בדרכי שלי: נחנכה דרך הבשורה בגליל
במשרד התיירות ממשיכים ללכת חזק על התיירים הנוצרים ומשיקים את "דרך הבשורה" בגליל, הדרך אותה עשה ישו
כשמדברים על בשורה, או גוספל, בעולם הנצרות, נהוג לציין את ארבע הבשורות בברית החדשה אשר משויכות לתלמידיו של ישו; מתי, לוקאס, מרקוס ויוחנן. אבל מתברר שכבר לפני 20 שנה גילה הנזיר הבנדקטיני, האב ברגיל פיקסנר, את הבשורה החמישית (בספרו משנת 1992 הנושא את אותו השם) – אדמת הגליל.
עכשיו, באיחור של כמה שנים
"דרך הבשורה" היא חזון שהתחיל עוד במילניום והיום אנחנו מגשימים את החזון הזה ומזמינים את עולם הנצרות ללכת בעקבותיו. בצעד הזה אנחנו למעשה עושים מהפכה בתיירות במיצוב ישראל לכל האמונות - אנחנו מאמינים שאין אדם בעולם שלא ירצה להגיע לכאן לפחות פעם אחת", מסכם שר התיירות סטס מיסז'ניקוב את החזון שעומד מאחורי הדרך שמתאימה לדבריו לכל סוגי התיירים אך בעיקר לצליינים המודרניים.
"שנת 2010 הגיעו הייתה השנה הטובה ביותר לתיירות בישראל אי פעם עם 3.45 מיליון מבקרים. מתוכם, 2.4 מיליון היו תיירים נוצרים, שזה כמעט 70%. בשנה הבאה, אנו אף צופים עלייה בתיירות הנוצרית בארץ, כך שאנו משקיעים משאבים רבים בנושא זה, כש"דרך הבשורה" מהווה חלק מתוך המסלול הנוצרי בישראל הכולל כמובן את ירושלים, נצרת, כפר נחום, ירדנית, קאסר אל יהוד (אתר טבילה נוסף בדרום ים המלח) ובית לחם", אומר מנכ"ל משרד התיירות נועז בר ניר.
גם בית לחם? לא בדיוק מקום לישראלים.
"נכון שלא מדובר באתר שבו יבקרו באופן חופשי יהודים-ישראלים, אבל עם התיירים הנוצריים אין בעיה שכזו, להיפך - יש שיתוף פעולה מאוד גדול בבית לחם עם הפלסטינים בכל הקשור לתיירים אוונגליסטים. התיירות היא גשר לשלום. סך הכל מדובר באינטרס גדול של כולם שכולנו מרוויחים ממנו".
במסגרת העבודה על הדרך, הוכשרו מסלולים בהם ניתן לשלב סיור רגלי, רכוב (באופניים, רכב או סוסים), וכן שיט לאורך הכנרת. הנתיבים בשטח סומנו בעזרת שילוט ייחודי והוקמו תחנות רענון ומנוחה לאורך הדרך כשהחזון הוא שיזמים מקומיים ירימו את הכפפה ויקימו על הדרך, שאורכה 62 קילומטרים, מסעדות, צימרים ואולי אפילו איזה ספא קטן.
את כפפת חזון הבשורה החמישית של ברגיל פיקסנר, הרים כבר לפני כמה שנים מעוז ינון, יזם בתחום התיירות, כשהקים את ""שביל ישו"" הנמתח בין נצרת לכפר נחום והולך בעקבותיו של אותו ישוע בדיוק.
מה בעצם ההבדל בין שני השבילים?
"'שביל ישו' נבנה בצורה אימפרוביזורית. הוא עובר בתוך כפרים קיימים, באתרים עצמם, ופשוט לא עומד בקריטריונים של משרד התיירות", מסביר המנכ"ל בר ניר. "אנחנו לא אומרים משהו רע על דרך ישו, אבל יש הבדלים", מחדד אייל קרלין ממשרד התיירות. "נתחיל בזה שדרך ישו מתאימה יותר למיטיבי לכת. גם לא מדובר בכפילות, בשני הקטעים הראשונים של הדרך, מנצרת עד להר ארבל, שני השבילים שונים. אחרי כן, הדרך דומה כשחשוב לנו לציין ש"דרך הבשורה" לא עוברת על אדמות פרטיות כמו "שביל ישו" אלא בשטחים פתוחים כדי שהאנשים יוכלו לחוות את החוויה כמו פעם". מוסיף קרלין.
וייתכן שכאן מצוי הרעיון המרכזי מאחורי "דרך הבשורה" שאמורה להוות מוקד משיכה רוחני של ממש עבור נוצרים מכל רחבי תבל. "דרך הבשורה" מתחקה אחרי שלוש השנים שהן אולי החשובות ביותר בחייו של ישוע שמוצא את עצמו מגורש מבית הוריו בנצרת בהר הקפיצה כשהוא יוצא לדרך חדשה אל שפת הכנרת בכפר נחום.
"ישוע הלך כל הזמן. לא מדובר במישהו שישב וחיכה שיבואו אליו. הוא הלך בדרכי הגליל שהיו ביתו ותבנית נוף מולדתו. כך שהנוף הופך להיות טקסט בעצמו ותייר שיגיע לכאן יוכל ללכת ולהרגיש קצת כמו ישוע", מסכמת יסכה הרן, מורת הדרך שגם כותבת דוקטורט במדעי הדתות.
"הרעיון הוא לפנות לקהל המבקש לחוש את תבנית נוף מולדתו של ישוע ברגל. כך שברוח הדברים האלו אנחנו הולכים בעקבות ישוע החי, כשהמטרה היא להתחקות אחר חייו של החי המטיף הנודד בדרכים שדורש צדק חברתי ללא אלימות ולא אחרי הקדוש שמת בירושלים, אלא ללכת לחוש לנשום להריח ולאכול בעקבותיו. בברית החדשה הסעודה היא חלק מהנרטיב של הדרך - לא רק הסעודה האחרונה, גם הדגים, היין, החיים".
צדק חברתי? אוכל טוב? שייט לקינוח בכנרת? זה כבר נשמע כמו משהו שכל אחד, ובהחלט לא רק אדם נוצרי יוכל להתחבר אליו. ובעצם למה לא? אחד מהנסים המוכרים ביותר של ישוע שהתרחשו בטבחה שליד גינוסר, הוא נס הלחם והדגים שבו כתוב שישוע הצליח להאכיל חמשת אלפים רעבים עם שני דגים וחמש כיכרות לחם כשבסוף עוד נשארו שניים עשר סלים מלאים כל טוב.
יש אפילו עדות כתובה של בחורה בשם איגריה מספרד, שעשתה את הדרך עוד בשנת 381 לספירה, ובה היא מתארת את המערה בין הר האושר לטבחה, שבה, כפי שמספר לה המדריך, ישוע לימד את תלמידיו. דרכי מורשת קיימים במספר מקומות בעולם, כשאחת מהראשיות מהן, "דרך סנטיאגו" בספרד מהווה ללא ספק את ההשראה ל"דרך הבשורה" שאמורה למשוך המוני תיירים להליכה בעקבות הנסים שתיצור עבורם חוויה רוחנית.
הפוטנציאל, בהחלט קיים, "אשרי העניים ואשרי הצנועים להם מלכות השמיים" הטיף ישוע בהר האושר, ויכול להיות שחלק מהאושר הזה מתחיל במקום ירוק, כחול ושקט, הרחק מההמולה העירונית ב"דרך הבשורה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם