הגברת הראשונה
היא הייתה אשת הרמטכ"ל, אשת השגריר ואשת ראש הממשלה. היא הייתה יושבת ראש אלו"ט, נואמת בחסד ומגייסת כספים חרוצה. אבל היא גם הייתה הגברת הראשונה של הסטייל בישראל, בת-בית בבוטיקים של "דיור" ואוסקר דה לה רנטה, גם במחיר גבות מורמות בקרב אזרחי ישראל ופוליטיקאים מצטנעים. עם ציון עשור למותה, חזרנו אל הסגנון של לאה רבין
לאה רבין צילום: נאור רהב
- נעה רוטמן מספרת על הסטייל של סבתא לאה
לא היא, על אצילותה ואופייה שכבר ידע סקנדלים גדולים מזה, תתרגש מחברת הכנסת לימור לבנת, שרכבה כל הדרך למשרד החינוך כשהיא מצוטטת: "לא מדובר בצבא פרטי של בית המלוכה. בקצב הזה עוד נגיע לכך שראש הממשלה יצחק רבין ישגר חיילות לבית המשפחה כדי למשוח לק על ציפורניה של רעייתו".
בשבוע הבא יצוין יום השנה העשירי למותה של לאה רבין, "כל הזמן אשתו", כשם ספר זיכרונותיה מ-1988, שהלכה לעולמה בגיל 72 ממחלת הסרטן במיטתה שבמרכז הרפואי "רבין". ארגזים שהעלו אבק בארכיונים פורשים תמונה מורכבת של אחת מנשות ראשי הממשלה המרתקות שפעלו כאן: רעיה וחברה למופת, דמות דומיננטית שהתערבה במינויים פוליטיים וכונתה לא פעם "מנהלת המדינה", נואמת בחסד ומגייסת כספים, יו"ר פעלתנית בעמותת אלו"ט, שעמדה בראש עמותות נוספות. "דונה אידיליה", מכנה אותה חברתה, העיתונאית תמר אבידר.
רבין, אשת ראש הממשלה החמישי בישראל, הייתה הגברת הראשונה שהביאה איתה סגנון: אלגנטי, מוקפד, ראוותני. כזה שהפנה עורף לחאקי של פולה בן-גוריון ולנוקשות המעשית של גולדה מאיר. מתוקף תפקידה כאשת שגריר ישראל בוושינגטון בין השנים 1973-1968, אימצה רבין את המראה והגינונים של בטי פורד וז'קלין קנדי (לימים אונאסיס) האמריקאיות, עם התאמה לקהל הישראלי. בתמונה מפברואר 1976 שצולמה בניו יורק, נראות אונסיס ורבין כדגם ותעתיק חיוור, לבושות מעילי טרנץ? אופנתיים, מטפחת צבעונית לצווארן ושיער ראשן, בגובה הכתפיים, מוסט לאחור.
בשנות ה-70, בין חגיגות שיכרון הכוח הישראלי שאחרי מלחמת ששת הימים, נטמעו הרבינים בקהילה הבינלאומית כמייצגי הישראליות החדשה: בעלת שורשים מקומיים, אבל עם ניחוח בינלאומי ואנגלית מלוטשת. "רבין הייתה הראשונה שהביאה את הסגנון האמריקאי לפוליטיקה בישראל", מנתח הסוציולוג הפוליטי ד"ר אילן בן עמי, מהמחלקה לסוציולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה, שפרסם לאחרונה את הספר "האישה שאיתו" (הוצאת "מטר"), שבוחן את תפקידן ותרומתן של נשות ראשי הממשלה לאורך השנים.
"בעוד שלאה הייתה אשת העולם הגדול, הנשים הקודמות היו מהדור הישן, ילידות רוסיה של סוף המאה ה-19", הוא אומר. "היא לא הייתה צריכה ללמוד מבטי פורד או ג'קי קנדי, היא הביאה את האלגנטיות שלה מהבית. זה היה לה בדם", טוענת מנגד אבידר.
לאה רבין עם ג'קי קנדי
צילום: יעקב סער
"זה טעמי הפרטי, לא עניין ציבורי"
לאה רבין לבית שלוסברג נולדה למשפחה גרמנית בורגנית שעלתה ב-1933 מגרמניה היישר לתל אביב. את יצחק הכירה בקיץ 1943 בגלידת "ויטמן" בתל אביב. הוא היה מפקד פלוגה בפלמ"ח בן 21, היא נערה נאה שטרם מלאו לה 16. בהמשך הצטרפה לפלמ"ח כדי להיות קרובה ליצחק, לו נישאה באוגוסט 1948. בליל כלולותיה ב?בית שלום? במרכז תל אביב התייצבה בשמלה לבנה ויוקרתית, גרביים לבנים וסנדלים תנ"כיים, שהדגישו, לפי בן עמי, את פלמ"חניקיותה. השעטנז הסגנוני שבו בחרה לעמוד מתחת לחופה לא העיד על סגנון לבושה בהמשך, שהתחלף במהרה כדי להתאים לקודים של חוג הסילון: מעילי פרווה, תכשיטים יוקרתיים, חליפות "שאנל" מחויטות ושמלות ערב של אוסקר דה לה רנטה.
לאה רבין בביקור בגרמניה צילום: משה מילנר, לע''מ
בהספד שפרסמה אבידר לאחר מותה במגזין "את" כתבה: "לאה גילתה את המותגים הרבה לפני שגילו אותם בארץ, ולא ויתרה על הזהבים שלה ("אחרת אני מרגישה עירומה...") זה היה כאשר עדיין הלקינו את עצמנו על מחדל יום הכיפורים, ואני הערתי ללאה כי לדעתי מוטב שתוותר על כל התכשיטים ועל חגורות הזהב מנקרות העיניים של 'דיור', שהיו לסימן ההיכר שלה. אמרתי, בשקט שהשתרר, כי זה לא מתאים למצב הרוח ברחוב. לאה הגיבה בקור: 'מי שלח אותך לומר לי זאת? זה טעמי הפרטי, ולא ברור לי מדוע את עושה מזה עניין ציבורי'". בשיחת טלפון השבוע אבידר נשמעת ביקורתית פחות: "לאה תמיד הייתה המילה לפני האחרונה. כי להיות 'המילה האחרונה' היה לרדוף אחרי האופנה, ובמקרה של לאה - האופנה רדפה אחריה".
סגנון הלבוש של רבין הוגדר על ידי מכריה ועל ידי עיתונאיות התקופה כ"סופראלגנטי". היא נודעה בעיקר בחליפות חצאית מחויטות, שרובן נתפרו על פי מידתה או נרכשו בבוטיקים יוקרתיים של מעצבי עילית בחו"ל. צבעים שקטים, פסטליים, תפורים לעילא. הקז'ואל שלה הורכב ממכנסיים מחויטים,
חולצות רכות ושיער אסוף בקפידה. על תכשיטיה הקפידה במיוחד, והם נטמעו באישיותה האצילית.
מעצבת התכשיטים עמר ליאור, שעיצבה עבורה קרוב לשלושה עשורים, מספרת שהסגנון של לאה היה מגוון. דברים דומים גם אומרת מעצבת העילית מירה צבילינגר, חברה קרובה שעיצבה עבורה מערכות לבוש רבות. "סגנון הלבוש של לאה רבין היה קלאסי, אך לא מנקר עיניים. קוטור-לייט" היא מסבירה.
"היא אהבה יקר", מוסיפה אבידר, ומתברר שגם זר: "אל תיפול בפרובינציאליות. לולה בר לא הלבישה אותה. היא הייתה מעדיפה לרכוש בגדים בחו"ל". בריאיון לנטע שדמי שהתפרסם במרץ 1993, סיפרה רבין שהיא "קונה מוכן". עם כניסתה לתפקיד אשת ראש הממשלה בפעם השנייה בשנת 1992, תיארה את השינויים בהרגלי הלבוש שלה: "המעמד מחייב יותר. דוגמה: להופעה של מרתה גרהם התלבטתי אם ללכת בחליפת מכנסיים. בדרך כלל אני מתייעצת עם דליה בתי, אבל היא לא הייתה. חברה יעצה לי ללבוש חצאית או שמלה. המעמד בהחלט מכתיב לי מה ללבוש. גם ג'ינס, שאני אוהבת מאוד, אני לובשת רק בסביבה הקרובה ביותר".
לאה רבין בביקור בארצות הברית, לצד בטי פורד
צילום: סער יעקב, לע''מ
לא נשארה חייבת לאף אחד
הסגנון הרביני המובהק היה הרמוני ומקיף: מהספות בדופלקס בנוה אביבים, בית ראש הממשלה שזכה למגע ידה האישי, הארוחות שבישלה במטבחה הפרטי עבור חבריה ובני משפחתה, שולחן הפרלמנט שניהלה מדי יום חמישי במסעדת "אולימפיה? ולאחר מכן במסעדת "דיקסי" בתל אביב, פעילותה ארוכת השנים כיושבת ראש אלו"ט, כראש חוג ידידי מוזיאון תל אביב, ידידי בית החולים תל השומר, המגביות שהובילה למען ישראל, ונאומיה - באנגלית מצוחצחת - לקידום האינטרסים הלאומיים בניכר.
לאה רבין משחקת טניס צילום: אלי דסה
"תמיד נדהמתי מהיכולות המילוליות שלה. באחת הנסיעות לאיסוף תרומות לתל השומר, נסענו לקאפ-פרה בדרום צרפת,, נזכרת צבילינגר. "מעצב האופנה הובר דה ג'יבנשי ישב מצידה האחד, אדמונד ולילי ספרא מצידה השני, ואני פשוט ישבתי מהופנטת, כיצד האישה הזאת מתנהלת ומדברת בצורה מדהימה. בנסיעה אחרת, הזמינו אותנו, עם עוד מספר נשים, להופעה של האופרה המלכותית בווינה. לאחר טיסת לילה ארוכה, רק הגענו למלון, ולאה ישר יצאה לצפות בתערוכת אמנות. עמדתי והשתאיתי מהיכן היא שואבת את הכוחות האלו ללמוד, לקלוט, אבל כזו הייתה לאה".
"הכרתי את לאה כשהגעתי לניו יורק לראשונה, ועבדתי שם בניקוי יבש", מספר המעצב אלי טהרי, חברה הקרוב של לאה. "יצחק היה שגריר, וכשהתחלתי לעצב בגדים לאה טילפנה אליי, וכך התחלתי להלביש אותה. הייתה בה איזו איכות נדירה, מלכותית. היא הייתה גברת גאה מאוד, שעשתה דברים נפלאים בעולם, כשהיא תמיד לבושה בצורה האלגנטית ביותר, כמו מלכה".
החצר הרבינית הייתה מוקפת חומה מטאפורית של תומכים, אוהבים וחברים קרובים. עיתונאים שחטאו בכתיבת ביקורת על פועלה או דרכו ומורשתו של יצחק בעלה, הוצאו מחוץ לגדר. בין אלו שזכו בה כחברה לחיים ניתן למנות את האדריכלית נורית סיטון, כרמלה רובין, ואת איש יחסי הציבור רני רהב, שמארגן ביום הזיכרון למותה בוקר לזכרה, במסגרתו ייחנך במרכז רבין אולם על שמה. השניים הכירו לפני למעלה מ-25 שנה בארוחת ערב במלון דן בתל אביב. "היא הקסימה אותי בידע שלה בהיסטוריה, בפוליטיקה, בתרבות ובספרות", הוא נזכר בה בהתרגשות. "לא היה לילה שהיא לא הייתה גומרת ספר".
רבין הקפידה לכבד בנוכחותה אירועים של רהב, שמצדו קידם את פרויקט חייה, עמותת אלו"ט. "היא הייתה הראשונה להוציא את הילדים האוטיסטים מבתי החולים הפסיכיאטריים למוסדות טיפוליים", הוא נזכר. "אבל יותר מכול, לאה הקדישה את פועלה למשפחה ולחוג החברים שלה. היו לה חברים בכל העולם: מברזיל ועד איטליה, מניו יורק ועד פריז, חברויות של 30 ו-40 שנה , כולל החברות מצהלה של תחילת הדרך. חברות הייתה אצלה ערך עליון".
דברים דומים מספרת צבילינגר. "לאה אהבה מאוד את החברות שלה. בכל פעם שהייתה שבה מחו"ל, הייתה מביאה לכל אחת מאיתנו מתנה קטנה".
לאה רבין והילרי קלינטון
צילם: ראובן קסטרו
אבל היו גם מי שזוכרים צדדים נעימים פחות. גם אם לא מתייחסים לחשבון הדולרים שניהלה בארצות הברית, ושהוביל להתפטרותו של רבין מראשות הממשלה, מעטפות הארכיון מלאות בסיפורים על ריבים מקפיאי דם שניהלה, על חברות שמחקה מספר הטלפונים, ועל טון דיבור תקיף ואדוני בו ניהלה את הסובבים אותה.
לאה רבין עם בטי פורד צילום: לע''מ
העיתונאי לשעבר ויועץ התקשורת בהווה רון לוין, שהיה סטודנט באוניברסיטת ניו יורק בשנות ה-80, עבד במקביל בקונסוליה הישראלית. הזוג רבין, שהגיעו לעיר מתוקף תפקידו של יצחק כשר הביטחון, האפיל בסגנונו וזוהרו על ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ורעייתו שולמית. "לעומת לאה, שולמית שמיר הייתה קטנה ואפרורית. היא ושמיר הגיעו מהמחתרות ונותרו במחתרת", הוא אומר.
כמי שסיקר את הפוליטיקה וחיי החברה בשנות ה-90 ל"מעריב", אומר לוין כי "פיה וליבה של לאה היו שווים. היא לא הייתה נשארת חייבת לאף אחד. למשל, שנה לפני מותה של תמי בן עמי, היא השיקה ליין אופנה הנושא את שמה. רבין הזמינה אותה להציג בתצוגת אופנה יוקרתית שכל הכנסותיה למען אלו"ט. "תמי העלתה לבמה אופנוענים בלבוש פרובוקטיבי, והקהל שלאה הזמינה לא ראה זאת בעין יפה. זמן מה לאחר מכן הם נפשו באירוע בבית השגריר האיטלקי. תמי ניגשה אל רבין ואמרה לה: "שלום גברת רבין, מה שלומך?", אבל לאה עשתה לה פרצוף והסתובבה".
לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ב-4 בנובמבר 1995, הקדישה רבין את כל מרצה לשימור מורשתו. אחרי מותה הצטייר שגם היא הותירה מורשת משלה.
ידיעה קטנה שפורסמה באחד ממדורי החברה באוקטובר 1992, לאחר מסיבה למתנדבי אלו"ט שערכה רבין, מיטיבה לתאר את הדמות הציבורית-לאומית שאימצה לעצמה, זאת שהיה לה או לא היה לה קשר לרבין האישה. "לאחר תצוגת אופנה שארגנה שלווה בן גל, עלו לבמה רקדנים שהופיעו בריקודי עם", נכתב בידיעה. "רבין התלהבה כל כך, עד שמחאה כפיים ושרה לקצב המחול. הקהל אהב אותה. אמרו שהיא חברותית, משתלבת, לא מתנשאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם