רחובות שלא הכרתם: טיול עומק בעירו של חיים ויצמן
מי בחר עבור רחובות את שמה? מדוע נבנו בתיה במרחק צעקה זה מזה? ומי הקים בלב העיר בית גרמני עבור נשיא המדינה? דובי זכאי יצא לטיול בין הפרדסים והגיע עד מכון ויצמן
העיר רחובות נוסדה בשנת 1890. באותם הימים עוד שלטו הטורקים בארץ. את אדמת היישוב, שאז עוד נקרא דוראן, קנה מהם יהושע חנקין הצעיר. זו הייתה פעילותו הראשונה בתחום רכישת האדמות והוא התגאה בגבעות השוממות שהיו ממוקמות במרחק שעתיים וחצי הליכה מנמל יפו - עורק החיים.
המתיישבים הראשונים שהגיעו למקום בחנו בזהירות את הגבעות החוליות. למרות התנאים הקשים הם היו מאוחדים על ידי החזון הציוני שדחף אותם לקבוע את ביתם במקום. את הבתים הם הקימו במרחק צעקה אחד מהשני, למקרה שיתקפו אותם הבדואים הפזורים באוהלים סביב היישוב. למרות הלך הרוח הציוני, את ההשראה לשם "רחובות" הם קיבלו דווקא מהמקורות, מיצחק אבינו שדרש: "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". לדברי אחד מוותיקי העיר, המתיישבים הראשונים עשו כל מאמץ כדי שהשם החדש יהיה מקובל, ושהשם דוראן לא יוזכר עוד. נראה שהם הצליחו במשימתם.
הרחוב הראשון בעיר נקרא על שם יעקב ברוידא, מראשי חברת "מנוחה ונחלה" שייסדה את העיר. בימים ההם היה הרחוב רק עוד נתיב של חולות. אבל בעזרת הרבה עקשנות והרבה עבודה קשה הצליחו תושבי המקום להפוך אותו להצלחה של ממש. ברחוב הזה הונח היסוד לבית הראשון שביישוב, שעומד על תלו עד עצם היום הזה.
לא רחוק ממנו, על פסגתו של תל דוראן, נמצא הבית השלישי ביישוב,
נמשיך בסיור: סמוך לבית, על הגבעה, ניצב פעמון המושבה. בימיה הראשונים של רחובות היה לפעמון תפקיד פעיל בחיי היישוב: הוא היה מבשר את תחילתו וסיומו של יום העבודה בפרדס, על קיומן של חתונות, על שרפות ועל אספת תושבים.
את גגות הבתים הוותיקים ניתן כיום לראות בעיקר מקומותיהן העליונות של רבי הקומות שצמחו ברחוב הראשי. ממרחק כזה הם מזכירים קצת קליפות של תפוזים - תזכורת לפרדסים שנבלעו על ידי רבי הקומות. אלה מכם שרוצים לתת כבוד לפרדס העברי יכולים לעשות זאת על ידי ביקור בפרדס של זלמן מינקוב, בן לאחת המשפחות הראשונות ברחובות, שהקדיש את חייו לשימור וללימוד הפרדסנות בארץ. באתר תוכלו ללמוד על מפעל הפרדסנות בישראל מתחילתו ועד עצם היום הזה. בין היתר, ניתנים במקום הסברים על שיטות ההשקיה השונות, ועל חפירת תעלות וגומות. (הביקור בפרדס מינקוב בתיאום מראש: 08-9469197).
מלבד פרדס מינקוב, יש בצפון רחובות עוד פרדס אחד, שמקיף בשלווה את ביתו של ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. אפשר לומר שסיפור חייו של ד"ר ויצמן הוא התגלמות החזון הציוני. לאחר שסיים את לימודי הכימיה בשווייץ ובגרמניה וקנה לו שם עולמי כמדען, החליט ויצמן, בהשפעת הרצל, לרתום את כישרונו למען החלום הציוני. את ביתו בחר ויצמן להקים ברחובות, והוא משמש כמוקד עלייה לרגל עד עצם היום הזה.
את הבית תכנן האדריכל היהודי אריך מנדלסון, שעזב את גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון, על פי עקרונות הבאוהאוס. הפינות הישרות וגרם המדרגות המעוגל שמטפס אל לב הבית, מתכתבים עם עקרונות הבנייה המודרניים ששלטו בגרמניה באותה התקופה. כיום ניתן לסייר בבית, לשבת ליד הבריכה בחצר האחורית, ליהנות מהעיצוב המוקפד של ורה, רעייתו של ויצמן ולצפות בסרט על פועלו של נשיאה הראשון של ישראל. בימים יפים אפשר גם להעפיל מהגבעה במורד שביל מפותל, ולהגיע לפרדס הנאה עם התפוזים הכתומים.
אם אתם מבקרים במכון ויצמן עם הילדים אל תחמיצו סיור ב"גן החכם" שמעניק הסברים מצוינים ומוחשיים על עקרונות המדע. בין היתר, תוכלו לבקר בבריכה מיוחדת שנבנתה במקום, המדגימה את תהליך יצירתם של הגלים בים; ללמוד על גלגולי האנרגיה שחלים במשחק היו-יו ועל הגורמים שמעניקים לבועות הסבון שאנו מפריחים את גודלן וצורתן.
החזקים יוכלו לנסות את מזלם בהפעלת מתקן "בורג ארכימדס". התוצאה שווה את המאמץ: בעזרת תנועות רגליים נמרצות תוכלו להפעיל את הבורג שבתורו ישקה את הגינה הצמודה. בנוסף, תוכלו לאסוף את קרני השמש ולהדליק בעזרתם אש ולשמוע את המנגינה שנמצאת באוויר בעזרת צינורות הענק של החליל של פאן. כל מה שצריך הוא להקשיב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם