בית מקדש מעט: סיור בין בתי כנסת עתיקים בירושלים
בתי כנסת נסתרים וקטנים בשכונות המקיפות את שוק מחנה יהודה, קהילות שנשכחו, סיפורים מיוחדים ומתפללים שמגיעים בחגים להשלים מניין ולהתפלל כמו אבותיהם: דובי זכאי במסע בין בתי כנסת עתיקים בירושלים
פעם מילאו את הרחובות בני קהילות רבות ומפוארות: יהודי בבל, קהילת מונסיטר (מקדוניה של היום), יהודי חלב, יהודי גאורגיה ואחרים. אלה ניהלו חיי קהילה, דבקו איש ברעהו, גרו בסמיכות והקימו היכלים קטנים, בתי כנסת חבויים, בהם יכלו להתפלל לפי נוסח עדתם. כך נולדו בתי כנסת זעירים, שרבתה בהם השמחה, התפילה ואהבת האדם.
במשך השנים נדדו רבים מבני הקהילות ממרכז העיר. בתי הכנסת המיוחדים נותרו עם מתפללים מעטים. את מקומם החסר של בני הקהילה תפסו יהודים חרדים שמילאו את החלל וגרים בבתים שנעזבו. חלקם אימץ את בתי הכנסת בלי לדעת דבר על בני הקהילה שיסדו את בית הכנסת. בימי חול מתכנסים כאן סוחרים ובאי השוק לתפילת בוקר. בתי הכנסת שהיו גם בית ועד לקהילות הולכים ונעלמים. בשנים האחרונות כמה מצאצאי בני קהילות מבינים שחלק מתרבותם טמון בבתי הכנסת הקטנים ומנסים לחזור ולשמר את המקום כבימי אבותיהם.
לקראת החגים יצאנו עם ראובן גפני, מרצה ביד בן צבי וגיאוגרף, להכיר כמה מבתי הכנסת הקטנים שפזורים במרכזה של ירושלים בשכונות הוותיקות סביב שוק מחנה יהודה. גפני, בחור דתי ציוני, חוקר במשך שנים את ההיסטוריה והמנהגים של הקהילות. למעלה מ-1,700 בתי כנסת יש בעיר, רובם נחקרו על ידו ופורסמו בטרילוגיה, שלושה ספרים, שאחרון מהם עומד להתפרסם בזמן הקרוב בהוצאת יד בן צבי. גפני, שמסיים עתה את עבודת הדוקטור בתחום, עמל כמה שנים בחקר בתי הכנסת. בימים אלה מתקיימים 12 מפגשים סביב בתי הכנסת בבירה, מתוכם שניים מהלכים בין בתי הכנסת והמשתתפים זוכים להכיר את יופיים ואת עושר הקהילות, את הפינות החבויות וסיפור התורמים (אפשר להצטרף לקורס המלא, או לחלקו, יד בן צבי, 02-5398888).
לצערי , לא נוכל להקיף את כל בתי הכנסת שחלפנו בהם. נאזכר כמה מהם שסיפורם מרתק. משפחת סילווירה הייתה עשירה ומפורסמת בקרב הקהילה היהודית בעיר חלב. ראשוני המשפחה הגיעו לחלב ככל הנראה מן העיר ליבורנו שבאיטליה. בני המשפחה ידועים כמי שמקפידים לתמוך בתלמידי חכמים וברבנים בירושלים. אחד מבני המשפחה, אהרון סילווירה, חי בירושלים עד לפטירתו בשנת 1925. הוא תרם סכומי כסף גדולים למוסדות ציבור שונים.
בית הכנסת טוויג נוסד על ידי העדה הבבלית המפוארת. בני עדה רבים עברו להתגורר באזור מחנה יהודה והשכונות הסמוכות. במקום כמה חדרי תפילה, אחד גדול שאליו רק הצצנו, ואחרים קטנים. על הקירות לצד ארון הקודש תמונה גדולה של קבר רחל.
בית הכנסת הבבלי הקטן נוסד ב-1933, והוא כנראה בית הכנסת הראשון שנוסד באזור הצפוןמערבי של מקור ברוך. בנייתו נתרמה על ידי הנדבן יחזקאל נעים טוויג, לעילוי נשמת אביו. בשנים מאוחרות יותר זוהה בין חכמי התורה המתפללים במקום גם הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו. באחת משיחותיו סיפר על לימודו בבית הכנסת טוויג מדי בוקר, לצד חכם אברהם בגדדי, שכונה "רבי אברהם רפואה שלמה". בבית הכנסת משתלשלת מנורה ענקית מהתקרה, ארון הקודש מכוסה בפרוכת נאה ורבים מגיעים לתפילת שחרית וסליחות.
בני העדה המונסטירית הגיעו לארץ טיפין-טיפין מהעיר מונסטיר במקדוניה (גובלת בצפון יוון). בשנת 1839 נמנו בירושלים בסך הכל 29 נפשות, בשנת 1888 הקימו בית כנסת צנוע, "יגל יעקב", בעיר העתיקה, לכבודו של הרב יעקב יוסף ישראל, ששימש באותה העת כרב ומו"צ (מורה צדק) בעיר מונסטיר עצמה וחיבר את הספר ליקוטי תפילות ופירושים בשם "יגל יעקב", שראה אור בשנת 1900. אבן הפינה לבית הכנסת בשכונת מקור ברוך הונחה ב-25 ביולי 1930. בתוך בית הכנסת נמצאים לוחות הזיכרון והקינה הגדולים, וכן שעון ומנורה המוזהבת. כמו כן, ישנם לוחות זיכרון רבים קטנים יותר, שעליהם מונצחים רבים ממתפללי בית הכנסת הקבועים לאורך השנים, וגם לוח הקינה על בני הקהילה שנרצחו בשואה.
בית הכנסת מנוחת יהודה, רח' נבון 10; בית הכנסת תפארת ירושלים/ אוהל אברהם, רח' החפץ חיים 29; בית הכנסת של אגודת אחים, אנשי אמריקה, רח' ראשית חכמה 8.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם