הצלצול: כשהבחור לא מתקשר אחרי דייט
בחור ובחורה נפגשו לדייט שהוגדר על ידי כל אחד מהצדדים כמוצלח למדי. אז מי צריך לצלצל למחרת? יועצת הדייטינג נדרשת לשאלת השאלות
אחת התעלומות הכי גדולות בדורנו, בעיקר עבור בנות המין הנשי, היא השאלה "למה הוא לא התקשר". ואני אוציא לרגע את "למה שהיא לא תתקשר"; היא, בעיקרון, לא צריכה להתקשר אחרי דייט, כי הוא אמור לעשות את זה. ישתלם לה לעשות את זה רק אם היא יודעת מעל לכל ספק סביר שהיה דייט מעולה, לא רק טוב, ומעל לכל – אם היא סומכת על עצמה מספיק בשביל לגרום לו לרצות אותה למרות שהיא עשויה להסתמן בעקבות שיחת הטלפון כעוצמתית/ תלותית/ דורשנית/ לא מבינה רמזים וכן הלאה.
מערכת יחסים מצוינת בהחלט יכולה להיווצר גם אחרי שהבחורה מתקשרת ראשונה, אבל היא צריכה להיות מאוד בטוחה בעצמה בשביל לעשות את זה. בחורים מריחים חוסר בטחון מוסווה מקילומטרים.
וכאן חשוב להבהיר: בחורים עשויים להימשך לבחורות בטוחות בעצמן, או לבחורות חסרות בטחון, אבל בטח לא לכאלה שמעוניינות להיראות מלאות בטחון כשהן בעצם ממש לא בטוחות במה שיש להן להציע. ואת זה, כאמור, בחורים מריחים מקילומטרים.
ובדיוק כמו שעל פי רוב בחורות נמשכות קצת פחות לבחורים חסרי בטחון – אלא אם כן הן שייכות לזן הטיפולי או השתלטן, גם בחורים נמשכים פחות לבחורות שמשדרות משהו מתאמץ מדי. רק שעל פי רוב, כשבחורה לא מעוניינת, היא תחתוך את זה בשלב הזה, ואילו כשבחור לא מעוניין – הוא עדיין ינסה להוציא את מקסימום הפוטנציאל מהקשר, ואני לא מתכוונת לפוטנציאל הזוגי, אלא המיני, למי שלא הבין.
אז מדוע הוא לא מתקשר? בתכלס, התשובה היא אחת: כי הוא לא מעוניין מספיק. והדגש הוא על המספיק.
כלומר, לפעמים זה בהחלט קשור בך, במי שאת, במה שיש לך להציע וכמובן באיך שאת נראית, ולפעמים זה קשור בו - במידה שבה הוא זוגי, מעוניין בקשר, רואה בך מישהי שהולמת את המילייה המשפחתי או החברתי שלו.
קחו למשל את מירב. מירב היא בחורה יפה בת 32. היא מוצלחת מבחינה מקצועית, באה ממשפחה נהדרת ומרקע טוב, אבל יש לה בעיה אחת שמטרידה אותה: היא סוחבת 20 קילו מיותרים. מערכות היחסים הקודמות שלה התרחשו בצבא, באוניברסיטה ובעבודה, ולכן היא ממש לא התרגלה לכך שבשנה האחרונה אתרי ההיכרויות באינטרנט הם המוצא היחיד שלה מהרווקות, והמוצא הזה מתנהג על פי כללים שונים לחלוטין.
את דן היא פגשה דרך אחד מאתרי ההכרויות. הדייט היה מוצלח מבחינתה. היא הרגישה שהם מדברים באותו גל, חושבים דומה, צוחקים מאותם דברים והוא אפילו היה גם ממש חתיך בעיניה.
אבל דן לא התקשר למחרת. וגם לא ביום שאחרי. היא לא ממש ידעה מה לעשות, אז היא הציעה לו חברות בפייסבוק. הוא הסכים. וככה, לאט לאט, הם התחילו להתכתב. בהתחלה על כל מיני דברים, ואז כשמירב הרהיבה עוז, היא שאלה אותו למה הוא לא התקשר. היא הבהירה שהיא לא הולכת לעשות סצנה משום דבר, ושהיא באמת רוצה לדעת את זה בתור טובה לעצמה ממנו. ודן, שכנראה התלבט מאוד לפני שענה כי לקח לו זמן, כתב שהוא לא רוצה שהיא תקבל את זה לא נכון, אבל מהמקום שבו הוא נמצא, כשהוא פגש אותה הוא בהחלט התרשם מכל התכונות הנהדרות שלה, מהכימיה שהיתה ביניהם ומהכל. אבל, הוא אמר לעצמו – אם זה היה ארוז בפחות 20 קילו, הייתי הולך על זה בלי היסוס.
הוא גם הסביר שבעבר יצא עם מישהי שמזכירה אותה מבחינה חיצונית, אבל הם נהיו זוג רק אחרי שנתיים של היכרות במהלך הלימודים באוניברסיטה. דן הודה בפני מירב שבגלל אישיותה הקורנת, הוא אפילו מצא את עצמו קצת נמשך אליה, למרות מימדיה, אבל ידע שאין סיכוי, גם לאור אותו נסיון העבר, שהוא יכול לראות את עצמו עם מישהי כזאת. כשמירב שאלה אם "כזאת" זה אומר שמנה, הוא השיב שזה דווקא העובדה שלמרות היותה מקסימה ונהדרת - היא בוחרת להשאיר את עצמה במגרש המשחקים של ה"סוג ב'". ואז, לתדהמתה,
מירב היתה המומה. היא חשבה תמיד שבחורים ששופטים על פי חיצוניות הם שטחיים ולא שווים את המאמץ. אבל עכשיו, היא הבינה, שרובנו בעצם עושים בחירות שמבוססות על "להביא את הבחור/ה הביתה או לחבר'ה": את הבחירות שלה בבחורים אקדמאים היא אמנם תמיד מתרצת בכך שזה מעיד על רמה מסוימת, אבל כמות הדייטים שהיא עשתה כבר לימדה אותה שגם זה לא מדד. גם את הבחירות שלה ב"חתיכים" - ופסילה של בחורים שלא עונים על הגדרות המראה שלה, שהיא תרצה עד עכשיו בטעם מאוד ספציפי - היא הבינה על רקע הדברים שדן אמר לה בצורה שונה עכשיו. הרי גם היא רוצה להביא הביתה למשפחה ולחברים בחור חתיך וספורטיבי ולא איזה שרוך דקיק.
בקיצור, מירב הבינה את הצביעות של המשפט הכה שגור "מי שירצה אותי, ייקח אותי כמו שאני" ואת חוסר התאמתו למציאות האינסטנט שלנו.
אנחנו לא יכולים לצאת עם אנשים על בסיס תמונה באתרי היכרויות, ולמכור לעצמנו שאנחנו ערכיים ומתעלמים מסוגיות של מראה. כי אם נפשפש בזה, נראה שאנחנו פוסלים או מאשרים אנשים על פי הבנתנו את התאמתם העתידית למשפחה שלנו או לחברים שלנו. הבנה שהיא בעייתית בבסיסה. כי הרבה פעמים קורה שיש לנו יש תפיסה שגויה של הסטנדרטים להם מצפים מאיתנו. אבל גרוע מכך - כי בדייט אחד מהאינטרנט עובדים כל השדונים שהכי גרועים בשבילנו ליצירת קשר. ורק אם נפתח את עצמנו להיכרויות ספונטניות נוכל להכיר אנשים בשביל מי שהם באמת.
בהצלחה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם