אפריקה ישראל: ראיון עם האמן דניאל סילבר
האמן הישראלי דניאל סילבר חוזר לשורשיו האפריקאיים ומעצב בדים שבטיים למותג השבדי האהוב "אקנה". "ההתעסקות באופנה השפיעה על האמנות שלי", הוא אומר
"לא היו לי התנסויות קודמות בעולם האופנה, ומעולם לא יצרתי בדים לפני כן", מספר סילבר בראיון טלפוני על שיתוף הפעולה, שהחל מפגישה מקרית באירלנד והפך לקשר פורה בינו ובין המנהל הקריאטיבי של המותג, ג'וני יוהנסון. "זאת פעם ראשונה בשבילי. זה היה מעניין כי אקנה לא אמרו לי 'תעשה בד כזה וכזה' אלא פשוט אמרו 'תעשה בד'. זאת בעיניי אחת הגדולות של ג'וני, יש לו אינטואיציה לגבי אנשים. הוא לא נתן לי כיוון ולא ביקש שאלך דווקא בכיוון האפריקאי, הוא פשוט נתן לי ליצור".
ACNE, ראשי התיבות של Ambition to Create Novel Expressions - שאיפה ליצור דרכי ביטוי חדשות - הוקמה כקולקטיב קריאטיבי ב-1996 על ידי ארבעה יזמים צעירים משטוקהולם. מתוך האמונה שאופנה מתחברת לכל תחומי החיים הם הקימו במקביל לקו הבגדים גם מחלקות פרסום, הפקות וידיאו, אמנות ואינטרנט ומגזין דו-שנתי. ב-1998 השיקו במותג קולקציה ראשונה ומלאה לצד קולקציה של 100 זוגות מכנסי ג'ינס יוניסקס שהפכו לבסיס המותג.
סילבר הכיר את אקנה גם לפני שיתוף הפעולה, אבל רק מאז העבודה המשותפת התחיל ללבוש את בגדי המותג. "ועכשיו אני לא מוריד אותם", הוא אומר. "אופנה באופן כללי מעניינת אותי מאוד, אבל זאת טלי אשתי שמתעניינת ומתמצאת, היא זאת שלוקחת אותי לראות קולקציות חדשות ומסבירה לי על הבדים והגזרות. אני מתעניין בצבע ובטקסטורה, אז אופנה זה דבר חזק בשבילי. כשמסבירים לי אני נהנה ממנה מאוד".
הוא נולד בלונדון ב-1973 וכשהיה בן שישה חודשים היגרה משפחתו לישראל. הוא גדל בירושלים, ובזמן שירותו הצבאי פתח שם את המועדון אינקוגניטו. כשהשתחרר סגר את המועדון ונסע ללונדון ללמוד מנהל עסקים. אלא שסילבר כלל לא הסתדר עם התחום והתגלגל למחלקת האמנות. הוא למד לתואר ראשון בבית הספר לאמנות סלייד ולתואר שני ברויאל קולג', ומאז עסק בעיקר בפיסול. ב-2002 חזר סילבר לשנה אחת בישראל, התגורר בתל אביב ולימד במחלקה לאמנות בבצלאל. בארץ פגש את אשתו, טלי צדרבאום, שהיתה בעלת הגלריה התל אביבית טל אסתר, והשניים חיים היום בלונדון עם בנם התינוק.
את עורך המגזין "אקנה פייפר", תומס פרסון, פגש סילבר לפני כשלוש שנים, כשהשתתף בתערוכת פיסול קבוצתית באירלנד. בעקבות התערוכה פורסמו במגזין עבודות של סילבר וסדרת צילומים מהסטודיו שלו. אחרי הפרסום פנה אליו יוהנסון, שחוץ מתפקידו כמנהל קריאטיבי הוא גם אחד ממייסדי החברה, הזמין אותו לפגישה, אבל סירב
"כשנפגשנו נוצרה בינינו באופן טבעי ומיידי שיחה מאוד מעניינת", אומר סילבר. "דיברנו על הקולקציה של השנה שעברה ועל התצוגה שהם הולכים להציג. בהמשך דיברנו על דברים יותר קונספטואליים, על עשייה וחשיבה, דברים שלא קשורים בעצם לא לאמנות ולא לאופנה. במהלך הפגישה הוא רצה לראות את ספר הסקיצות שלי וביקש שאשאיר לו אותו. בהתחלה הם רצו להדפיס על בגדי הנשים שלהם עמודים מהספר. הסכמתי, ומשם הכדור התחיל להתגלגל".
בשלב הבא ביקש ממנו יוהנסון ליצור הדפסים לבדים שמהם תיווצר קולקציית קפסולה. "בתחילת העבודה ביקשתי מצוות המעצבים של אקנה לשלוח לי דוגמאות של בדים שאמורים להשתלב בקולקציה", אומר סילבר. "הם העבירו אליי, בין השאר, בדים מנומרים ופרוות, והתחלתי לעבוד בטכניקה של קולאז'". באמצעות גזירה והדבקה של שכבות רבות זו על גבי זו שילב סילבר בדים ומפיות בד ששמר בסטודיו שלו עם בדים אפריקאיים שרכש בחנויות בסביבה הקרובה.
כילד להורים שמוצאם בדרום אפריקה וזימבבווה, נסע סילבר פעמים רבות לבקר את משפחתו המורחבת במולדת. "זאת הסיבה שאני מתעניין באמנות אפריקאית ובבדים אפריקאיים. זה מרגיש לי מוכר מאוד. אני מרגיש קשר לתרבות ממקומות מסוימים באפריקה. אני גם גר היום בדלסטון בלונדון, שזה אזור שגרים בו הרבה אנשים שמוצאם מן האיים הקאריביים, כך שזה מראה יומיומי בשבילי.
"הבדים שכולם מכירים כאפריקאיים מודפסים למעשה בהולנד ונקראים סופר-ווקס. משתמשים בהם בכל אפריקה, שם אנשים לובשים אותם ביומיום, אבל רואים אותם הרבה כאן בלונדון בימי ראשון, כשאנשים ממוצא אפריקאי הולכים לכנסייה".
עבדתם יחד או שיצרת לבד בסטודיו?
"היה בינינו דיאלוג פורה ומתמשך. אחד הבדים למשל עשוי כולו רקמת חרוזים קטנים שחורים, ששימשו בהמשך למכנסיים וחולצה. זאת דוגמה לרעיון שהגיע מתוך שיחה של ג'וני ושלי על תכשיטי הצוואר מהחרוזים שנשים אפריקאיות לובשות".
באקנה יצרו גם סרט שמלווה את המותג ובו מופיעות העבודות של סילבר, ושיתוף הפעולה בין השניים עומד להימשך. הוא מספר שבקרוב תיפתח חנות חדשה למותג בפריז ויוצגו בה פסלים שיצר עבורם. "זה שיתוף פעולה מהנה מאוד. נהניתי בעיקר מהאנרגיות שלהם, וזה גם השפיע על האמנות שלי, התחלתי ליצור קולאז'ים גדולים מאוד. זה עוד דבר שנוצר מתוך הסיפור של אקנה: האופנה גרמה לי לראות דברים אחרת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם