ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בעולם

הלכה העגלה: אין עם מי לדבר באליטליה

טיסת אליטליה לטרייסטה דרך רומא עם ילדה קטנה ועם תינוקת נפתחה במושבים נפרדים והסתיימה בעגלה שבורה, משקל עודף על הידיים והרבה מאוד עצבים

 
באליטליה בונים כנראה על השארם האיטלקי. כי מענה לטלפונים ולפקסים ועזרה במקרה של תקלה או טיפול בתינוקות בטיסה חס וחלילה הם לא בדיוק הצד החזק שלהם. תשאלו את ס', איטלקי המתגורר בישראל עם משפחתו, שכולם בה, אגב, נוסעים מתמידים של אליטליה.

"כל מה שחלמנו עליו היה חופשה משפחתית שלווה בהרי האלפים", הוא מספר. "בחרנו יעד לא עמוס במיוחד, שלפנו מהארון נעלי הליכה ונערכנו עם עגלת תינוק של בוגבו, שעלותה בישראל 5,200 שקל , כדי שתתאים לטרקים בהרים. הזמנו מקומות בטיסת אליטליה ביום שישי בצהריים כדי שלא נצטרך להעיר את שתי הילדות הקטנות באמצע הלילה. שדה התעופה היה ריק וצעדנו מאושרים לעבר שער היציאה. על עגלת הבוגבו הוצמדו שתי תוויות: האחת מציינת את היעד רומא והשנייה את טרייסטה. בכל מפגש עם נציג אליטליה הזכרנו שאנו מבקשים לקבל את העגלה ברומא למרגלות המטוס, כנהוג ברוב חברות התעופה. ההליכה בטרמינל ברומא והמעבר מאזור טיסות החוץ לטיסות הפנים הכולל עמידה ממושכת בתורים בלתי אפשריים עם תינוקת בת שנה ועם פעוטה בת 3, שלא לדבר על תיקי היד".

בתום 3.5 שעות בשמיים נחתו ס' ומשפחתו ברומא, ונחרדו לגלות שהעגלה כבר עושה את דרכה למטוס הבא שיוצא לטרייסטה. לא עזרה המריבה עם איש הטראפיק העצבני שטען בתוקף שאלה הם החוקים של נמל התעופה ולא של חברת התעופה. אבל כאן רק החלו הצרות. בני המשפחה שעלו לטיסת ההמשך קיבלו 3 מושבים נפרדים באזורים שונים במטוס.
"כבר נתקלנו בעבר בספליט סיטינג (הושבה בנפרד), אבל באליטליה באמת מצפים שתינוקת בת 3 תשב לבדה במטוס? הנימוסים האירופיים של נוסעי הטיסה אפשרו לנו לתקן את עוולותיה של דיילת הקרקע מתל-אביב ולשבת עם הילדה. ב-11 בלילה, בתום 7 שעות עם תינוקת ועם תיקים על הידיים, נחתנו סוף-סוף בטרייסטה וגילינו שעגלת התינוקת הגיעה ללא אחד הגלגלים וללא מגן השמש".

נציגי אליטליה לא דיברו אנגלית, וגם לא אנשי האבדות ומציאות. מזלו של ס' שהוא דובר איטלקית מבטן ומלידה. דייל הקרקע הסביר לו שאין באליטליה שום סעיף המציין מהו גובה הפיצוי בגין עגלת תינוק שבורה, ושעבור מזוודה שבורה הפיצוי הוא 75 יורו.

"איפה

לעזאזל מוצאים עגלה ב-75 יורו?", תוהה ס', "מדוע נגזר עלינו לבזבז יום טיול באלפים ולהחליפו במסע שופינג לעגלות?". אנשי הקרקע הדגישו שאת הטפסים יש לשלוח תוך 7 ימים ושבכלל לא משנה שס' ומשפחתו בחופשה. הם נתנו לו מספרי טלפון ופקסים באיטליה, שם לדבריהם יטפלו בבעיה.

"מובן שבשום חנות לא מצאנו עגלה ב-75 יורו", מספר ס', "מחירה של בוגבו מדגם בסיסי באיטליה הוא כ-900 יורו. רכשנו את הטיולון הזול ביותר שמצאנו ב-100 יורו, וזה קלקל את שארית החופשה. כעבור 10 ימים החל המסע המפרך לישראל ונשבענו שלא נוותר על קבלת הטיולון החדש בעצירת הביניים ברומא. הפעם פשוט סירבנו להתפנות ממרגלות המטוס ברומא עם התינוקת וכל התיקים על הידיים, ולמזלנו את תפקיד הטראפיק מילאה הפעם אישה שניאותה לתת לנו את העגלה עד ההמראה לתל-אביב".

אלא שגם בנתב"ג לא המתינה עגלת התינוק למשפחה בפתח המטוס ליד השלט שעליו כתוב "פינת עגלות ילדים". שוב הם נאלצו לגמוא את המרחקים העצומים עם שני תינוקות על הידיים.

לאחר שלא התקבל סימן חיים ממחלקת התלונות באליטליה, צלצל ס' למספרי הטלפון שניתנו לו ברומא. אז התברר לו שכל המספרים, כולל הפקסים, היו שגויים, שכן אליטליה החליפה מספרים. כשמיהר לשלוח את טופסי התלונה והקבלות לפקס המעודכן מסרו לו אנשי אליטליה שאי אפשר לטפל בתלונתו משום שהגיעה מאוחר מדי. כשניסינו להשיג את תגובת אליטליה בישראל נתקלנו בטלפונים
ללא מענה. לבסוף הגענו לאחראית על תלונות הציבור, והיא הבטיחה שכאשר התלונה תגיע לשולחנה היא תברר אותה.

בשורה התחתונה: זו השיטה. מתישים אותנו, וכך חלק ניכר מהתביעות ומהתלונות נחסך מקופת החברות האשמות. גם הן יודעות שהטרטור כבר יעשה את שלו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...