ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

שטויות במיץ: עשרה דברות אלטרנטיביים לאהבה עצמית

שרון שחף עם קונטרה קואצ'רית לפסוקי המחץ שתליתם על דלת המקרר, או: איך תאהבו עצמכם בלי לראות את הטוב ביותר בכל אחד ובכל מצב וגם בלי להתאהב בעצמכם על הדרך. חלק I

שרון שחף | 2/6/2010 14:02

אחת העצות הכי מתסכלות של יועצים למיניהם, מומחי "הסוד" סטייל, היא "תאהב את עצמך!". ולמה העצה הזאת כל כך מתסכלת? כי היא לא באמת ישימה. לדוגמא, הנוסחא ליחסים מושלמים מורכבת מהטריפל הקדוש הבא: "התאהב בעצמך"; "דע שאתה מושלם"; "החלט שאתה הולך לראות את הטוב ביותר בכל אחד ובכל מצב". אתם מכירים מישהו שיכול ליישם את זה? אני לא. ועם זאת, אהבה עצמית אכן הכרחית. קודם כל כדי להרגיש טוב עם עצמנו, ואחר כך כבסיס לכל מערכת יחסים מוצלחת. אז מה עושים?

מכיוון שאין לנו שליטה אמיתית במחשבותינו, בחירה אמיתית בנוגע לתחושה שלנו לגבי עצמנו או יכולת לקום מחר בבוקר מלאי אהבה עצמית, להלן עשרה דברים שאם תימנעו מהם יהפכו בהדרגה קבלה עצמית ואז אהבה עצמית לחלק מחייכם:

1. לשפוט את עצמכם. ניתן למנות צידוקים רבים לדפוס השיפוט העצמי, שניתן לכנותו גם "לכסח את עצמנו". למשל: כי "זה יעזור לי לא לעשות זאת שוב" וכן: "כך ארגיש את החרטה על הטעות שלי". אבל בפועל, שיפוט עצמי הוא דפוס הרסני וגוזל אנרגיה. דמו את עצמכם לילד קטן שאמו, במקום לחנך אותו בתקיפות אוהבת, צועקת עליו: "אידיוט, שוב טעית" והוא מתכווץ, מרגיש דחוי ולא אהוב. זה מה שאתם עושים לעצמכם, ושום דבר טוב לא יכול לצמוח מזה.

2. להתייחס לעצמכם בזלזול. כשאני מעירה לאנשים על כך שהם מדברים על עצמם בזלזול, הם מתייחסים לדבריי בקלות ראש. "אני רק צוחק", "זו דרך ביטוי, אין לכך שום משמעות" – הן התגובות האופייניות. אבל יש לכך משמעות. אם מישהו אחר היה מדבר אליכם ככה, לא הייתם מוכנים לקבל זאת. כשאתם מדברים על עצמכם בזלזול אתם שולחים לעצמכם מסר שאינכם שווים או ראויים לכבוד, "שמגיע לכם". אתם מקטינים את עצמכם ופוגעים בדימוי העצמי שלכם. יש לכך השפעה מיידית ברמה הפיזית (אם תהיו ערניים מספיק תוכלו לחוש בהתכווצות פנימית) ויש לכך השפעה על הדימוי שלכם, בעיני עצמכם ובעיני אחרים.

נרקיס. שירת הסטיקר ציור של קראוואג'ו

3. לבקר ולשפוט אחרים. כשאנו מבקרים אחרים, אנחנו שוכחים פעמים רבות לבחון היכן התנהגות דומה מופיעה גם אצלנו. אנו מרגישים כל כך צודקים ונעלים ותמיד מוצאים צידוק לכך שאנחנו "יותר בסדר". זה אמנם מסב לנו תחושה טובה בטווח המיידי, אך באותה נשימה זה גם יוצר אנרגיה שלילית בנו ובסביבתנו, משפיע על תחושתנו הפנימית ופוגע במערכות היחסים שלנו. כך אנחנו מתמכרים לאותם רגעים קצרים של סיפוק מדומה.

4. ללכת על ביצים. פעמים רבות, דווקא כשמישהו חשוב לנו ולא היינו רוצים לאבדו, אנחנו "לא עצמנו". אנחנו משתדלים להיות בסדר, חושבים על כל מילה שיוצאת לנו מהפה, מנסים לרצות את הצד השני - רק שלא יכעס, שלא ישפוט אותנו. אך התנהגות זו מביאה לנו בדיוק את ההיפך ממה שרצינו. היא לא אותנטית, אין בה ביטוי עצמי ובדרך כלל היא תגרום לצד השני לנצל אותנו או להתרעם על חולשתנו ולדחוק בנו בתקווה שסוף סוף נגיב. זה נכון שאם תפסיקו "ללכת על ביצים" קיים החשש שתאבדו חלק מחבריכם בדרך, אך קיימת גם האפשרות שתזכו באינטימיות רבה יותר עם האחרים, וללא ספק תרגישו הרבה יותר טוב עם עצמכם.

5. להתכחש לרגשותיכם. נגיד, בסגנון "זה כבר בכלל לא מזיז לי", "אני חושבת עליו רק כי עדיין לא הכרתי מישהו אחר". מי מאיתנו לא מכחיש תדירות את רגשותיו האמיתיים? רגשות בהם הוא מתבייש, שנראים כאילו אינם במקום, שלא היה רוצה לחוש. אך לא משנה כמה נכחיש, כי במקרה הטוב נצליח רק לטאטא את הרגש אל מתחת לשטיח. וכשאנו מתכחשים

לרגשות שלנו אנו מתכחשים לעצמנו, והרגש שנדחק לפינה, ללא מענה או התייחסות הולמת, ממשיך לחיות בנו ולהשפיע עלינו. כאשר אנחנו מפסיקים לספר סיפורים על הרגש ומוכנים להכיר בכך שהוא נמצא, ולא משנה בכלל למה, הוא חולף הרבה יותר מהר, ומבלי להותיר אחריו משקעים.

החלק השני יפורסם בשבוע הבא.

שרון שחף היא מאמנת אישית ועסקית.לאתר הבית