החזית הדרומית: מוזיאון הגרעין יוקם בב"ש, בדימונה רותחים מכעס
בעוד מספר חודשים ייפתח בבאר שבע המוזיאון לתולדות הגרעין, שיציג תערוכות בתלת מימד בנושא ההיסטוריה של האטום, קרינה רדיואקטיבית ועוד. אולם בעוד בבירת הנגב חוגגים את פתיחתו של האתר, שיהווה מוקד מדעי ותיירותי בינלאומי, בדימונה לא מסתירים את האכזבה ומתנגדים להחלטה: "אנחנו העיר הקרובה ביותר לכור"
אולם בעוד בבאר שבע חוגגים סביב התרומה המדעית-תיירותית, שתתרום לקידום החינוך והתיירות בעיר, בדימונה השכנה סוערות הרוחות ומתקשים להבין מדוע הועדפה באר שבע על פניה, אף שבשטח שיפוטה שוכנת הקריה למחקר גרעיני, הידועה גם ככור.
אחרי ההקשרים הבלתי פוסקים בין העיר דימונה לבין הקריה למחקר גרעיני שבסמוך לה, ציפו בעיר הדרומית גם לקישור האקדמי באמצעות הקמת מוזיאון גרעין בעיר. הרי בלשכתו של ראש העירייה מאיר כהן מוצב מונה למדידת קרינה רדיואקטיבית, ומכשיר כזה לא ניתן למצוא באף לשכה של אף ראש עירייה אחר. הפרת הקשר הגרעיני בין דימונה לבין קמ"ג אינה מתקבלת יפה, בלשון המעטה, בחדרו של כהן, המתבונן בכל יום במונה המציין את רמת הקרינה מעל לראשו.
"אני המום מההחלטה הזו", אמר אתמול (ב') ראש עיריית דימונה כשהוא נסער. "כנראה שלא הצלחנו להסביר להם, שבדימונה אין חוטבי עצים ושואבי מים. ראוי שהנהלת הקמ"ג תשנה את החלטתה, כי על הנהלת הקריה למחקר גרעיני בדימונה לדעת שבכל נושא הקשור בפרויקטים בתחום הגרעין ההגיון מחייב שאלה יקומו רק בדימונה. אני מבטיח להעמיד לרשות הקריה למחקר גרעיני כל מבנה שיידרש להקמת מוזיאון הגרעין. דימונה היא העיר הקרובה לקמ"ג, וכל פעילות חינוכית קהילתית בנושא צריכה להתבצע אצלנו".
שלום בר-אבי, מלונאי תושב דימונה, בן 47, הביע אף הוא את אכזבתו מההחלטה: "לא מספיק שבקמ"ג משלמים לעירית דימונה פחות מהמגיע לה, לא מספיק שאחרי אסון הכורים הגרעיניים ביפן, אנשים פה חיים בחששות, והנה, כאשר יש אפשרות ליצירת פרויקט תרבותי-חינוכי כמו מוזיאון הגרעין, מקימים אותו בבאר שבע. רוב עובדי הקמ"ג מתגוררים בדימונה, ולכן אני קורא למנכ"ל אודי אדם לשנות את ההחלטה ולהירשם בדפי ההיסטוריה כמי שעשה צדק חברתי לתושבי העיר שלנו".
מהוועדה לאנרגיה אטומית נמסר בתגובה כי "כאשר החל תהליך החשיבה על הקמת תערוכה למדעי הגרעין ביקשנו להקימה במסגרת מוזיאון קיים ולא כמוזיאון עצמאי. תחילה פנינו ל"מכון איילון" ברחובות, שם בשנת 1952 נבנו המעבדות הראשונות של הוועדה לאנרגיה אטומית, ושם היה משכנם של המדענים הראשונים שלימים הקימו את המרכז למחקר גרעיני שורק (ממ"ג).
המשכנו לבחון מספר חלופות ולבסוף הוחלט לחבור ל"קרן רש"י" שמקימה בימים אלו מוזיאון מדע במסגרת פארק "מדערום" בבאר שבע וזאת מהסיבות כדלקמן: מרכזי המחקר הגרעיני של הוועדה לאנרגיה אטומית נמצאים בדרום ולכן טבעי וחשוב לתרום לסביבה שעמה אנו מזוהים. מוזיאון ופארק המדע "מדערום" מהווה מוקד לפעילות מדעית וכולל תצוגות, כיתות לימוד ומעבדות שישמשו את תערוכת הגרעין.
"הפארק מארח כיתות לימוד בתנאיי פנימייה, למספר ימים, בכך יתאפשר לחזק את תחומי הלימוד והחשיפה המדעית בנושאי האנרגיה הגרעינית. גמלאי הוועדה לאנרגיה אטומית מבקשים להתנדב לפעילות הדרכה והסברה. הואיל והקריה למחקר גרעיני נגב )קמ"ג( והמרכז למחקר גרעיני שורק )ממ"ג( ממוקמים בדרום, יקל עליהם להגיע ולסייע.
מהן בעצם הסיבות לפתיחת המוזיאון? הכיצד זה שאחד הגופים השמורים והחשאיים ביותר במדינה פותח את שעריו, אמנם באופן וירטואלי, לאחר עשרות שנים של עמימות גרעינית?
בוועדה לאנרגיה אטומית ממהרים לענות על השאלה ופורטים את הסיבות לפתיחת המוזיאון: "זיהוי הוועדה לאנרגיה אטומית כגוף מחנך למדעים והנדסה בתחום הגרעין במדינת ישראל; חיזוק נושא האנרגיה הגרעינית ושימושי האטום בתוכנית הלימודים ובתוכניות האנרגיה הגרעינית ושימושי האטום בתכנית הלימודים ובתכניות העשרה לנוער; חיזוק הקשר למקום העבודה ויצירת תחושת גאווה לעובדים ולבני משפחותיהם,
זאת במיוחד לאור העובדה כי לא ניתן לשתף בני משפחה בנושאי העבודה; הרצון לקרב את נושא הגרעין, בדרך חוויתית, מהנה ופעילה לילדים, לבני נוער ולציבור הרחב; העלאת המודעות בציבור ליתרונות האנרגיה הגרעינית ולשימושי הקרינה הגרעינית בכל תחומי החיים".
ואכן , התצוגה הגרעינית תכלול את הנושאים הבאים: ההיסטוריה של האטום, המבנה ותכונותיו; הקרינה הרדיואקטיבית ותכונותיה; בטיחות הקרינה; שימושים של חומרים רדיואקטיביים ברפואה המודרנית, שימושי קרינה בתעשיה ובחקלאות; אנרגיה וכורים גרעיניים; אחסון פסולת גרעינית. עוד יוצגו באתר החדש המחשות למבנה האטום ולדרכי ביקועו, ההיסטוריה של האנרגיה הגרעינית בעולם והפעלה אינטראקטיבית לילדים, שיוכלו להפעיל את מערכות הכור האטומי הוירטואלי שבתצוגה.
מעבר לתצוגה הגרעינית יכלול המוזיאון, בשלב הראשון, ארבע תצוגות: קול ושמיעה, אור וראיה, המרת אנרגיה, מכניקה ומכונאות. בנוסף, המוזיאון החדש יאפשר להורים עובדי הקמ"ג להראות לילדיהם סוף-סוף מעט מהעיסוק שלהם, שעליו אסור להם לדבר בגלוי, כי הם חתומים על סודיות.
גם התיירים, שלא עברו עד עתה דרך באר שבע, יוכלו מהקיץ הבא להגיע לבירת הנגב וליהנות לא רק מביקור בעיר האבות, בפארק נחל באר שבע ובבאר אברהם, אלא גם מתצוגה מרשימה של פעילות כור אטומי וירטואלי באמצעות המחשה יוצאת דופן בתחכומה התלת מימדי.
עוד מתברר כי תלמידים מבתי ספר מרוחקים יובאו למוזיאון החדש לפעילות של מספר ימים בתנאי פנימייה, ובמהלך הימים האלה יעסקו התלמידים בפעילות מרוכזת בנושאי מדע וגרעין. "נושא הגרעין ישולב בקייטנות לנוער שוחר מדע, המתקיימות בפארק המדע; יופעלו מעבדות בנושא מדע וגרעין תוך התאמת הרמה לגיל הילדים. הפעילות תשולב בקריה החינוכית המדעית", מבטיחים בוועדה לאנרגיה אטומית.
גוף מרכזי במימון המוזיאון הוא קרן רש"י, שהסיוע מצד הקרן יהיה משמעותי בהקמת המוזיאון ובתחזוקתו לאורך השנים, בבניית מערכי שיעור מתקדמים המשולבים בטכנולוגיות המחשה מתקדמות, וכן בתפעול מערך ההדרכה, כך לדברי אנשי הוועדה.
אין זה סוד כי בעבר היו תוכניות להקים את המוזיאון בחיפה, במסגרת המוזיאון "מדעטק", אולם בוועדה לאנרגיה אטומית החליטו ללכת על הדרום, שכן הכור בדימונה והכור הסמוך ליבנה מאפשרים את שילובם של גמלאי של קמ"ג וממ"ג בפעילות ההסברה לתלמידים ולציבור הרחב, כולל לתיירים.
כאשר מונה מאיר בקשי לעמוד בראש פארק "מדערום", שבתוכו יוקם מוזיאון הגרעין החדש, היה ברור כי הפרויקט ירוץ קדימה. בקשי, תושב להבים, לשעבר קצין בחיל האויר וממייסדי המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר בבאר שבע, כבר קיבל לידיו את תוכניות של המוזיאון, שאותו תקים חברת BREEZE תוך שימוש באמצעי המחשה מהמתקדמים בעולם.
נשיא המדינה שמעון פרס, שבו רואים בוועדה לאנרגיה אטומית כאחד מהאבות המייסדים, נתן את חסותו לתערוכה הייחודית ואף הניח את אבן הפינה להקמתה. הנשיא פרס, חסיד הננו-טכנולוגיה, הציע שם אחר למוזיאון - "גרעין המדע", אולם השם עדיין לא נקבע רשמית. פרס הבטיח להגיע לחנוכת התערוכה המתוכננת לחודש יוני 2012.
בוועדה לאנרגיה אטומית אין מסתירים את העובדה כי אחת המטרות של התצוגה הלימודית היא לעודד סטודנטים ללמוד הנדסת גרעין, וזאת על רקע התוכנית לסגור את המחלקה להנדסת גרעין באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
"זה ממש מאכזב", מסכם אברהם, תושב דימונה. "עשרות שנים אנו סובלים מהקירבה לכור ומכל הסכנות הכרוכות בכך, ועד שסוף סוף יכול לצאת משהו חיובי מהמקום הזה הוא עובר לבאר שבע. בבאר שבע יש הכל: יש אוניברסיטה, בית חולים ובתי קולנוע ובתי קפה וחיי תרבות. בדימונה אין הרבה אטרקציות ליהנות מהם. מוזיאון לחקר הגרעין, דווקא כאן אצלנו, יכול לעשות איתנו צדק ולשפר מעט את מצב הרוח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם