לא עוזבת את העיר: על מעצבות בפריפריה
לא כל מעצבות האופנה חולמות על חנות ברחוב דיזנגוף בתל אביב - יש גם כאלה שנהנות להצליח בערי מגוריהן, פריפריאליות ככל שיהיו. עם קהל לקוחות נאמן ואוהב, מינימום תחרות ומעמד של סלבס מקומיות, מה רע להן?
מעצבת האופנה אביגיל הקטר חיה בבועה של עצמה ולא הולכת שבי אחרי הטרנדים של תל-אביב. "אני לא כל כך יודעת מה הולך בתל-אביב, אני מפתחת דגמים לפי הטעם האישי שלי, לפי הראייה שלי", היא אומרת. יחד עם זאת, עניין העלויות הגבוהות של שמלות הכלה במרכז הארץ בהחלט צורם לה. "השמלות נשכרות, אפילו לא נמכרות, בעשרות אלפי שקלים ואין הצדקה לכך. זה שוק מאוד פרוץ. עם כל הכבוד, ועם כל המוכשרים למיניהם, המחירים במרכז מאוד מנופחים ויש איזשהו ניצול של הכלה, שמגיל 12 היא חולמת על שמלת הכלה שלה. כשמזמינים אצלי שמלת כלה, אני גובה על עבודה בלבד, את הבדים והחומרים הלקוחה
הקטר, 39, פרודה ואם לשלושה, מתגוררת בכרמיאל, עוסקת בעיצוב אופנה וגם מנחה קורסים לתפירה ותדמיתנות בביתה שבכרמיאל ובראש-פינה. היא התחילה לתפור בגיל 12 מתוך סקרנות, בהמשך למדה במגמת אופנה באורט הורביץ כרמיאל, ומאז היא בתחום. "כל השנים תפרתי לפי הזמנות אישיות שמלות כלה, שמלות ערב, ובמקביל גם עיצבתי קולקציות עונתיות לפי נושאים. בנוסף לכך, אני מעצבת גם קולקציית קז'ואל רגילה, שהלקוחות מגיעים ורוכשים, כמו בכל חנות אחרת".
מה מייחד את העיצובים שלך?
"העיצובים הם איך שהייתי רוצה לראות את עצמי. הם מיועדים לנשים מעל גיל 25 שלא מפחדות להדגיש את נשיותן - קימורים, דברים יותר צמודים, יותר קלאסיים". בעשר השנים האחרונות הקטר עובדת מביתה שבכרמיאל. "בכרמיאל אני מוכרת, ושמעתי גם שמכירים אותי בראש-פינה ובכל אזור הצפון. זה בעיקר בזכות עבודה קשה, עשר אצבעות לי יש, עקשנות, התמדה. מגיעים כאלה שיודעים שאני אהיה מסוגלת להוציא את הפנטזיה של כל לקוחה לפועל, תוך התחשבות במבנה הגוף וכדומה".
יש לך גם לקוחות מפורסמים?
"בכרמיאל אין סלבס".
ספרי על איזו תקרית שהייתה לך עם לקוחה.
"מאוד חשובה לי הכימיה הראשונית והאינטראקציה הראשונית עם הלקוחה. לפני כמה שנים נכנסה אלי לקוחה חדשה כדי להזמין בגד לאירוע. כבר מלכתחילה זו הייתה סיטואציה של חוסר הערכה וחוסר אמון מוחלט מצדה. לאורך כל הדרך הסברתי לה את נושא העבודה, המדידות, שלא תיכנס להיסטריה. במדידה השנייה היא פתאום באה אלי בדרישות הזויות שהיא רוצה חדר מדידה פרטי, אבל מה ששבר אותי לגמרי זו הדרישה שלה ש'כשאני מגיעה, שהילדים שלך לא יהיו בסביבה'. אז פשוט ארזתי לה הכל בניילון, אמרתי תודה רבה ושלחתי אותה לדרכה".
מה הפריט הכי יקר שעיצבת?
"יש לי ז'קט מדהים מקטיפה מהקולקציה האחרונה. זה פריט אספנים ייחודי מאוד, ברמה מאוד מאוד גבוהה, שמוצע למכירה ב-1,800 שקל".
למי היית חולמת לעצב בגד?
"האמת, מתאים לי מאוד הטירוף והראש של ליידי גאגא. הייתי זורמת עם הרעיונות שלה, היא מאתגרת אותי, ומעניין אותי לראות עד כמה היא יכולה להוציא ממני מבחינה אמנותית".
איזו מעצבת את מעריכה?
"אני נורא אוהבת את הראש של אושידה, יש לה עיצובים מדהימים ולא שגרתיים".
היית גם רוצה להיות מוכרת כמוה?
"עוד כשהייתי במגמת אופנה, לא ראיתי את עצמי נשארת בכרמיאל. להיות מעצבת מוכרת בתל-אביב זה היה חלום שלי מגיל צעיר, אבל החיים מובילים, מה שנקרא. כיום אני יותר ריאלית, יותר עם רגליים על הקרקע, אי אפשר להיתלות בחלום ולהתפרנס ממנו, ומתוך החלום הזה צמח עוד חלום - שנכון להיום אני גם מלמדת. אני מאוד נהנית מזה, ויש לי שאיפות להתפתח בתחום הזה. מאוד טוב לי במקום שבו אני נמצאת כיום".
לפחות נכון לעכשיו, לגילה לב, בעלת מותג האופנה הנושא את שמה, אין חלום לפתוח סטודיו יוקרתי במרכז תל-אביב. היא בהחלט מרגישה מסופקת בסטודיו שלה שממוקם על חוף הים בטיילת של אשדוד. "מצוין לי בחממה שלי", היא אומרת. "יש לי סטודיו מדהים שממוקם באזור מדהים, אני אוהבת את האווירה אצלי, את הרוגע, וכיף לי איפה שאני נמצאת. בתחום שלי, בקו שלי, בסגנון שלי, כשרוצים שמלה יודעים שאפשר לפנות לגילה לב ולמצוא את השמלה הנכונה. יש לי הרבה לקוחות מירושלים, מחיפה, מתל-אביב, מכל הארץ. השם שלי די מוכר בארץ, אומנם לא בקנה מידה של אחת שיש לה חנות בדיזנגוף, אבל גם לא הייתי רוצה להתפרסם יותר. נוח לי שאני נמצאת בעיר שלי ושמגיעים אלי מכל הארץ, ובכנות - זה לא משנה איפה את נמצאת, כי אם יש לך את הדבר הנכון, אנשים יגיעו אלייך מכל מקום".
לב, 41, נשואה ואם לשלוש בנות, למדה תדמיתנות בשנקר, לאחר מכן עבדה כתדמיתנית עם מעצבים שונים, ובשנת 1995 פתחה את הסטודיו שלה באשדוד. הסטודיו מחולק לאזור למכירה ליחידים ולשואו רום, שאליו מגיעים קניינים, ויש גם מתפרה הנמצאת בסמוך. לב מתמקדת בעיקר בשמלות ערב ואוברולים חתיכיים, וטווח המחירים הוא 2,000-400 שקל.
"הייחוד שלי הוא בכך שהדגמים שאני מעצבת הם וואן סייז ומתאימים למידות 42-36", היא מספרת. "אני מכירה את גוף האשה, וזו ההתמחות שלי לעשות בגד שיושב טוב על כל אחת. אני לא דוגלת ברוכסנים, כפתורים, פחות אוהבת כל הטרראם של הנוצצים. הקו שלי מאוד נקי, אני אוהבת בגד שיהיה נוח ללבוש אותו ושיהיה עם 100 נוכחות. הדגמים שלי מבליטים את הגוף, את כל החמוקיים, אבל בצורה מאוד עדינה. הבגדים הם סקסיים, מאוד נשיים".
מתי הפכת מוכרת בעירך?
"כשפתחתי את הסטודיו, מכרתי שם ושיווקתי לשתי חנויות נוספות באשדוד. זה התפתח בהילוך איטי, מדרגה-מדרגה. תוך שנה המותג ממש תפס, פנו אלי מכל מיני מקומות בארץ, התחילו להלביש מפורסמים בטלוויזיה בדגמים שלי וככה זה התגלגל. היום יש לי סוכן שמשווק את הבגדים שלי ל-70 בוטיקים ברחבי הארץ. אני לא מתנהלת ישירות מול לקוחות, לא מקבלת לקוחות פרטיים. אני עובדת בסטודיו שלי ומוציאה קולקציות פעמיים בשנה, בספטמבר ובאפריל".
מה סוד הצלחה שלך?
"התמדה, חריצות, לראות את המטרה, כמובן, ולאהוב את מה שאת עושה. הלקוחות, הפרגון, זה שאני רואה נשים עם הבגדים שלי, זה הסיפוק העיקרי שלי בעבודה שלי".
מאין את מקבלת השראה?
"אני נוסעת לתצוגות, מסתובבת בעולם, הבדים נותנים לי הרבה השראה".
אילו מעצבי אופנה את מעריכה?
"בחו"ל את אלכסנדר מקווין, ובארץ את החברה שלי, ענבל דרור. היא מעצבת שמלות כלה, הקו שלה פשוט מדהים, אני אוהבת את כל הגימורים שלה, את כל הדיטיילס שהיא מכניסה".
את שמות הסלב האשדודיות שקונות אצלה לב מעדיפה לא להסגיר, אבל היא כן מוכנה לומר שמירי בוהדנה, שרית חדד ומלכת היופי לשעבר לירון כוהנר התהדרו בבגד שלה, והשתיים האחרונות אפילו ביקרו אצלה בסטודיו. לב עצמה, אגב, מנסה להתרחק מאור הזרקורים. "כותבים עלי בעיתונים, אני מוכרת באשדוד, אבל את המילה הזאת, 'סלב', אני לא אוהבת".
בצבא שירתה מימי פלח כחשמלאית מטוסים, ואופנה הייתה ממנה והלאה. "הייתי טום בוי כזו", היא מחייכת ומספרת בגאווה שעד היום, כשהיא נחשבת לשם דבר באזור הדרום, היא בעצם לא למדה אופנה בשום מסגרת פורמלית. "אף פעם לא למדתי לא תפירה, לא עיצוב. אני מעין אוטודידקט, לימדתי את עצמי הכל, והיום אני יודעת לעשות הכל". במשך כמעט 10 שנים עבדה פלח, 49, גרושה מבארשבע, אם לשתיים, בסטודיו שהיה ממוקם בתוך ביתה. לאחרונה העבירה את הסטודיו לבית ערבי עתיק בן למעלה ממאה שנה בעיר העתיקה בבאר-שבע והפכה אותו ל"מימי - חצר אופנה", שבו פרט לעיצוב שמלות ערב ושמלות כלה, יש גם קומפלקס של ספא ומספרה בשביל הכלות שמגיעות למקום.
ההיכרות הראשונה שלה עם תחום האופנה הייתה כשהשתחררה מהצבא. "הגעתי לתל-אביב מבאר-שבע ועבדתי בעבודה זמנית ב'אבגד' - חנות של תכשיטים ואביזרי אופנה. שם, תוך כדי עבודה, עיצבתי לעצמי כל מיני שרשרות וחגורות. התאהבתי בזה והתחלתי לייצר חגורות ותכשיטים גם מחרוזים וגם מעור, ושיווקתי אותם לחנויות מכל הארץ. בהמשך העזתי ועשיתי לי שמלת ערב מעור, והתחלתי לייצר בגדי עור. ב-1987 פתחתי את הסטודיו הראשון שלי לבגדי עור ברחוב פרוג בתל-אביב, עשיתי קולקציה מדהימה, כולל בגדי ים וערב מעור. זה היה מאוד מוצלח, ואחר כך עברתי עם הסטודיו לרחוב ירמיהו והלבשתי את כל ההוז אנד הוז בתל-אביב, כמו יפה ירקוני, פינצ'י מור, חני פרי, תמי בן עמי, אדם הזמר".
"לפני שלוש שנים התחלתי גם עם עיצובים פרטניים של שמלות כלה בהזמנות אישיות. היום כולם בבארשבע יודעים מי זאת מימי, אפילו גברים ונשים שהם לא מהתחום. בארבע השנים האחרונות אני כבר המותג המוביל בכל אזור הדרום. כל מי שנחשב פה באזור ויש לו אירוע, מגיע אלי. אבל אני לא יכולה לתת שמות של מפורסמים, כי אצלנו אין סלבריטאים כמו בתל-אביב".
את לא חולמת להפוך למותג גם במרכז הארץ?
"אני לא רק חולמת, אלא גם מתעתדת, ואני גם בן אדם שמגשים חלומות. יש לי חלום ותוכנית שאחרי שאבסס את החצר החדשה שלי בבאר-שבע, ארצה לעשות אותו דבר בתל-אביב, כי יש הרבה אנשים שמתקשרים אלי מכל הארץ, ומאוד רוצים שאעשה את הנקודה שלי גם בתל-אביב כדי שיוכלו יותר בקלות להגיע אלי. מגיעות אלי כיום גם כאלה ששמעו עלי וגרות בתל-אביב ובנתניה, אבל עיקר הלקוחות שלי הן מכל אזור הדרום, מאשקלון דרומה".
יש לך לפעמים חילוקי דיעות עם הלקוחות שלך?
"הייתה אצלי פעם אמא של חתן שרצתה שאעצב לה שמלה, אבל היא ביקשה דגם נורא ואיום, ביקשה שכל החזה והגב יהיו חשופים, שהשמלה תהיה מיני ושקופה ברגליים. אמרתי לה'תשמעי, זה לא יפה', אבל היא התעקשה שזה מה שהיא רוצה. הסברתי לה שזה פרובוקציה, שלא יפה שתעמוד ככה. אז היא אמרה'מה, את מתכוונת שאני איראה כמו זונה? אז אני איראה כמו זונה'. אמרתי לה שמהבית שלי היא לא תצא כמו זונה, היו בינינו חילופי דברים מאוד קשים, אבל בסוף היא התרצתה, עשיתי לה דגם אומנם מוחצן, אבל עדיין מכובד וראוי, כזה שהיא יכולה לעמוד בו בכניסה ולקבל אורחים".
מה השמלה הכי יקרה שעיצבת?
"שמלת ערב ב-15 אלף שקל למישהי מפריז שבאה לחגוג כאן אירוע. האשה כבר הזמינה לעצמה שמלה של מעצב בצרפת, אבל באחד הביקורים שלה בארץ ראתה את הדגמים שלי, נורא אהבה, מאוד התלבטה, שאלה אם תבטל שם האם אספיק לעצב לה? היא נסעה לצרפת, ביטלה את ההזמנה וצלצלה אלי שאצא לדרך. עשיתי לה שמלה מדהימה בשילוב של 30 מטר משי שיפון ובד תחרה מסוג סולסטיס".
החלום של פלח הוא לעצב לשרי אריסון. "הייתי רוצה להלביש את שרי אריסון פעם אחת", היא אומרת. "זה היה משנה את הלוק שלה, הייתי מוציאה ממנה משהו אחר. היא תמיד לובשת דברים רחוקים מהגוף, ואילו אני הייתי מלבישה אותה בשמלה שהיא יותר קרובה לגוף, אבל עם זרימה, משהו יותר נשי ורך, שמחמיא יותר למידות שלה".
איזו מעצבת ישראלית את מעריכה?
"את אפרת קליג, יש בעבודות שלה הרבה מההוט קוטור, התפירה העלית, והרעיונות שלה והשילובים של הבדים שלה מעניינים. היא יודעת לעשות את המראה הדרמטי בבגד שלה".
מורן אטיאס עשתה אצלה את צעדיה הראשונים בעולם הדוגמנות, אמא של שירי מימון כבר הזמינה ממנה שמלת ערב לחתונת בתה, ונסיכה סעודית התהדרה בשמלה שלה בלי לדעת בכלל שהבגד שהיא לובשת הגיע מבוטיק ישראלי - הסלון של נירית חביב בקריית-ביאליק. את עבודתה כמעצבת אופנה החלה חביב אצל לא אחר מאשר מעצב העל הצרפתי כריסטיאן לקרואה. "למדתי עיצוב במכללת ויצו חיפה, אחר כך נסעתי לפריז להגשים את חלום האופנה שלי, שם התאהבתי בבחור צרפתי והתחתנתי", היא מספרת. "עבדתי באטלייה של כריסטיאן לקרואה באחת המחלקות של שמלות הכלה קרוב לשש שנים, וזה מה שהטביע את חותמו על הסגנון שלי, שהוא יותר מעודן עם לינק אירופאי".
אחרי עשר שנים בצרפת, חביב, 46, גרושה ואם לשניים, חזרה ארצה, התמקמה בנהריה ופתחה בקריית-ביאליק את סטודיו "נירית המעצבת". כבר 17 שנים שהיא מעצבת בסטודיו שמלות כלה, שמלות ערב ופריטים ייחודיים בהזמנה אישית. בעשור האחרון הפכה חביב לשם דבר באזור הצפון, והלקוחות מגיעות אליה גם מקריית-שמונה ומחדרה. "אין כאן שום קסמים", היא אומרת. "אני מכורה לעבודה שלי, אוהבת אותה וככה זה התגלגל מפה לאוזן".
אפשר להגיד שאת נחשבת למעין סלב באזור הצפון?
"כן, כל הזמן כותבים עלי במקומונים במדורי הרכילות, מכנים אותי 'הכוהנת הגדולה של ההינומות'. אני נהנית מהפרגון ומהאהבה, אבל יש בזה גם את הבעייתיות של הכניסה לפרטיות. אני לא אוהבת למשל כשכותבים על הזוגיות שלי וכדומה".
מגיעים אלייך גם לקוחות מפורסמים?
"כל האליטה של הצפון מגיעה אלי. מבחינת מפורסמים, מזל מימון, אמא של שירי מימון, אחרי התלבטויות קשות בחרה בי ובדגם שלי לחתונה של הבת שלה באוקטובר. היא תלבש את שמלת הערב שלי לחתונה. שירי המליצה לה בחום לעשות אצלי גם את השיער והאיפור ליום החתונה. גם אודטה לפני הרבה שנים קנתה אצלי חולצה מאוד מיוחדת, וגם מיכל ינאי לבשה בגד שתפרתי לה לתוכנית 'מזל טוב'. כשמורן אטיאס רק התחילה את הקריירה שלה, היא חיפשה עבודה בדוגמנות והייתי לוקחת אותה איתי לתצוגות אופנה של שמלות כלה. זה היה כשהיא עוד לא הייתה מפורסמת, ואני חושבת שאני מהראשונות שגילו אותה. אני מאמינה שאם יזכירו לה את השם שלי, היא בטח תזכור במי מדובר".
השמלה הכי ייחודית והכי יקרה שחביב עיצבה במהלך הקריירה שלה הייתה מיועדת לנסיכה סעודית. "הכרתי בזמנו מעצב תכשיטים מספרד שמתמחה בעבודה עם אוליגרכים ועם לקוחות מסעודיה, ולפני חמש שנים הוא הטיל עלי משימה: לעצב לנסיכה סעודית שמלה לנשף, שמלה שתתאים לתכשיט שהוא עיצב לה ושהיה מורכב מטורקיזים ויהלומים. כל זה נעשה במעטה חשאיות, שחס וחלילה הנסיכה לא תדע שזו מעצבת ישראלית. אחרי שקיבלתי מידות מדויקות, עיצבתי את הבגד, הוא נשלח למעצב התכשיטים בספרד וממנו הגיע לנסיכה. זה היה פרויקט עצום שעבדתי עליו כמעט חודשיים. הכל היה ברקמת יד של אבני סברובסקי. זה היה פרויקט שאיתגר אותי ברמות מטורפות, כי זה היה בלי להכיר את האישיות של הנסיכה. התכשיט פשוט נתן לי את ההשראה. הפרויקט עצמו היה יותר חשוב לי מהערך הכספי שלו".
בדרך כלל שואבת חביב את ההשראה שלה ממעצבי על בחו"ל, בעיקר ממעצב העל אלי סאאב, שנולד בלבנון וחי בארצות-הברית. "אני מאוד נצמדת למראה הנשי הרך, הרומנטי, שיש בו הרבה גלאם וזוהר הוליוודי, אבל מצד שני גם חיבור לישראליות ולתרבות שלנו. מה שקורה בתל-אביב מבחינת האופנה קורה גם אצלנו בצפון. למשל, הבנות שמתחתנות עושות קודם כל ווינדואו שופינג אצל כל מיני מעצבים מהמרכז, מגבשות סגנון, וכשהסגנון כבר פחות או יותר נכנס לנישה מסוימת, הן באות אלי ואנחנו מפתחות דברים מיוחדים לפי הטעם שלה ושלי, וכל אחת יוצאת עם שמלה ייחודית ושונה. גם פערי המחירים מאוד הצטמצמו בינינו לבין המרכז בגלל המשבר הכלכלי שגרם לעסקים במרכז לגמרי להוריד מחירים. אצלי שמלת הכלה הכי יוקרתית יכולה להגיע ל-15 אלף שקל, ושמלת ערב יוקרתית ל-6,000 שקל".
ספרי על המקרה הכי מוזר שקרה לך עם לקוחה.
"יום אחד בשעה חמש בצהריים נכנס אלי זוג שחיפש שמלת כלה. הכלה בחרה שמלה שישבה עליה בול במידותיה, שאלתי אותה למתי לשריין את השמלה, והיא אמרה לי 'לעכשיו', ושבעוד כשעתיים היא יוצאת לחתונה ושהיא צריכה גם תסרוקת וגם איפור. הסתבר שהיה מדובר בזוג נוצרי - המשפחה של הכלה התנגדה לחתונה, ובעצם נעשה פה סוג של מחטף. הכלה התלבשה, הסתרקה, החתן רץ לקנות טבעות, המשפחה שלו חיכתה בכנסייה בחיפה, ואחרי שעתיים של עבודה הוצאתי כלה מדהימה".
למי את חולמת לעצב שמלה?
"לאנג'לינה ג'ולי הייתי תופרת שמלת אוסקר, ולבר רפאלי הייתי מעצבת שמלת ערב משיפון משי בצבע לבנדר".
איזה מעצב/ת את מעריכה במיוחד?
"את מיכל מ'עמנואל'. זו בחורה שבאה מהצפון, התחלנו במקביל את הקריירה שלנו ובתחילת הדרך היינו נוהגות לעשות יחד מסע שופינג של חומרים במרכז. היא פרצה בתל-אביב, ולדעתי היא היום המעצבת הכי חזקה בתל-אביב".
גם לך יש רצון להגיע לעיר הגדולה?
"האמת, קיבלתי כמה הצעות לפתוח במרכז, זה מקנן בי, אבל המבנה האישיותי שלי מאוד מחזיק אותי חזק מחוברת לקרקע. גם האהבה שלי לאנשים המקומיים, שהם מאוד חמים ומאוד מפרגנים, מחזיקה אותי פה לגמרי. אבל אני מרגישה בתוכי שהפריצה שלי למרכז תקרה מתישהו, ונראה לי שבקרוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם