תמציות פרחי ארץ ישראל: האהבה חונקת
קשה לכם להתנתק מאמא? אתם ממשיכים לחיות בבית עד גיל מאוחר ולהאמין שהצרות שלכם נובעות מהתכונות השליליות שלה? תמצית של הצהרון המצוי עשויה לעזור
צהרון מצוי, או בשמו הקודם אירוס אחר הצהריים, מציית למחזוריות קבועה: הוא נוהג ל"התעורר" ולפרוח רק בשעות הצהריים ולקמול בשעות הערב, ומכאן כמובן שמו. הפרח שייך למשפחת האירוסים והוא הקטן שבהם. צבעו סגול, לאורך הגבעול סדורים בין פרח אחד לשישה הפורחים האחד אחרי השני למשך יום אחד בלבד.
אחד מהמאפיינים הטמונים באישה זו המחזוריות. פוריות האישה כפופה לסדר מעגלי חודשי של פריון, והוא מקביל למחזור הירח. לכן תמצית של פרח זה מטפלת בכל מה שקשור בקונפליקט עם דמות של אישה בחייו
תכונה נשית היא היכולת להכיל (הריון) ולתת. אהבת האם לתינוקה נחשבת לאהבה האלטרואיסטית ביותר, משום שהתינוק חסר ישע ותלוי בה לחלוטין. בנוסף, לאם יש את היכולת לטעת בילדיה את ההרגשה כי כיף לחיות בעולם הזה.
רוב האמהות מעניקות את תחושת הביטחון הנדרשת בשנות החיים הראשונות של התינוק, אך העברת תחושת הכיף לחיות בעולם הזה לתינוקה תלויה במצבה הרגשי. לאושרה של האם יש השפעה לא פחותה על התפתחותם ועצמאותם של ילדיה מאשר דאגתה להם.
קונפליקט נוצר כאשר האם עדיין מחזיקה במחשבה שהילד הוא חלק ממנה גם כשהוא מתחיל לגלות סימני עצמאות.
כאשר היא איננה מאושרת ומשתמשת בכוח ומניפולציות ומסרבת לשחרר את אחיזתה בו כדי לשמור על הילד בסביבתה, ההשפעה על ילד חסר ישע היא ברורה ולעיתים הרסנית. מכיוון שהוא כפוף לרצונה, ובכדי ללכוד את תשומת ליבה יקשה עליו להשתחרר מאחיזתה ללא ריצוי.
כדי שהילד יתפתח האם אמורה לשחרר, ולרצות בכך שהילד ייפרד ממנה. זו מטלה מאוד קשה, משום שהיא קשורה בנתינה ללא תמורה.
אמהות יכולות לאהוב כך רק אם הן מאושרות, מסופקות, אוהבות את בן זוגן ואת כל מי שנמצא בסביבתן ומרוצות מחייהן כפי שהם.
אם לא, האם לא תוכל להמשיך לאהוב את ילדה כאשר הוא יגלה רצון לעצמאות. ההתנגדות לעצמאותו יוצר קונפליקט המלווה את הילד/ילדה אל בגרותו והופך את מערכת היחסים עם האם למאבק מתמשך של כוח.
הצהרון מספק לבוגר את היכולת להתמודד עם דמות האם או כל דמות נשית בעלת חשיבות (בת זוג, אחות, מנהלת וכו') הגורמת לו להרגשה שהחופש שלו מוגבל ותלוי באמו. במקרים מסוימים האדם אינו יכול להתנתק מהאם וממשיך לחיות בביתה עד גיל מאוחר.
נוכחותה של האם/אישה תמשיך לספק דרמות, ביקורת ומניפולציות כל עוד האדם יתמקד בניסיונותיו לשנות אותה ואת התנהגותה, בתקווה שבכך ישיג את אושרו. דפוס זה יוביל לתסכול על חוסר היכולת להשיג את האושר המיוחל כי הפתרון אינו נמצא בה.
להכיל את דמות האם פירושו שהאדם מסוגל לראות את דמות האם בתוכו. לראות שהסכסוכים בינו לבינה מקורם בחוסר היכולת שלו להיות עצמאי ומאושר, ולהשתחרר. זה הוא שאינו רוצה להיות עצמאי, לו נוח המצב, ואת חוסר היכולת שלו להיות עצמאי הוא משליך עליה.
האבחון באמצעות התמצית מלמד שהאדם אינו מקבל תכונה או תכונות מסוימות בו: שתלטנות, מניפולטיביות, הזדקקות. התכונות הללו יפעילו אותו לתמיד, כל עוד לא יכיר בכך שהתכונות השליליות הללו שהוא רואה באמו נמצאות בו (אחרת איך היה מזהה אותן?).
אולם מכיוון שהאדם חושב שאת התכונות הללו האם צריכה לשנות כדי שיהיה חופשי, הניסיון הזה לא יצליח משום שהדרך להשתחרר מהאם הוא להבין שעצמאותו היא האחריות שלו, וכי האושר שלו אינו תלוי באמו.
צהרון מצוי מראה בדרכו שלו שזה לא שהאם לא משחררת אלא שהאדם הוא זה שצריך להתגבר ולעזוב. ויפה שעה אחת קודם.
לרבים, הקונפליקט עם האם/אישה מהווים שיעור חיים שעליהם להתגבר עליו. לכן לפני שהאדם יצא לחופשי הוא צריך להיות עמוק בתוך הכלא. את הכלא הזה יוצרת הדמות הנשית במודע או שלא במודע כדי שהאדם יתגבר עליו, יקים משפחה ויחווה אושר.
התהליך שעל האדם לעבור בתמצית זו הוא לקבל את העובדה שאושרו אינו תלוי באמו אלא ביכולתו ליצור חיים נפרדים משלה. כך פועל הטבע, וכך צריך לפעול האדם המגיב לתמצית זו.
ולשאלה איך תמציות הפרחים מזהות באבחון את דמות האם שאינה משחררת קראו על הפרח חרוב נקבי. לאתר של נתן אמסטר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם