חדר זוגי: האנשים מאחורי מלון Brown TLV
איך משלבים זוגיות יציבה וניהול מלון בוטיק? ליאון אביגד וניצן פרי, האנשים מאחורי Brown TLV, מדברים על חופשה אורבאנית תל אביבית, מגדלים יחד את ביתם המשותפת רוני ונזכרים בתהליך היציאה מהארון
"המטרה הסופית היא רשת של חמישה מלונות בוטיק איכותיים בתל אביב", אומר אביגד, "ואני מניח שבתוך ארבע שנים כל המלונות כבר יהיו באוויר תחת המותג TLV Collection. מלונות בוטיק הם עכשיו טרנד בתל אביב. יש לא מעט מלונות שהם בשלבי תכנון והקמה, שבחלקם הגדול אנחנו מעורבים, כיזמים או כיועצים. בעולם, מלונות הבוטיק קיימים כבר יותר משני עשורים. כשאיאן שרגר ופיליפ סטארק התחילו את המלונות שלהם בניו יורק ב-1984, וכשמלון קוסט נפתח בתחילת התשעים בפריז, אנחנו עוד לגמרי היינו ב'הכל כלול'. נכנסנו לסיפור הזה 20 שנה באיחור".
החלטתם לעלות על הגל?
אביגד: "אני עוסק במלונאות כבר הרבה מאוד שנים וזה מה שאני אוהב. הייתי סמנכ"ל דן תל אביב ועזבתי את רשת דן באהבה רבה אחרי 11 שנה, כי אמרתי שאני צריך לעשות את זה לבד. בשנת 2004 הקמתי את חברת Leopard Hospitality, שבהתחלה נתנה ייעוץ וגיבשה קונספטים למלונות אחרים. רשת פרימה, למשל, לקחה אותנו לעשות טרנספורמציה למלון שלה באילת והפכנו אותו למלון מוזיקה. באיזשהו שלב הבנו שאנחנו יועצים טובים אבל יזמים עוד יותר טובים ושאם אנחנו יודעים להפוך אנשים אחרים לעשירים, אז למה לא נהנה מזה.
"ידעתי שאני לא יכול להתמודד עם פרויקטים ענקיים של 300 חדרים, מצד שני, אני אוהב את האירוח האישי, אוהב להכיר כל אורח בשם פרטי ולתת שירות, ולכן החלטנו שהמלונות שלנו יהיו מלונות פרסונליים, מלונות מרגשים. היום בתל אביב יש לא מעט קבוצות שעובדות על מלונות בוטיק, כשמרבית האנשים האלה באים עם כסף ועושים את זה בשביל הנשמה או ההובי. לנו אין הריפוד הזה, ולכן אנחנו חייבים לדאוג שמלכתחילה העסק יהיה רווחי".
פרי: "באנו מבתים עשירים ברוח. ליאון די הדביק אותי בחיידק הזה של המלונאות, ואנחנו שני חבר’ה שהולכים בעקבות חלום".
איך תתמודדו מול המלונות הגדולים?
"קודם כל יש מקום לכולם, כי יש חוסר מטורף של חדרי מלון בתל אביב".
אביגד: "מי שמגיע להילטון - זה נהדר, אני לא מתחרה בו. אצלנו זה קהל יעד אחר לגמרי. רק פתחנו ואנחנו כבר ב-100 אחוז תפוסה, מעבירים אובר בוקינג למלונות אחרים. זה פשוט מטורף. זה מלון שיעשה כסף ויחזיר את ההשקעה מהר מאוד, אבל מבחינת מחזורים אנחנו מדברים על מיליוני שקלים בודדים בשנה, כי מדובר במלון בן 30 חדרים. במחוזות של 50-70 חדרים כבר נגיע לסכומים של שש ספרות בדולרים, ואת זה אנחנו מתכוונים לעשות בנחלת בנימין וביפו. ביפו המלון יוקם בבית השקם ההיסטורי בשדרות ירושלים. זה נכס ענקי שאילן פיבקו מעצב והוא יהפוך להיות מלון בוטיק סופר-מפואר, ממש 'פאלאס עותמני'".
מה בעניין התחרות מול מלונות הבוטיק הקיימים?
"הרעיון המרכזי שלנו הוא שהמלונות שאנו מקימים יהיו מלונות אמיתיים ולא צימרים. כלומר, להציע כל מה שמלון גדול יודע להציע, אבל בקטן ובצורה הכי מוקפדת והכי פרסונלית, ולא להתפשר בשביל עיצוב על דברים אחרים. בישראל יש הרבה מלונות בוטיק, אבל מלונות בוטיק אמיתיים, כמו שאנחנו מחשיבים, יש לא יותר מעשרה, וביניהם וילה גליליי, בית בגליל, המלון הסקוטי, פנחס וגסטון, וילה כרמל, אמריקן קולוני בירושלים וכמובן מלון מונטיפיורי בתל
"כמו כן מאוד חשוב לנו להישאר נגישים. אנחנו מתים על מונטיפיורי, זה המקום המועדף עלינו ללאנץ', אבל לשלם 400 דולר ללילה מרחיק המון אורחים שבעיניי מגניבים, אורחים שהם קהל היעד שלי. אצלנו משלמים 700 שקל ללילה לחדר קלאסי, וחדר דלאקס יגיע ל-1,000 שקל. שיתפנו פעולה גם עם חברת סמארט שהציגה את הרכבים האורבאניים שלה בחזית המלון, שזה גם מאפיין את קהל היעד שלנו - צעיר, אורבאני, מאוד מעודכן וצרכן של לייף-סטייל".
אביגד (39) ופרי (34), פרסומאי לשעבר, שעבד כפלנר אסטרטגיה במשרדי הפרסום הגדולים, חגגו באחרונה 12 שנות זוגיות. "הכרנו בשנת 1998 במלון הילטון ירושלים", נזכר פרי. “הייתי אחרי השחרור, עבדתי במרכז התקשורת של המלון, וליאון הגיע לשם באיזשהו שלב כסגן מנהל קבלה. היתה לו בת זוג באותה תקופה, ואני הייתי הכי 'בארון'. אחרי שלושה שבועות הוא יצא למילואים ואמר שמי שרוצה יכול להתקשר אליו. אני עשיתי טלפון, באותו חודש היה לי 2,000 שקל חשבון טלפון. כשליאון חזר ממילואים התחלנו בדייטים. בתקופה ההיא זה לא היה מקובל ובייחוד לא בירושלים. הייתי בהיסטריה, כל פעם שהסתובבנו יחד הייתי בטוח שמישהו מסתכל עלינו.
"למשפחה שלי סיפרתי על ליאון מיד כשעברתי לגור איתו. היה להם לא קל, היתה תקופה שהיה להם קשה לפגוש אותו. אמא שלו ואחותו קיבלו אותנו מהר מאוד. להורים שלי לקח שנה, ושנה אחרי שליאון נכנס למשפחה, זה כבר היה בצורה הכי חזקה ועמוקה שאפשר. לחברים לקח לנו כחצי שנה לספר. אז היתה תקופה אחרת, וגם המנטליות הירושלמית שונה מהתל אביבית. שנה אחרי שהפכנו לזוג עברנו לתל אביב, ומאז העולם נהיה ממש אחר".
בשנת 2008 החליטו אביגד ופרי למסד את יחסיהם. "עשינו מסיבת חתונה בטורקיה, וכמה חודשים אחרי זה, כשהיינו בארצות הברית, החלטנו לעבור דרך טורונטו ולהסדיר זאת באופן חוקי", מספר פרי. "מתחילת הקשר שלנו כבר דיברנו על ילדים. אחרי שהתחתנו עשינו בירורים קונקרטיים איך עושים את זה ובסופו של דבר החלטנו ללכת על פונדקאות. לקחנו תורמת ביצית מארצות הברית ופונדקאית מהודו. לפני כשנה נסענו למומביי ונולדה רוני".
איך משלבים עסק חדש וטיפול בתינוקת?
פרי: "ליאון מאז ומתמיד היה היותר קרייריסטי בינינו. מאז שהכרנו הוא היה מנהל ועובד שעות מטורפות, וזה נמשך גם לתוך הזוגיות. בטיפת חלב אין רובריקת 'אבא ואבא', אז אני רשום בתור אמא והוא בתור אבא. אני לוקח את התפקידים האמהיים - להלביש, לחתל, לקחת לרופא, לטיפת חלב, לעשות קניות בסופר-פארם, פעם בחודש לבשל את המרק ולהקפיא. ליאון בעיקר מרגיש רע לגבי הזמן שהוא לא מבלה עם רוני, אבל הוא משתדל להגיע בערבים למקלחת ובסופי שבוע לבלות איתה כמה שיותר. היא מטורפת עליו.
מאז פתיחת המלון אנחנו בטירוף של עבודה, אז המשפחה מתגייסת לעזור. הילדה גם נמצאת איתנו הרבה במלון. כשאנחנו בישיבות מנהלים, ישיבות שותפים, היא זוחלת על הרצפה והיא מאושרת".
ניצן, מה הקשר שלך לעולם האירוח?
"בעבר היתה לי מעורבות מוגבלת בעולם המלונאות בתור בן זוג, וחייתי את העולם הזה דרך ליאון. בסמוך לחתונה התפטרתי ממשרד הפרסום ראובני פרידן, קצת ניסו להניא אותי מכך, אמרו שעבודה עם בני זוג היא מתכון בטוח לגירושין, אבל בינתיים זה לא קרה. לפני שנתיים וחצי התחלנו לעבוד יחד ב-Leopard. הפרויקט הראשון המשותף שלנו היה רכישת 'בית פולישוק', בניין באוהאוס לשימור מ-1934 הממוקם ברחוב נחלת בנימין 1. רכשנו אותו עם שותפים בשנת 2007 בסכום שכיום אי אפשר לקנות בו שתי דירות בתל אביב, וזה הולך להפוך למלון בוטיק של 40 חדרים שייקרא Bau TLV. ההשקעה בפרויקט תהיה יותר מ-15 מיליון שקל, ובקיץ 2012 המלון אמור להיפתח".
המלון הראשון של בני הזוג, Brown TLV, הוקם בבניין ששימש בשנים האחרונות שלוחה של בנק לאומי. במקום הושקעו כ-7 מיליון שקל. 50 אחוז מהמלון בבעלותם של פרי ואביגד ו-50 אחוז בבעלות קבוצת משקיעים פרטיים. "שכרנו את הבניין בתחילת 2010, ובתוך תשעה חודשים וחצי המלון נפתח. עבדנו לגמרי סביב השעון", מספר פרי. "זה היה אחד הבניינים היותר מכוערים בעיר והפכנו אותו למלון אטרקטיבי בלב הסצנה התל אביבית", אומר אביגד.
אביגד ופרי החליטו להעניק למלון שלהם אופי יוצא דופן. "יש שטנצים קבועים של מלונות בוטיק", אומר פרי, "או שהולכים למקום המינימליסטי המודרני או לסגנון היותר פרובנס רומנטי. המלון שלנו לא דומה לשום דבר שיש בארץ. עשינו בחירות נועזות של צבעים כהים, צבענו את החדרים בחום שוקולד. זו בחירה אסתטית מאוד לא טיפוסית".
"המלון עוצב בהשראת ימי הזוהר של שנות השבעים", מוסיף אביגד, "בגוונים חמים וכהים ובשילוב של ריהוט וינטג’ ופריטים שנאספו במיוחד מחנויות מעצבים, מאוספים פרטיים, משוקי פשפשים מהארץ ומהעולם. המעצב רובי ישראלי הלך בראש שלנו. הוא מעצב את הבתים הכי מדהימים באלפיון. הוא סייע ליונתן לייטרסדורף לעצב את הפנטהאוז שלו ושל רונית רפאל בכלבו שלום, הוא עיצב את מלון הבוטיק שלהם בורביה ועיצב לירון ורסנו את המלון שלו בנווה צדק".
Brown TLV כולל 30 חדרים, ביניהם חדרי סינגל אינטימיים ומיני סוויטות. בחדרים אפשר למצוא מקלחת מפל מחופה שיש איטלקי, עמדת עבודה, כספת מותאמת למחשב נייד וטלוויזיית מסך שטוח 32 אינץ'.
אביגד ופרי מגדירים את המלון Budget Boutique. "זיהינו נישה שעכשיו לא כל כך מטופלת", אומר פרי, "יש לנו רצון לפנות לצעירים מאירופה ומארצות הברית שמגיעים לתל אביב בשביל לחוות חופשה אורבאנית תל אביבית. הם רוצים להיות במקום שיקי ופרסונלי, ולא מתאים להם לשלם 400 דולר לחדר. אנחנו בעצם מלון עסקי אורבאני ל'אנשי עסקים עם קטע', שנותן גם חוויה נהדרת למי שרוצה להגיע לחופשה".
אילו פינוקים מיוחדים מציע המלון?
פרי: "ספא עם ארבע סוויטות טיפול, גג עם מיטות שיזוף ונוף פנורמי מהמם. בגג יש גם פינת מקלחות עם אמבט מיוחד. בין 30 חדרי המלון יש גם חדרי רילקס, שבהם אפשר לעשות טיפול ספא ממש בתוך החדר. בקרוב עומדים לקום חדר כושר מקסים על הגג וגם בית קפה ובר. יש פה גם חדר ישיבות וביזנס סנטר".
מהי חלוקת התפקידים ביניכם?
"בתוך החברה אני ממשיך את המקצוע שלי בתור פלנר אסטרטגיה. אני אחראי לכל נושא המיתוג, בניית הקונספט, כל ההיבטים השיווקיים, קהלי יעד וכדומה. ליאון מופקד על כל השאר - היבטים פיננסיים, עבודה מול משקיעים, ניהול שוטף של החברה והמלון".
אביגד: "ניצן חכם בטירוף, יש לו מוח עסקי כמו לייזר. הוא כאילו לא ביזנסמן, אבל הוא מבין עסק ברמה הכי אסטרטגית שלו. הוא טוב לב עם איזושהי ראיית עולם של ‘אנחנו נעשה טוב והעולם יחזיר לנו טוב’. יש לו איזשהו רוגע פנימי, שאני עם כל האטרפים שלי יכול רק לחלום עליו".
פרי: "אני מאוד אוהב את זה שליאון שונה ממני. יש לו דרייב, אמביציה ותיאבון לחיים יותר מכל בן אדם שאני מכיר. הוא בן אדם מוכשר ומבריק, ובתור בן זוג הוא ממש יוצא דופן. הוא רומנטי, מעניק, וגם כשהוא הכי קרייריסט - המשפחה והזוגיות אצלו במקום הראשון".
לא קשה לעבוד עם בן הזוג?
"אנחנו כבר יומיים בריב. באופן טבעי, מכיוון שאנחנו אנשים מאוד שונים זה מזה ומכיוון שאנחנו זורמים בקצב שונה ויש לנו דעות שונות על החיים, אז אנחנו גם רבים הרבה, מתכסחים הרבה ונרגעים. ככה הזוגיות שלנו עובדת. זה נכון לגמרי גם בחברה. הנקודה היא שדווקא מפני שאנחנו באים ממקומות שונים, אנחנו משלימים זה את זה טוב. ליאון הרבה יותר קצבי ממני, הרבה יותר פועל מתוך אמביציה מטורפת, הוא כל הזמן עם הרגל על הגז ואני כל הזמן על הברקס. העבודה המשותפת גם פוגעת בזוגיות וגם מחזקת אותה בו זמנית. אנחנו נכנסים למריבות ולהמון מתחים וחיכוכים, מצד שני, אנחנו חיים את הזוגיות שלנו בצורה הכי אינטנסיבית ועושים את זה יחד. אנחנו מעין סימביוזה כזו".
אביגד: "הפלוסים בלעבוד עם בן זוג הם שאתה יודע למה לצפות והאמון מוחלט. יש זהות אינטרסים. אבל יש גם מינוסים. נורא קשה לשים גבולות בין הבית לעבודה כי העסק הוא החיים שלי, הפנאי שלי, התחביב שלי, אני לא יכול להפריד. אז מה, לחזור הביתה ולא לדבר עם בן זוגי על מה אני עושה בחיים?".
פרי: "חגגנו לפני כמה ימים 12 שנה יחד, הזמנו מקום במסעדת שגב אקספרס, אחותי ובעלה שמרו על רוני, ואז תוך כדי הארוחה אנחנו כל הזמן מזכירים לעצמנו שזו המילה האחרונה שאנחנו אומרים על ענייני עבודה, אבל זה קשה מאוד. בתקופה האחרונה 90 אחוז מהאינטראקציה שלנו קשורה בענייני עבודה".
גיליון ביגטיים כעת בדוכנים. למנוי חייגו 6200*.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם