כמה ענוג הוא: סיפור היין של יקב בנימינה
יקב בנימינה, שקם בצל השואה וייצר יינות קידוש מתוקים וברנדי אגוזים שנשא את דיוקנו של בן גוריון, הפך ליקב שמייצר יינות מודרניים, עמוסי פרי ועתירי גוף. ויש גם המלצה לשולחן שישי בערב
כל אחד מהבעלים לא טמן בזמנו את ידו בכיס, והבניין העתיק שהקים הברון רוטשילד בשנות העשרים של המאה שעברה הפך למרכז מודרני של תעשיית יין עתירת ידע. רוטשילד חלם על מפעל לבשמים שינצל את פרחי היסמין שצמחו באופן טבעי מסביב לבנימינה הצעירה. בשנות השלושים נסגר המפעל שנקרא יסמין, והבניין היפהפה שמשמש היום מרכז אירועים למבקרי היקב עמד שומם עד ראשית שנות החמישים.
משפחת זלצר ייצרה יינות בהונגריה במשך דורות רבים. יוסף זלצר, ניצול שואה, החליט לעלות ארצה אחרי מלחמת העולם השנייה. ליקב המשפחתי שהקים בישראל קרא אליעז, לזכר בנו אליעזר שנפל בקרבות פלוג‘ה במלחמת העצמאות. אנשי העסקים שרכשו את היקב החליטו להחליף את שמו לבנימינה. היין הוא תבנית נוף מולדתו ולכן טוב חשבו ששמו ישתייך למקומו ולא להיסטוריה המשפחתית של מקימיו.
סיפור היקב תואם את סיפורה של המדינה. המפעל, שקם בצל השואה והגבורה והיה מייצר יינות קידוש מתוקים וברנדי אגוזים שנשא את דיוקנו של בן גוריון, הפך ליקב שמייצר יינות מודרניים, עמוסי פרי ועתירי גוף.
יקב בנימינה היה מפורסם בשנות השישים והשבעים בחביות הענק שלו. אלה היו חביות סלובניות והונגריות שהובאו ארצה דווקא מקליפורניה. חביות ענק שהיו מתאימות בגודלן לשמש כצריפי המגורים של תושבי המעברות באותן השנים. ותיקי היישוב היו שותים כל פסח את היין שתסס בחביות שנוקו רק אחת לכמה שנים. הריח של יינות אליעז עמד בניגוד גמור לחלומו המבושם של רוטשילד. הן פורקו ונעלמו כבר מזמן. גם החביות הקלאסיות שהובאו במקומן מחליפות בימים אלה את מקומן לחביות עץ מודרניות בגדלים של 300 ליטרים ואף
מערכת הצינורות המסועפת עמוסת המשאבות הקטנות והמתוחכמות מזכירה מפעל הייטק רפואי יותר מאשר יקב של יינות. הייננים נעזרים כל הזמן באנשי המחשבים כדי לפקח על היין בכל אחד משלבי הפקתו. יותר משני מיליון בקבוקי יין יוצרו בבנימינה בשנה שעברה, והצוות הבטיח לבעלים החדשים להכפיל את התפוקה בתוך שש שנים. לצד סדרות ענק עממיות כמו טבע, וגדולות כמו בנימינה רזרב, מייצרים ביקב גם בלנדים מיוחדים בסדרת יוגב, המחברת בין כרמים ייחודיים של יוגבים נבחרים. גאוות היחידה היא סדרת העל אבני החושן.
הנה כמה המלצות ליינות שיעזרו לכם להרכיב ארוחת ערב חגיגית על טהרת יינות בנימינה:
כדאי לפתוח ברוזה מסדרת יוגב. עורבבו בהכנתו זני מלבק וקריניאן, ויש לו ניחוח מרענן ומתקתק כמעט כמו של תות שדה. יש בו 11.5 אחוזי אלכוהול שייתנו לו אפשרות גם לככב בתפקיד של אפריטיף צונן שמחמם את האווירה בטרם מתיישבים לשולחן.
אם אינכם מדלגים על היין הלבן בארוחותיכם, הבלנד הלבן של סדרת אבני החושן יכבד כמעט כל מנה של דגים, בשר, עוף או מאפי הפתיחה שנועדו להיות מתאבנים. הישפה מורכב משרדונה, מסוביניון בלאן ומהזן החדש שהתאזרח באחרונה בארצנו, הוויונייה.
למעדיפים יינות אדומים בארוחתם, זינפנדל רזרב החדש של בנימינה הוא יין פתיחה נהדר. בציר 2007 הוא יין חומצי וטעים, שיפעיל היטב את מיצי העיכול בראשית הארוחה. לאניני היין אני מציע להירשם בחנות היין שלכם לקראת בציר 2008 שלו. טעימה מוקדמת שלו שערכתי הזכירה עוצמות של זינפנדלים קליפורניים כהים ועמוסי פרי.
גולת הכותרת של הערב יכולה להיות אחד מאדומי סדרת החושן. היין שנקרא "יהלום 2007" הוא לדעתי היהלום של הכתר. ממסך (בלנד בעברית) של קברנה סוביניון עם סירה ולא מעט פטי ורדו יצר כאן יין בעל ניחוח מודרני בטעם של פעם. טעם הפרי שמתפוצץ ביינות העולם החדש מרוסן ביהלום באלימות מעודנת.
הקינוח החגיגי של הערב יהיה גוורצטרמינר רזרב. בציר נובמבר 2008 של כרם בן זמרה יצר יין שמתיקותו מפתה את השותה לבקש גביע נוסף. הוא משווק בחצאי בקבוקים ויש לו רק 9 אחוזי אלכוהול. בכל מקרה תצטרכו לחפש מישהו שיסיע אתכם הביתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם