תמיד אישה: הדוגמנית הטרנסג'נדרית של ברזיל קוצרת קמפיינים
ליאה טי הפכה בתוך חודשים ספורים לסנסציה בעולם הדוגמנות, כזו שמובילה קמפיינים ומתראיינת לירחונים הנחשבים, שם היא מספרת איך לפני 28 שנה נולדה כבן בשם ליאנדרו, לאבא שמרן שהיה כוכב לשעבר בנבחרת ברזיל בכדורגל
מבחינת ריקרדו טיסקי, המפיק היצירתי של "ג'יבנשי" והאיש שדרבן את ליאה, הידיד "המאוד נשי" שלו ללכת לראשונה למסיבה לבוש כאישה, השינוי שעברה היה מתבקש. עבור ליאה בת ה,28- הפיכתה מגבר לא יוצלח לדוגמנית מצליחה לא היה מובן מאליו כלל. לא זו בלבד שפתאום אנשים הצביעו עליה ונעצו בה מבטים סקרניים, אלא הצעד הזה אף עורר את זעמה של משפחתה הקתולית.
במסגרת המהפך היא הלעיטה את גופה בהורמונים שהשפיעו על מצב רוחה והתוודעה לבדידות הקשה שמלווה טרנסקסואלים. למרות זאת, היא אומרת ש"המאבק בתוך הראש שלה" השתלם. "הייתי צריכה לבחור בין שתי אפשרויות - לנסות להיות שמחה או להיות שמחה לתמיד," אמרה באחרונה ל"וניטי פייר" האיטלקי.
ליאנדרו סרזו, או "ליאו," נולדה ב1981- בבלו הוריזונטה, העיר השלישית בגודלה בברזיל, למשפחה שהייתה רגילה לאור הזרקורים. מדור רכילות באחד מעיתוני ריו חשף אחרי שהופיעה לראשונה בסדרת צילומים כ"ליאה טי," שמדובר, למעשה, בבתו של כוכב הכדורגל טוניניו סרזו, שחקן הנבחרת הלאומית לשעבר. סרזו, כך נטען במדור הרכילות, לא היה מרוצה משאלות העיתונאים על אודות השינוי הגדול שעבר בנו. "הוא הסכים רק לומר שיש לו ארבעה ילדים ושלאחד מהם קוראים ליאנדרו," דיווח העיתון. "כשנשאל אם הבן הופיע בקמפיין של 'ג'יבנשי' הוא ניתק את הטלפון."

בעיתון "אקסטרה" פורסם כי בראיון שהעניק בשנת 2007 טען סרזו, כיום מאמן קבוצת "ספורט רסיפה," שיש לו רק שלושה ילדים. אבל אחיה של ליאה, גוסטבו, הכחיש שקיים קרע במשפחה. "אני יכול רק לומר שאנחנו עומדים לצדה ותומכים בה," הוסיף. אבל הדוגמנית עצמה הודתה שאביה אינו נלהב מהשינוי שעברה. "הוא לא אוהב לעסוק בכך," סיפרה לתחנת רדיו בברזיל. בראיון אף אמרה שמעולם לא שוחחה ישירות עם אביה על הטיפול ההורמונלי, שיקנה לה בסופו של התהליך גוף של אישה.
תגובת האב אולי עצובה, אך לא מפתיעה. "בתרבות המצ'ואיסטית והקתולית של אמריקה הלטינית
לדברי ליאה, אביה היה מודע לכך שבנו, ליאו, לא מתנהג כמו שאר הבנים, אף שרוב הזמן שהה האב מחוץ לבית. "כשאבא היה מגיע הביתה, הוא היה מסתכל עליי ואומר שמשהו לא בסדר," סיפרה. "במשך השנים כולם התפללו שאני הומו. זה היה הרע במיעוטו עבור משפחה אדוקה שרגילה לאורח חיים קשה ומלא חוקים."

אפילו כנער מתבגר בבית ספר באיטליה ידעה ליאה שמצבה לא פשוט. היא נמשכה הן לבנות והן לבנים, וחשה שאין לה מיניות מוגדרת או כיוון ברור שאליו היא נוטה. אבל מכאן ועד להבנה שתהיה מאושרת יותר כאישה המרחק היה רב. "כשגיליתי את הטרנסקסואליות, הסתקרנתי. אחר כך התמלאתי בפחד ואמרתי לעצמי שאני לא כזו," היא נזכרת.
רק אחרי פגישה עם ריקרדו טיסקי, בוגר צעיר של קולג' האמנות סיינט מרטינס בלונדון, החל ליאו לשקול את האפשרות ברצינות. טיסקי חד העין הבין שידידו הוא אישה שכלואה בגוף של גבר. "לילה אחד הוא עודד אותי לנעול נעלי אישה למסיבה," נזכרה ליאה בראיון ל"ווג" הצרפתי. "הלכנו לקנות נעלי דראג קווין והבהרנו את הגבות שלי. זו הייתה ממש התגלות."
אם נריץ את הסיפור כמה שנים קדימה - טיסקי הוא כיום כוכב בבית האופנה היוקרתי "ג'יבנשי." הוא מעולם לא שכח את ידידו הטוב, והעסיק את ליאו-ליאה כעוזרת אישית ונעזר בה מאחורי הקלעים בבית האופנה שלו.
בראיון לכתב העת ,WWD שנחשב לתנ"ך של עולם האופנה, תיאר אותה טיסקי "כאלילה אמיתית," לא פחות. "היא הייתה תמיד מאוד נשית - סופר-שברירית, מאוד אצילית." כשהחליט טיסקי להקדיש את קולקציית הסתיו-חורף שלו לרעיון האנדרוגניות, הייתה זו ליאה שבה רצה יותר מכל, ולשמחתו היא השיבה בחיוב.
"אני מסכימה לדגמן בשביל כל חבריי הטרנסקסואלים," אמרה ליאה. בעקבות ביטחונה העצמי הגובר, ובנחישותה לא להסתיר את זהותה המינית, הסכימה ליאה לפרסם צילום נועז שלה במגזין "ווג" הצרפתי. בצילום היא נראית כשזרועה האחת מונחת על מותניה והשנייה מכסה רק חלקית את אבריה הזכריים ומותירה מעט מאוד מקום לדמיון.
העורכת הכל-יכולה של המגזין, קארין רויטפלד, ידועה כמי שאוהבת לבעוט במוסכמות ולבדוק את הגבולות. בעבר צילמה את הדוגמנית האנגלייה החריגה, קארן אלסון, בפוזה סאדו-מזוכיסטית, ואת הדוגמנית והשחקנית הצ'כית אווה הרציגובה במראה של קצב נוטף דם, הממשש בהנאה סכין קצבים.
כמה מבקרים כבר תקפו את טיסקי ואת רויטפלד ואמרו שהשימוש שעשו בליאה הוא לא יותר מאשר גימיק. אבל גורמים אחרים בעולם האופנה בירכו על היוזמה, ללא קשר למניע שמאחוריה. "קארין רויטפלד היא פורצת דרך בשיח העולמי בכל הקשור לנושא המיניות," כתבה בלוגרית אמריקאית, שהוסיפה כי הצילום הנועז מה"ווג" הצרפתי לעולם לא היה מופיע במגזין אופנה אמריקאי.
גם בעירה של ליאה הגיבו פעילים בחיוב לצילום והדגישו שמדובר בצעד נוסף לקידום הסובלנות. "זו דוגמה טובה וחיובית, אך גם נדירה," אמרה וולקיריה לה רוש, שעומדת בראש מחלקה ממשלתית הנאבקת על קידום זכויות טרנסקסואלים וטוענת שהיא אחת משלושה טרנסקסואלים בכל העולם שעובדים במשרד ממשלתי. "חשוב שליאה תופיע במגזין. כל פרסום חיובי מוכיח לחברה שלנו שאנחנו מסוגלים לעשות דברים נוספים מלבד זנות ועיצוב שיער."
הבעיות והקשיים הבלתי נגמרים שעמם נאלצים להתמודד אנשים שמבקשים לשנות את מינם מוכרים היטב לליאה. החל בהשפלות היום-יומיות מצד אנשים ברחוב ועד לתופעות הלוואי הקשות של התרופות שהם נאלצים לקחת במסגרת השינוי.
"הייתי משוטטת ברחובות, מפוצצת בהורמונים, מדוכאת, ואנשים היו צוחקים עליי מאחורי הגב," היא מספרת ומוכיחה שהיא הופכת בהדרגה לשגרירה רהוטה של קהילה שלמה, שנדחקת בכל העולם לשוליים וסובלת מבידוד. למרות הרקע והחינוך הטוב שקיבלה, ואפילו עכשיו, כשהיא כבר זוכה למעמד ולהכנסה של ידוענית, היא אינה משלה את עצמה באשר לדרך הארוכה והמתישה שעליה עוד לעבור.
ליאה אומרת שאינה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס להיות מאוהבת והיא פסימית באשר לסיכוייה למצוא אהבה ולחלוק את אושרה. טרנסקסואלים שנכנסים למערכות יחסים רציניות, היא אומרת, עושים זאת לעתים תוך הסתרת עברם מבני זוגם. "הם חיים בצביעות. זו פשוט צורה אחרת של בדידות. אנחנו, הטרנסקסואלים, נולדים וגדלים לבד. אחרי הניתוח אנחנו נולדים מחדש, אבל אנחנו שוב לבד. ואנחנו מתים לבד. זהו המחיר שאנחנו משלמים".