם ללבך להחסיר פעימה?
על שאלה זו, כמו רבות אחרות, בחר מקווין שלא להגיב, משאיר אחריו שובל חרוך של תהיות ללא מענה, תשובות שאולי היו מאירות במקצת את האביר האפל של תעשיית האופנה.
אביב-קיץ 1999
דוגמנית עם רגל מעץ שהעלה אל המסלול סימנה את מקווין כ"ילד הרע" של עולם האופנה הבריטי.
אביב-קיץ 2004
סרטו של סידני פולק "הם יורים גם בסוסים" (1969) שימש כהשראה מרכזית לתצוגה, שנבנתה כריקוד מרתון ארוך בו דוגמניות בשמלות ערב שחורות פיזזו לצד דוגמנים בלבוש מלחים ובחליפות.
אביב-קיץ 2005
על מסלול שעוצב כלוח שחמט הוצבו הדוגמניות כמשחק חימום לאחת הקולקציות המרהיבות בעיצובו, עם שמלות רומנטיות לצד מראה מחויט, שיחד יצרו מראה חדש, נשי וחזק.
סתיו-חורף 2006־2007
השימוש המקורי של מקווין בטכנולוגיה הגיע לשיאו: בתוך פירמידת זכוכית שהוצבה במרכז הבמה, התגלתה הולוגרמה בדמותה של קייט מוס, שריחפה בשמלה לבנה חלומית, עד שנעלמה כליל בענן לבן.
אביב-קיץ 2010
תמצית החזון הפוטוריסטי של מקווין הוצגה באוקטובר האחרון בפריז תחת השם "אטלנטיס של אפלטון." ההשראה לקולקציה, שהוצגה בשידור חי באינטרנט, הגיעה מספרו של דרווין "מוצא המינים," בו סיכם את תורת האבולוציה שפיתח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם