מראה מראה שעל הקיר: תמציות פרחי ארץ ישראל
הם חושבים שהם לא ראויים להיות נאהבים, ולכן מפרשים את התנהגות האנשים סביבם כלא אוהבת. טיפוסי דבורנית הקטיפה
דבורנית הקטיפה פורחת באזור השפלה וההר. הפרח שייך למשפחת הסחלבים ואינו נותן צוף. כמו כל סוגי הדבורניות הפרח מתחפש לדבורה ומדיף ריח הדומה לריחה של דבורה נקבה. הזכרים נמשכים אליו ומזדווגים עם הפרח ומפרים אותו. שפית הפרח קמורה - כאשר נוגעים בה התחושה היא של קטיפה. צבע השפית סגול עד בורדו ובמרכז השפית שני פסי אורך מקבילים בצבע כחול כסף.
כאשר האדם מגיב לתמצית של דבורנית הקטיפה האמונה המובילה אותו היא כי הוא אינו ראוי להיות נאהב.
מהרגע שהוא תופס כי אינו לבד בעולם, מונע האדם על ידי כוח פנימי הגורם לו לחפש מחוץ לו תשומת לב, הערכה, אשרור, הוקרה, אהבה וביטחון. אדם המגיב לדבורנית הדבורה אימץ לעצמו את האמונה הפשוטה הבאה: "מכיוון שאנשים לא אוהבים לתת, אם אבקש מהם דבר כלשהו אאבד את אהבתם, לכן אם אצמצם את רצונותיי וצרכי ולא אבקש דבר מאנשים לבטח הם יאהבו אותי".
אדם זה יחווה צמצום, מחסור, מאבקי פרנסה, משפטים, חוסר יכולת לממש נכסים כגון קנייה או מכירת דירה, רכב וכו'.
דרך הזדהות מוחלטת עם המחשבות החולפות בהכרתו, בן האדם פשוט איבד את עצמו לדעת (איבד את עצמו בשכל שלו) באשליה של האני המנטלי, השכלי והחושב. האדם מאמין כי הוא המחשבות שלו על עצמו. אני חושב משמע אני קיים (מיוחס לפילוסוף הצרפתי רנה דקארט Je
סך כל המחשבות של האדם על עצמו ועל הזולת נקרא אגו. אגו בלטינית משמעותו אני. האגו גורם לאדם לחוות את החיים כאילו הוא נפרד מהסביבה, מהאנשים ומהיקום. האני מרוכז בעצמו ובתחושה שאם משהו רע קורה אני לבד עם עצמי. כך שהמיקוד של האגו הוא בחיסרון ובפחד מהחיים.
כך לומד האדם להסתמך על התפיסה שלו את המציאות דרך האגו. התפיסה של האגו על החיים היא האמת והמציאות יחסית. לכן האדם יכוון את עצמו להימנע מכאב ולמקסם תענוג, וכל אמונה שתיווצר על ידי השכל תשרת עמדה זו.
ברגע שנוצרת אמונה היא "מחליקה" בשקט אל תוך התת מודע ומשפיעה על הדרך שבה האדם מתבונן על העולם. במילים אחרות, כאשר האדם מסתכל על העולם או על עצמו הוא מתבונן דרך המשקפיים של אמנותיו היוצרות את אגו, ולכן בדיוק באותה הצורה בה הוא חושב על העולם, העולם והאנשים שבו ישתקפו בעיניו.
אם האדם אינו אוהב את עצמו, הוא יפרש התנהגות של אנשים כלפיו כהתנהגות לא אוהבת. מה שקשה לאדם המגיב לדבורנית הקטיפה לקבל הוא שהאנשים "שאינם אוהבים אותו" מחזירים לו את הקושי שלו לאהוב ולקבל לעצמו. גם אם יטען שהוא אוהב את עצמו - איך יוכל לקבל אהבה, אם הוא מאמין שאינו ראוי לה?
לתפיסה זו קוראים אפקט המראה. האדם רואה בדיוק את השיקוף הפנימי של אמונותיו. הליך זה נוצר משום שהטבע, היקום, אוהב. לכן הוא יוצר מצבים הגורמים לאדם להרגיש רע עם עצמו כדי שיבחן את המצב ולא יישאר שאנן.
המצבים בהם האדם מסרב לקבל אינם רעים במהותם, האגו המפרש אותם כשליליים אינו יכול לראות שהם אהבה טהורה משום שברגע שסירב לקבל הוא נפרד ממנה ולכן לא יכול להרגיש אותה.
האגו מתאר את המציאות בדיוק כמו קמרה אובסקורה - האור המגיע מהטבע ומהבריאה הוא אור ישר וכאשר הוא מוחזר מהאובייקט ומגיע לשכל הוא מתהפך. כלומר מה שהאגו יראה זו תמונה המשתקפת כשהיא הפוכה מהמציאות.
רק אם האדם ילמד שהניגוד בתפיסת המציאות נובע ממנו, ההבנה תאפשר לו להכיר בהיפוך, להשתנות ולקבל שהמחשבה "לא מגיע לי להיות נאהב" מקורה באמונותיו ולא במשהו אמיתי הנמצא בעולם החיצון.
זו הסיבה שעל פרח דבורנית הקטיפה נמצאים שני קווים כחולים כסופים מקבילים שאינם נפגשים. זהו מצב בו התפיסה שלנו את המציאות והמציאות עצמה נעים בקווים שלעולם לא יפגשו. דבורנית הדבורה מכוונת את האדם להכיר שהאמונה שאינני ראוי להיות נאהב שגויה, אז יתחיל האדם לתת קודם כל לעצמו כדי שיהיה מסוגל לתת לאחרים.
אז שני הקווים המקבילים נפגשים.
אפשר לומר שזו גם הסיבה לכך שבמטוסים מסבירים הדיילים/ ות להורים שכאשר יש תקלה במטוס ומסיכות החמצן נופלות, עליהם קודם כל לחבוש את מסיכות החמצן לעצמם ורק אחר כך לילדיהם.
לאתר של נתן אמסטר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם