תחת עץ האהבה: סוף שבוע בים המלח
בחודשי הקיץ, פורחים במתחם הגן הבוטני של מלון עין גדי עשרות עצי באובב. שרון סעדה נסעה לסוף שבוע מלא באטרקציות באזור ים המלח וטעמה מטיולי הזריחה, הסיורים המיוחדים ומהופעה מפתיעה לטובה של קרן פלס תחת עצי הבאובב
היעד שנבחר היה מלון עין גדי, שבחודשי הקיץ מציע סופי שבוע משולבים בסיורים באזור והופעה של אמן ישראלי. שילוב נפלא, שנראה לי כמו דרך נהדרת להתנתק מהשגרה התל אביבית המפוייחת.
לאחר נסיעה מתישה של שעתיים וחצי מתל אביב לקיבוץ עין גדי, שמתוכם שעה וחצי עברה כשבאוזננו "רדיו רמאאלה", וסשן הימורים ארוך בנושא "האם נספיק לארוחת הערב או לא" הודיע לנו הגי'.פי.אס בקול תרועה – "הגעת ליעד".
האווירה התל אביבית הממוזגת, הופרעה ברגע שיצאנו מהאוטו וחטפנו משב רוח חם ויבש לפנים. נכנסו למלון ומסכת ההימורים בדבר ארוחת הערב נפסקה כשגילינו שהארוחה כבר מזמן נגמרה. למזלנו, קיבל אותנו פקיד הקבלה החביב לשלום עם חמגשיות ובתוכן אוכל טעים ומגוון מארוחת הערב. מחווה מקסימה שאיפשרה לנו מיד להרגיש בבית.
בלובי נשמעה מוזיקת ג'אז, יצאנו למרפסת המלון והחלטנו להצטנן עם בירה קרה והמוזיקה הנעימה, של מה שבן זוגי כינה "one man band": סקסופוניסט מוכשר שניגן לצלילי כלי רקע מוקלטים. במקביל, הצצתי בתוכניה המפרטת את פעילות המלון בסוף השבוע וקיבלתי חום. "טיול זריחה להר סדום בשעה 04:40 בבוקר".
מכיוון שהחלטתי מראש שבטיול הזה אני נוהגת כתיירת לכל דבר, הזכרתי לעצמי להשאיר את הציניות בחדר ולהקריב את מיטב שעות השינה שלי למען האתגר. את בן זוגי שכנעתי להתעורר עם ההבטחה לקפה ועוגה שיוגשו בלובי לפני היציאה לסיור.
04:43 בבוקר, נראה שהעוגה נגמרה ונשאר רק הקפה. נו מילא. יצאנו בשיירת מכוניות אל הר סדום (נסיעה של 40 דקות בערך) ועצרנו ממש מתחת לפסל אשת לוט, שם נקודת הצפייה הטובה ביותר על האזור.
משם המשכנו במכוניות לתצפית נוספת על ים המלח וקיבלנו עידכון והסבר מפורט על מצבו בימים אלה: התהליכים התעשייתים המתרחשים בו כיום גורמים להידרדרות סביבתית חמורה במצבו. רוב מקורות המים שהוזרמו בעבר אל האגם כעת פונים למקומות אחרים, ומה שכן נותר, נשאב על ידי התעשייה באזור. יותר מ- 90% מהמים המלוחים נלקחים על-ידי המפעלים, מה שגורם לצמצום נפח המים שמביא לירידת מפלס המים ולנסיגת קו החוף.
השעה הייתה 7:00 בבוקר. האמיצים שבינינו, שהחליטו לוותר על ארוחת הבוקר, המשיכו לעין בוקק, נאת מדבר קסומה בחופו הצפוני של ים המלח, והרעבים (אנחנו), חזרו למלון ונהנו
ב-09:00 התחושה היתה כבר כאילו השעה 14:00, עייפות קלה ניסתה להתגנב, אך כתיירים היינו חייבים להמשיך במסע. החלטנו לנצל את כרטיסי הכניסה ל"חמי עין גדי" שקיבלנו מהמלון ונסענו חמושים בבגד ים ובטן שמנמנה לכיוון המקום ( כ-10 דקות נסיעה).
הבילוי בחמי עין גדי היה מוזר. המבנה מיושן ולא ממש עושה חשק להכנס ולהשתמש במתקנים. ובכל זאת התיירים הרבים שנכחו שם נראו מסופקים. באותה רוח תיירותית, גבו מאתנו מחיר מופקע של 22 שקל לבקבוק מים של ליטר.
משם יצאנו החוצה להמרח בבוץ כיאה למסורת המקומית והתאכזבו לגלות שהבוץ מרוכז במיני מכולה ורק מנסה להתחזות לבריכת בוץ אותנטית. ובכל זאת, מה שגרם לנו להירגע מסאגת בקבוק המים, היתה בריכת הגופרית הנעימה שהשרתה עלינו שלווה ורוגע. יצאנו קצת מאוכזבים אבל לפחות רגועים, מוכנים ליעד הבא.
כעשר דקות מחמי עין גדי, ממוקמת מצדה. האתר, שהוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ושנחרש כבר במאות טיולים שנתיים, לא מיצה עדיין את העניין בו. האתר מציג מוזיאון מעניין ומודרני, שמגולל את סיפורי המלך הורדוס, המורדים היהודים ואורח חייהם. עלינו ברכבל אל האתר, השמש הקופחת לא אפשרה לנו להחזיק מעמד יותר משעה במקום, אך ההליכה בין המבנים שנשתמרו בו מלפני 2000 שנה והפסיפסים המרהיבים הייתה קסומה ומרתקת.
חזרנו למלון עייפים ומרוצים, מוכנים לנמנום קל לקראת ההופעה של קרן פלס בחצר המלון. המופע, חלק מסדרת מופעי קיץ בחסות המלון, התקיים באווירה קסומה (ולא בגלל קרן פלס, לא כוס התה שלי) אלא בגלל הבריזה החמימה, והישיבה על הדשא תחת העצי המוזרים האלו שנקראים עצי הבבואב. 40 עצי באובב נטועים ברחבי הקיבוץ ובשטחי מלון עין-גדי וזהו הריכוז הגדול ביותר בארץ של עצים מזן זה. הבירה הצוננת בשילוב כל זה, גרמו לפלס להישמע מצוין.
קמנו למחרת בבוקר, עייפים אך מרוצים, נהנים עוד קצת מבריכת הקיבוץ. התנענו, הדלקנו את הרדיו על רדיו רמאללה כמובן, וחזרנו למציאות הרועשת: הצפצופים, פיח תל אביבי (נו, כל מקום והקסם שלו). כאילו מעולם לא נסענו.
בסוף השבוע הקרוב (28/7-30/7), תופיע במסגרת אירועי "מוסיקיץ", "מג'יקל מיסטרי טור באנד" במופע ההצדעה לביטלס. המופע פתוח לקהל הרחב להזמנות ופרטים נוספים: 1-800-2233-20. או באתר האינטרנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם