פעילות ערה: טיול בוואדי ערה
הנוף משכר, התושבים מזמיני אורחים ויש גם מוזיאון ציור ואנדרטת הנצחה לזכר חללי צה"ל מוסלמים. דובי זכאי ביקר בוואדי ערה שהוא לא הכיר
החשש של היהודים מגביר את הרצון אצל גזית להחזיר את האזור לתקופה שלפני 15 שנה. אז, בטרם האינתיפאדה השנייה, הוליכה מדריכת הטיולים אוטובוסים של יהודים שרצו להיחשף לתרבות ערבית. הטיולים יצאו מקיבוץ ברקאי אל הכפרים הקטנים ממזרח לוואדי ערה. היא למדה את עקרון הכבוד והיחס אל בני הכפרים, ויצרה מרקם של קשרים בין ערבים ליהודים. האינתיפאדה השנייה פרמה את הקשרים. במקום נולדו גלי שנאה, שהרחיקו את היהודים מוואדי ערה וחיסלו את יחסי השכנות שהדסה עמלה עליהם. עתה היא משתדלת לארוג מחדש את הקשר. למעוניינים להירשם לסיורים של גזית בתשלום: "דרך הבוסתן הקיבוץ-חוויות", 052-2821336.
המכונית גלשה לחניה, והנוף מנקודת התצפית השיח מאיתנו את הטלטולים בדרכים. יוסוף ג'אהג'א יצא אלינו בחיוך גדול, וליווה אותנו למרפסת ארוכה שנחה בחלקו העליון של כפר ערערה. המרפסת נמתחת כ-500 מטר מעל ואדי ערה. מתחתיה נמתח כביש ישר, עליו נעות מכוניות זעירות, והוא גולש לעבר בתים זעירים. ממערב לכביש, אחרי הכפר עארה, נפרסים השדות, מטפסים על כתפי רמות מנשה. רחוק יותר מצטייר הכתם הירוק של פארק רמת מנשה.
ג'אהג'א כיבד אותנו בקפה מריר במבנה ספון עץ
שמם של חללי צה"ל משאיר מצוקה קשה בלב. כאן אתה מגלה שגם ערבים מוסלמים מתנדבים לצבא. כיום משרתים בצבא 38 חיילים מוסלמים. ג'אהג'א מספר על בנו ועל שלושת אחיו שגם הם שירתו בצה"ל: "זו הארץ שלי, אני ומשפחתי חייבים להגן עליה".
הכפר אום אל קוטוף נח על שתי גבעות. 800 אנשים גרים ביישוב השוכן על שתי גבעות ליד ואדי ערה, והבתים מקשטים את קצה הגבעות. במקום ישנה נקודת תצפית יפה אל הכפר ברטעה, הנשפך במורד אל בתי היישוב קציר. בכפר שני מסגדים. בראש הגבעה נמצא המסגד לצעירים שיכולים לטפס, ולקשישים נבנה מסגד נוסף למרגלות הגבעה.
בשנת 1905 הגיע למערה למרגלות הגבעה ג'אבר כהבא. הוא נדד לכאן עם שלושת נשותיו, 17 ילדיו ועדר כבשים וקבע את מושבו ליד מערה. הוא הכין שלוש חושות לנשותיו ולעצמו בנה "מדאפה" לאירוח. במרכז, בין הבתים, הוא חצב בור בו נאגרו מי הגשמים. כיום גר באחד הבתים נכדו, עבדאללה כהבא (אבו ג'יהאד). הוא עצמו כבר קשיש ומוקף בעצמו בנכדים.
גזית מסתובבת בבית כאחת מבנות המשפחה, מרככת את העברית שלנו בתרגום לערבית. בחצר המשפחה לומדים על חיי הפלאחים, רואים את בור המים אשר טויח מחדש ואת הטאבון שנבנה מצידו שני של הכביש. לידו נמצאים חומרי בערה, עצים, גפת של שמן הזית וצואת עדרים. עבדאללה מטפח את ה"מדאפה" של סבו, ומארח בעזרת אשתו ובנותיו את היהודים המטיילים שגרים במרחק נגיעה מהם. למי שרוצה, יש אפשרות לאכול כאן ארוחה ממאכלי המשפחה, ויש להזמין זאת מראש.
איברהים כבהא, בן הכפר אום אל קוטוף, נולד בשנת 1953. בגיל 17 הוא נפגע ושותק בגפיים התחתונות. מאז הוא היה מרותק לכיסא גלגלים, וב-1999 הוא הלך לעולמו. כבהא החליט להקדיש את חייו לציור, ואחרי שלמד אצל אמנים בארץ, הוא תיאר על הבד את הכאב והגעגוע לחייו שנעצרו, את נופי האזור, דמויות של נשים מקומיות ואת התרבות הערבית. בית משפחתו מוקדש לתערוכת קבע ליצירות.
בימים אלה מתנהל מאבק בין ראש מועצת קציר-חריש, ניסים דהן, לבין תושבי האזור. דהן, איש ש"ס, דוחף להקים באזור עיר חרדית בת 150 אלף תושבים. המתנגדים לתוכנית מתארגנים לבטל את הגזירה בטענה שהיא תחייב אותם לעזוב את המקום. עוד בשנות התשעים הקים אריאל שרון את "תוכנית הכוכבים", מטרתה פיזור ישובים יהודיים לאורך הקו הירוק. במסגרתה הוכנה תשתית נרחבת לישובים בעלי גוון כפרי, לאזורי תעשיה זעירה ולערי עוגן מרכזיות לאורך הקו הירוק, מנחל עירון בצפון ועד אזור מודיעין בדרום. וכך, בחלטה אחת חפוזה, כל האזור הירוק והכפרי עלול להפוך לעיר חרדית שתנגוס בטבע וביופי.
לא רחוק מהיישוב מצפה אילן, ליד הגדר האלקטרונית שמפרידה בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, נמצא יער האלונים ריחן שהופך בחורף לאחד המקומות הפורחים בארץ. זהו יער אלוני שרק 3,000 דונמים ממנו נותרו.
בשולי היער מגדל שחר עובדיה את העזים שלו. עובדיה גם משמש כפקח אזורי של רשות שמורות הטבע. הוא פתח במקום חנות למכירת חלב וגבינות עזים, דבש, שמן זית, סבונים בייצור ביתי. הוא גם מציע סדנאות לעבודות עץ ולמי שרוצה אפשר לאכול שם ארוחת בוקר הכוללות לחם טרי וגבינות עיזים. לפרטים: "משק עיזים", 050-6235623.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם