לא אאוטלט, לא קונה: המציאות הכי שוות
יש בחורות שבשבילן סוף עונה זה כל העונה. הן מכירות את כל חנויות העודפים, יודעות על כל סייל שווה ומפתחות את כישורי הציד לאיתור מציאות עד לדרגת מקצוענות. תכירו ותלמדו
"מקסימום נצא מפה עם זוג תחתונים או חולצת טי שירט שתהפוך עם הזמן לפיג'מה," אנחנו חושבים לעצמנו, ובחלק מהמקרים זה תיאור מדויק למדי. במקרים אחרים, לעומת זאת, משופינג בחנויות האאוטלט שנעשה בחוכמה תוכלו לצאת עמוסי שקיות מלאות פריטים שווים שלא תמצאו על המדף בחנויות הרגילות, בהנחות משמעותיות של עשרות אחוזים. למעשה, יש נשים שלא תתפסו אותן קונות בגדים במחיר מלא. הן הראשונות שיצטרפו למועדון לקוחות וינדבו את כתובת המייל שלהן כדי להתעדכן במכירה הקרובה, הן יוכלו לומר לכם בדיוק היכן נמצאת חנות העודפים של "קסטרו" בירושלים ומהו מבצע החודש במתחם האאוטלט של ביל"ו, וסייל עבורן הוא ממש לא אירוע דו-שנתי, אלא צורת קנייה שמלווה אותן בכל ימות השנה. חברים, תכירו את המכורות למכירות.
"האאוטלט הוא מקום לכל מי שאוהבת להתלבש במחירים אטרקטיביים שלא קורעים את הכיס," מצהירה אתי, ,59 מירושלים. "מזה מספר שנים שהביקור במרכז העודפים של 'בית טפר' הפך לחלק משגרת הקניות שלי כשאני מגיעה לתל אביב. קוסם לי הרעיון של מספר חנויות באותו המקום והיכולת לקנות בגדי מעצבים ישראלים שפתאום נעשים ברי השגה. לעולם לא אקנה פריט שמוצא חן בעיניי במחיר מלא, אלא אחכה לקנות אותו במבצע."
הקונספט של חנויות האאוטלט קיים בעולם מאז שנות ה־30 של המאה הקודמת, אך ברור כי המיתון העולמי בשנה החולפת הוא שהפך אותו בן־לילה ללא פחות מטרנד קמעונאי לוהט. גם בישראל, יותר אנשים קנו בשנה שעברה בחנויות עודפים, ומתחמי האאוטלט
מי שהרימה את הכפפה בארץ והתקרבה למודל האמריקאי, הייתה רשת "פקטורי ,"54 שפתחה חלל עודפים מעוצב המשתרע על 3,000 מ"ר ב"ביל"ו סנטר," ובו מותגים כמו "דיזל," "אדידס" ואחרים, לצד בגדי מעצבים מחו"ל. מעצבים ישראלים מבוססים כמו רונן חן, נעמה בצלאל, דניאלה להבי ואחרים, מפעילים מזה שנים חנויות עודפים הפונות לקהל שמבין אופנה, אוהב שופינג ורוצה לרענן את ארון הבגדים שלו לאורך כל השנה מבלי לחכות למבצעי סוף העונה. ישנן אף חנויות אאוטלט המספקות חוויית קנייה משודרגת כל כך, עד שנשים מעודכנות שאוהבות אופנה פוקדות אותן בתכיפות ולא רק מטעמי חיסכון.
אחד מהטרנדים הבולטים של השנה שעברה מבוסס על צריכה נבונה - הצורך לבצע את הקנייה הנכונה והמשתלמת ביותר. המיתון היה רק זרז למציאות שבה הצרכן הממוצע חשוף למידע העוזר לו להתנהל בצורה חכמה ופיננסית יותר, ואולי אף יותר אחראית. "אין לי את הדחף לרוץ לקנות בגד רק כי הוא חדש. אני מכירה את הטעם שלי, ויודעת למצוא את הפריטים שמתאימים לי בין אם זה בקניון האאוטלט בהרצליה או במרכזי עודפים אחרים," אומרת אתי. "בסופו של דבר, יש לי הרבה יותר הנאה מפריט שנקנה בהנחה."
והקהל שפוקד את חנויות האאוטלט?
"אני חושבת שמדובר באנשים משכבות סוציו־אקונומיות מגוונות, שהמכנה המשותף ביניהם הוא תרבות של צריכה נבונה - בדיקה והשוואת מחירים."
לכן זה לא צריך לבוא כהפתעה שבזמן שרשתות אופנה עוברות תהליך של התייעלות, וחלקן סיימו את השנה החולפת בהפסדים, מתחמי האאוטלט דווקא רשמו עלייה של 9 אחוזים במכירות, כך לפי נתונים שמסר מנכ"ל מרכז העודפים "ביל"ו סנטר," מנחם מעודי.
ועם זאת, המעצבים והרשתות עדיין ממשיכים להצניע ולא לפרסם את חנויות האאוטלט שלהם. "אני חושב שהרשתות הבינו ועוד יבינו בהמשך את העוצמה של חנויות האאוטלט, שהפכו לפלח נוסף ומשמעותי בשוק הקמעונאות. אין ספק שהן עתידות לעבור שינוי תפיסתי בנושא."
אם נחזור למכורות למכירות, הרי שקנייה במחירי סייל ברוב ימות השנה מחייבת חושי ציד וסינון מפותחים למדי. אם בחנות רגילה צירוף המילים התמים "קולקציה חדשה" מדליק לנו מיד את נורת השופינג ומעורר בנו דחף למשש ולמדוד, הרי שבחנויות עודפים תמצאו מעורבבים יחדיו פריטים מהעונה הנוכחית ומעונות קודמות.
"אני טיפוס מלקט, אוהבת לקנות והרבה," מעידה על עצמה הילה קאשי-ארואטי מתל אביב. "מה שמושך אותי בחנויות עודפים זה שבמקום אחד אני יכולה למצוא בגדים, נעליים ותיקים, ואני לא צריכה לחכות לסייל. החוכמה היא לשלוף את הבגדים הנכונים במחיר הנכון. הרדאר שלי מתחיל לפעול כבר כשאני נכנסת לחנות, וגם כשבגד מקופל אני כבר יכולה לדמיין איך הוא יראה על הגוף."
קאשי־ארואטי לא מגבילה את עצמה רק למתחמי אאוטלט, אלא נהנית לפקוד גם את חנות העודפים של "קום איל פו" ולהגיע לחנויות מעצבים בעקבות הודעות טקסט ומיילים על הסייל הקרוב. לדבריה, "שופינג בחנויות עודפים דורש הרבה עבודה וכיתות רגליים. כדי לצאת עם רכישות טובות רצוי לדעת את המחירים בשוק, לדעת מה מחפשים ולדבוק במטרה."
במציאות אקלימית שבה חלוקות מסורתיות של קיץ וחורף הולכות ומיטשטשות ומרבית הבגדים במלתחה יכולים לשמש אותנו בכל ימות השנה, ביקור בחנויות שמוכרות קולקציות מעונות קודמות הופך להיות אטרקטיבי מתמיד. "נגמר העידן של לקנות פריטים לקיץ בקיץ, ולחורף בחורף. כיום זה מאוד דבילי," היא מסכמת. גם עדנה פומרנץ מכפר סבא רוכשת את מרבית המלתחה שלה במתחמי האאוטלט השונים.
"אני תמיד מוצאת שם בגדים איכותיים ואופנתיים, למשל חולצה שחורה ורסטילית של המעצבת יעל אורגד שרכשתי לא מזמן." היא ממליצה להגיע בראש פתוח, ואף מספרת שאחת מבנותיה מצאה באאוטלט את שמלת הכלה שלה. גם ביקור ביריד המעצבים הוותיק או ביריד הנעליים "שופוני" נמצא בסבב הקבוע, אך לא בהכרח בשביל קנייה. "זה פותח לי את העיניים ומעשיר אותי," היא מסבירה. מיטל, בתה הצעירה, מוסיפה כי שופינג בחנות עודפים לא שונה מקנייה בחנות רגילה מלבד המחירים. "לא רק שלפעמים יש לי יותר מבחר, כי קיימים גם בגדים מעונות קודמות מלבד פריטים מהקולקציה החדשה, אפשר שם גם למצוא בגדים מיוחדים שלא נכנסו לייצור מסחרי."
מעניין לציין כי החפיפה בין האוכלוסייה שפוקדת את חנויות האאוטלט לבין הקהל שמגיע למכירות הביתיות קטנה יחסית. אומנם המכירות הביתיות, שמתפרסמות באתרי האינטרנט, בפייסבוק ובהודעות טקסט, הפכו להיות חלק בלתי נפרד מלוח הזמנים של סוף השבוע שלנו, אך ההנחות המוצעות במסגרת זו קטנות משמעותית מאלה שבחנויות עודפים. הקונספט כולו שונה, והערך המוסף עבור הלקוחה טמון פחות במחיר ויותר באווירת הקנייה האינטימית, בחירת הפריטים המוצלחת של המארגנים ואיגודם של מעצבים רבים במקום אחד. ענת טל, ממייסדות אירועי המכירה "שופליפטרס," המתקיימים במתכונת של מכירות פופ־אפ, פחות מפרגנת לתופעה. "כמו הרבה דברים אחרים בארץ, לא נותנים לאנשים אוויר לנשימה וזה מתבטא באינפלציה של המכירות הביתיות ושל השווקים השונים. גם אנחנו התחלנו את דרכנו במכירות הביתיות, אבל ההיצע שיש כאן כרגע הוא לא מספיק ברמה."
כך או כך, נראה כי מהפכת האאוטלט עוד נמצאת לפנינו, וקמעונאים מבינים היום שגם סחורה זולה צריכה להיות מוצגת באווירה נעימה ומעוצבת אך מתאימה למכירה במסות. בסופו של דבר, כל חובבת שופינג תוכל להעיד על כך שקנייה של פריט שווה בסייל, היא הרבה יותר מתגמלת. "ההנאה מהבגדים האלה יותר גדולה כשקונים אותם במחיר הגיוני," מסכמת קאשי־ארואטי. "זה נורא כיף, במיוחד כשאת אוהבת לקנות הרבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם