אגדה אורבנית: ביקור בדגנית ושבעת הגמדים
שנייה מרחוב העלייה הסואן בתל אביב מחכה לכם דגנית ושבעת הגמדים, בית קפה מהאגדות המציע מקלט מהרעש וגם הרבה אוכל טוב

לא תמיד נעים וכיף לגור בדרום העיר תל אביב. אומנם האותנטיות האוטומטית שמספק שוק לוינסקי והאנשים ה"צבעוניים" שלטס פייס איט - בעיקר עושים המון רעש – הם נחמדים מאוד, אבל עדיין, למרות בתי הקפה, הברים והמסעדות שגודשים את שכונת פלורנטין, הלכלוך, ההזנחה והצפיפות הם האסוציאציות הראשונות שעולות כששם השכונה מוזכר.
לכן היה מפתיע ומחמם לב לגלות שברחוב י.ל פרץ 3, בסמוך לרחוב העלייה הסואן, נמצא בית קפה מזמין, עם שקט נעים בתוכו, העונה לשם הלא שגרתי "דגנית ושבעת הגמדים".
המקום, בבעלותה של דגנית כהן, מציע בימי שישי את מועדון ארוחת הבוקר. מדי יום שישי תמצאו בתפריט ארוחת בוקר משלל מדינות שונות כמו צרפת, הבלקן והונגריה, שזו גם היתה הארוחה אותה דגמנו אנחנו.
התיישבנו על ספסל עץ מעט מתנדנד, בבית הקפה היו חוץ מאיתנו שני שולחנות פעילים שניהלו שיחה שקטה ועוד אשה אחת שישבה לבדה על ספה גדולה, כשעל המדפים אינספור גמדים ובובות, ותחושה נעימה של מפלט מהבלגן שמתחולל באזור בימי שישי בבוקר באזור.

אל השולחן הוגשו בזה אחרי זה בידי מלצרית אדיבה לצ'ו - שקשוקה הונגרית, קרזט - גבינה הונגרית עם פפריקה, פוגצ'ו - מאפה בצק פריך עם גבינה, מיני מאפינס עמוסים בשמיר ועוד מיני הפתעות על המגש. מודה, באופן אישי אני מעריצה גדולה של ארוחות הבוקר הארץ-ישראליות המסורתיות, עם שתי הביצים לבחירה, סלט הירקות העשיר ומבחר גבינות וסלטים, אבל הארוחה יוצאת הדופן היתה מוקפדת וגם כיפית. ידידי שהצטרף אליי, שהוא יוצא הולנד, נהנה הרבה יותר מהארוחה, שהתאימה בול לחך האירופאי שלו.
אני לעומתו קצת התקשיתי עם מרקם הפוגצ'ו, שנד בין פריך לצמיגי ולא בקטע טוב, והעדפתי להתמקד במיני מאפינס שגרמו לי לבחון מחדש את הרתיעה הוותיקה שלי משמיר, אבל חשוב לציין שבמקום ישנן ארוחות שונות וגם מאפים שנראים מצוין. בסוף הארוחה, שכללה גם קפה טוב, הוגשו לנו מיני בלינצ'סים קטנים, עדינים וטעימים, שסגרו לנו את סעודת הבוקר והכינו אותנו מחדש למתחולל בחוץ.
האמת? אם רק היה לנו זמן היינו נשארים במקום עוד כמה שעות, קוראים עיתונים, משוחחים, אפילו קוראים איזה ספר. כך אפשר לדעת בוודאות שהמקום הוא מוצלח: כשאתה לא באמת רוצה ללכת.
דגנית ושבעת הגמדים, י.ל.פרץ 3, תל אביב
