מכל הסופגניות שבעולם: מבחן הטעימות הגדול
קל זה לא היה, בעיקר כבד, מתוק, שמנוני ומלא קלוריות, אבל בסופו של דבר הצלחנו להרכיב עבורכם את מבחן הסופגניות הגדול בלי שתיפול לנו טיפה אחת של ריבה על החולצה
מי: רשת הקונדיטוריות הארצית רולדין.
מה: סופגניות צ'ייסר, מעין מבחנה קטנה אותה יש להזריק לתוך הסופגניה עצמה. בין הטעמים השנה: סופגניית צ'ייסר פבלובה (מילוי קצפת עם צ'ייסר פירות יער ונגיעות וודקה בציפוי שוקולד לבן ופרורי מרנג צרפתי), סופגניית צ'ייסר וודקה דאבל אספרסו (גנאש ביאנקו עם צ'יסר וודקה דאבל אספרסו בציפוי שוקולד בלגי וקרמבל קקאו) ושוקולטה ביאנקו (גנאש קרם חלב איטלקי עם צ'יסר שוקולטה אגוזי לוז, בציפוי שוקולד בלגי ופנינים). בנוסף ישנן סופגניית אלפחורס, סופגניית חלבה, סוכריות קופצות ועוד.
איך: הוודקה דאבל אספרסו נחמדה ולא מתוקה מדי. האספרסו מורגש אבל לא משתלט. סופגניית הסוכריות הקופצות קצת איכזבה והרגישה כמו לחמניה עם שוקולד השחר. לחלבה והקדאיף נלווה טעם תעשייתי. הקדאיף עצמו היה נוקשה ולא טעים. סופגניית האלפחורס היתה מתוקה מאוד. חבל שריבת החלב לא היתה בפנים. גם סופגניית הפבלובה לא כבשה והותירה טעם מלאכותי.
ציון סופי: 7.5.
מי: מאפיית בראון, שלה סניפים בכפר סבא, רעננה ותל אביב.
מה: סופגניות בריוש קלאסיות עם ריבת תות.
איך: הריבה טיפה מתוקה מדי, אבל המרקם של הסופגניה היה עדין ונימוח בפה. מאידך, וזהו עקב האכילס של מאכל החג, לסופגניות היה טעם לוואי של שמן הטיגון, מה שפגם בחווית האכילה.
ציון סופי: 6.
מי: מאפיית לחמים התל אביבית המוערכת, שפתחה לאחרונה סניף חדש בשוק הכרמל.
מה: סופגניית שוקולד ופטיסייר, סופגניית מרציפן וגפרורי שקדים ומילויי ריבת חלב, ריבת תות, ווניל קלאסי. את הסופגניות ניתן להשיג בגרסה אפויה ובגרסה מטוגנת. בנוסף נשלח מארז לביבות שנמכר קפוא ואותו יש לחמם מספר דקות.
איך: המילוי בסופגניות טעים מאוד ולא מתוק מדי. הבצק לעומת זאת צמיגי. בסופגניית השוקולד והפטיסייר, ציפוי השוקולד היה מעט מריר לטועמים שלנו, וסופגניית המרציפן הוכרזה כ"יציאה לא מוצלחת". בנוסף, נרשם חוסר איזון בקטגוריית בצק-מילוי, מה שהקשה מאוד על האכילה. הלביבות לעומת זאת, היו נפלאות ונחטפו במהירות מרשימה.
ציון סופי: 8.5.
מי: קונדיטוריית קייק ארט, ארלוזורוב 188, תל אביב.
מה: סופגניית פיסטוק, סופגניית שוקולד מריר, סופגניית חלבה וסופגנייה במילוי קרם פטיסייר.
איך: המילוי היה טעים מאוד, מילוי השוקולד היה עשיר ושוקולדי. בצק הסופגניה לא הרגיש כאילו הוא מוצף בשמן והתוצאה היתה סופגניה די קריספית. הפטיסייר וניל היתה מעולה, נימוחה בפה ונרשם סוג של קרב על השאריות שלה.
ציון סופי: 8.
מי: רשת מתוקה שלה סניפים בתל אביב וכפר סבא.
מה: סופגניות שנדי, מבצק בירה וקוביות ג'לטין בטעמים שונים. סופגניית טירמיסו וסופגניות נוספות במילויים שונים ויפים לעין.
איך: סופגניית האלפחורס טעימה, אך לעומתה סופגניית התות והמסקרפונה היתה מתוקה מדי. סופגניית הטראפלס אכזבה מאוד שכן הטראפלס שקישטו אותה היו סתמיים וחסרי טעם, המילוי היה מוגזם והקשה באכילה. בצק הבירה של סופגניות השנדי היה טעים בצורה מפתיעה, אבל קוביות הג'לי היו מיותרות. סופגניית הפבלובה לימון היתה חמוצה מדי, וחבל שלא עצרו בזמן ואיזנו אותה עם גבינת הריקוטה. סופגניית הטירמיסו היתה מצוינת, וגם הסופגניות ה"רגילות" יותר, נעלמו בלא היו תוך זמן קצר.
ציון סופי: 7.5, כשלפחות נקודה וחצי מהניקוד מוענקת לאסתטיקה של הסופגניות.
מי: קונדיטוריית ביסקוטי שבבני ברק.
מה: בקונדיטוריה הלכו על השראות מעולם הממתקים האהובים והפציצו בסופגניות סניקרס, באונטי, פררו רושה וכן, גם ריבה קלאסית.
איך: סופגניית הסניקרס היא סופגנייה של ניגודים. מצד אחד, השילוב בין חמאת הבוטנים לבצק הסופגנייה לא כל כך הולך ביחד. מצד שני, המילוי, טעים בצורה יוצאת דופן. אוורירי וקרמי. במילים אחרות, הסופגניה עצמה מיותרת ועדיף לאכול את החטיף המקורי וזהו. אותה תחושה חזרה גם בסופגניית הבאונטי וסופגניית הפררו רושה. המילוי מדהים, לא מתוק מדי וניכר שלא התקמצנו על הלקוחות באיכות. היתה מי שטענה שהמילוי בסופגניות נוזלי מדי, אבל מה רע במיץ פררו רושה?
סופגניית הבאונטי: הסופגנייה עצמה מיותרת. היחידה שסחבה יפה הן מבחינת בצק והן מבחינת מילוי
היא הסופגנייה הקלאסית שהיתה מצוינת, אוורירית וטעימה, מה שאומר שלפעמים לס איז מור.
ציון סופי: 6.
מי: רשת בן עמי האיכותית.
מה: סופגניות קלאסיות במילוי ריבת תות, ריבת תפוזים וריבת חלב.
איך: בגזרת הבצק נרשמה הצלחה ויתרון גדול על הקונדיטוריות המתחרות. המילוי לעומת זאת לא זכה לאותן תשבוחות. ריבת החלב זכתה לתגובות צוננות במיוחד, עם מעט טעם לוואי ודחיסות גדולה וכבדה מדי. הגבר שבחבורה שמח בכמות המילוי המופרזת והתענג על ריבת התפוזים. מילוי ריבת התות לא זכה גם הוא להתלהבות ואילו למצטיינת שבחבורה נבחרה ריבת התפוחים שהיתה עדינה וטעימה מאוד.
ציון סופי: 7.5, בעיקר בגלל הבצק.
מי: רשת הקונדיטוריות הארצית של השף קונדיטור המוערך מיקי שמו.
מה: סופגניית טירמיסו במילוי מסקרפונה, סופגניית קליק, סופגניית מרשמלו וסופגניית ריב חלב.
איך: הבצק לא הרשים במיוחד, אך המילויים כבר עשו את העבודה. סופגניית הטירמיסו היתה נפלאה. גימיק סופגניית הקליק חביב, עם מרקם מוצלח, מתוק כמו שצריך והכל בנדיבות. לגבי סופגניית המרשמלו הדעות היו חלוקות. טועמת אחת טענה כי המילוי פשוט נהדר, ואילו טועמת אחרת טענה בתוקף כי למילוי יש טעם של סירופ לשיעול. הבעייתית ביותר היתה סופגניית ריבת החלב, שהשאירה בטועמים תחושה תעשייתית וכבדה מאוד.
ציון סופי: 7.5.
מי: מאפיית הבוטיק שלה סניפים בגבעתיים וביהוד.
מה: סופגניית פררו רושה, סופגניית קסיס, סופגניית שוקולד לבן וסופגניית ריבה.
איך: סופגניית השוקולד הלבן צריכה לשנות את שמה לסופגניית קרמשניט. המילוי עשיר וטעים, וגם בצק הסופגנייה טעים ולא משתלט. סופגניית הקסיס היתה חביבה גם היא, אוורירית במידה הנכונה, לא כבדה מדי ומעט שמנונית בתחתית. סופגניית הפררו רושה קיבלה ציון גבוה, עם מילוי עשיר, בצק לא דחוס ותחושת קלילות אחרי זלילת הסופגניה. הסופגנייה הקלאסית התהדרה גם היא בבצק מוצלח, אך המילוי לא היה יותר מסביר.
ציון סופי: 8.5.
מי: המעדנייה של שף אלרן גולדשטיין, לוי אשכול 201, צומת סביון.
מה: סופגניית שוקולד, סופגניית שוקולד לבן וסופגניית ריבה קלאסית.
איך: סופגניית השוקולד הרגישה שומנית מדי, כאשר בצק הסופגנייה היה מריר למדי, ככל הנראה בגלל טיגון יתר. הידיים שלנו התמלאו בשמן בצורה ניכרת יותר מאשר שאר הסופגניות שדגמנו. מסופגניית השוקולד הלבן נטעם רק המילוי בשל החשש שהתחושה השמנונית תחזור על עצמה. הסופגניה הקלאסית היתה סבירה ולא יותר.
ציון סופי: 5.
מי: שקד, אספרסו בר וגלידה בוטיק בנמל תל אביב.
מה: ביסופגלידה. סופגניות עם גלידה בפנים.
איך: מדובר באחלה גימיק, באמת, אבל כנראה שהשילוב בין בצק חם שהרגע טוגן לגלידה איכותית וקרה עובד יותר טוב במקום עצמו מאשר במשלוח. הדעות לגבי התוצאה הסופית היו חלוקות. חלק דווקא התחברו מאוד למוצר, בעיקר בגלל התחושה שדגמו עוגה עם כדור גלידה לידה. החלק השני טען שהסופגנייה עצמה סטנדרטית מאוד וגם הגלידה לא הפילה אותם. סך הכל מדובר בפינוק כיפי, שאלה שמבחינתם הסופגניה עצמה היא רק תירוץ לאכול עוד גלידה ייהנו ממנו מאוד.
ציון סופי: 6.5.
מי: האמת? היינו קצת סקפטיים לגבי סופגניות שהגיעו למערכת כל הדרך מחיפה, אבל הופתענו (מאוד) לטובה.
מה: סופגניית גבינת פירורים, סופגניית קפוצ'ינו בזיגגו גנאש אספרסו, סופגניית וניל צרפתי בציפוי שוקולד מריר וקרוקונט אגוזים, סופגניית רוזמרי ופיסטוק קלוי וסופגניית לימון ליים.
איך: גבינת הפירורים היתה מעולה. הקרם הנדיב היה מדהים ונתן תחושה של עוגת גבינה אמיתית.
המילוי בסופגניית הקפוצ'ינו היה טעים מאוד, עם מעין קרם קפה שמנתי. הנקודה החלשה היתה הציפוי, העשוי פולי קפה קלוים שנגרס בין השיניים והפך את כל העסק למריר מאוד. בסופגניית הווניל הצרפתי היה מילוי עשיר וכיפי, שהלך נהדר עם קישוטי השוקולד שלמעלה. מלכת הסופגניות של שני היתה ללא ספק סופגניית הרוזמרי. המילוי הנוסטלגי והציפוי הקראנצ'י והמתקתק של הפיסטוק קלוי היו כמו חגיגה אמיתית בפה. פחות מוצלחת היתה סופגניית הלימון ליים שהחמצמצות שלה גרמה לעיקום פרצופים. יש דברים שפשוט לא הולכים ביחד.
ציון סופי: 9.
מי: הקייטרינג הותיק שהתרחב לכדי בית קפה הממקום בארלוזורוב פינת דיזנגוף בתל אביב.
מה: סופגניות קטנות יחסית לשאר הקונדיטוריות (אבל זה ממש לא נקודה לרעתן). סופגניית שוקולד לבן ותותים, סופגניית מסקרפונה וקפה.
איך: השוקולד הלבן והתותים היתה עדינה וטעימה עם מילוי אוורירי וטעים. סופגניית המסקרפונה וקפה הרגישה כאילו מולאה במילקי מוקה, טעם לא הכי אהוד במחוזותינו, אבל אם היו מוסיפים לה קצת שברי אגוזים היתה קופצת כמה מדרגות למעלה.
ציון סופי: 6.
מי: ליליות בייקרי, הממוקמת בבית אסיה שברחוב ויצמן, תל באביב.
מה: סופגנייה עם ריבת חלב, סופגניית שוקולד, סופגניית פררו רושה וסופגנייה קלאסית.
איך: המילה השלטת בקרב הטועמים היתה "סטנדרטי". לבצק היה אפיל ביתי ויחס נכון בין הבצק למילוי. מאידך, חומרי הגלם מהם הוכן המילוי והציפוי לא ריגשו, סופגניית השוקולד לדוגמה היתה שגרתית לחלוטין והיו כאלה שהעירו כי יש מעט מדי מילוי וטעם לוואי של שמן.
ציון סופי: 5.
מי: קונדיטוריית חטאים מתוקים הציורית שבנוה צדק, ברחוב שבזי 67.
מה: כקונספט, בחרה הקונדיטוריה ללכת על סופגניות במילויים קלאסים, כלומר ריבת תות וריבת חלב.
איך: מיני הסופגניות שנטעמו גררו תגובות מעורבות. ריבת חלב היתה טעימה אבל שגרתית, כשחלק טענו כי מדובר בריבה חלב תעשייתית מאוד. הסופגניה הקלאסית, שכבר שנים לא מקבלת את כבודה הראוי, היתה טעימה בהרבה. מה שכן, למרות העובדה שמדובר בסופגניות קטנות, הן מולאו כאילו אין מחר, עובדה שהקשתה על האכילה ותיסכלה את חסרי הסבלנות שבינינו.
ציון סופי: 8. כי הן לא מיוחדות, הן פשוט טעימות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם