סמים סוף: הקץ לתיירות המריחואנה בהולנד?
עם כניסתו לתוקף של החוק שמגביל את כניסתם של זרים לקופי שופס בהולנד, בעלי החנויות בעיר מאסטריכט מלקקים את הפצעים איציק, קצר וניוטון מחזיקים אצבעות שהגזרה לא תגיע גם לאמסטרדם
אנדרו בן ה-20 ממאוריציוס, שסירב לגלות את שם משפחתו, היה מדוכדך. הוא עמד מחוץ לקופי שופ "איזי גואינג" שבמאסטריכט ועל הדלת היה תלוי שלט צהוב בוהק שמודיע למבקרים שהחל מה-1 באוקטובר, רק תושבי הולנד, בלגיה וגרמניה יוכלו להיכנס לחנות.
למרות השלט ניסו אנדרו וחבריו את מזלם, אבל זכו לסירוב אחרי בדיקה של הדרכון שלהם. כעת היה עליהם להשלים עם העובדה שבמאסטריכט הם לא יוכלו לזכות בחוויה ההולנדית המפורסמת של עישון ג'וינט בגלוי ובאופן חוקי. במקום זה, הם נאלצו להסתפק בתמונות שלהם מול שלטי הנאון המקשטים את החלונות שמבעדם ניתן לראות את תפריטי הקנאביס על הקיר האחורי. "אולי בפעם הבאה", אמר אנדרו בעגמומיות כשהוא והחבר' ה התרחקו משם.
מארק יוסמנס, בעל הקופי שופ, התמרמר על כך שהיה צריך לאסור על כניסתם של אנדרו והתיירים האחרים, שבעבר היוו כרבע מהלקוחות שלו. "זו אפליה ואני ממש מתבייש בזה", אמר יוסמנס, סוחר סמים מוצהר כבר כמעט שלושים שנה. "אבל אין לנו ברירה אחרת".
יוסמנס מתייחס ללחץ המתמשך על בעלי הקופי שופס להקטין את מספר המעשנים, בדרך זו או אחרת. מרכז העיר העתיק של מאסטריכט, שאוכלוסייתה מונה 120 אלף בני אדם, מושך כ-6,000 איש מדי יום ביומו, ל-15 הקופי שופס. התושבים מסכימים על כך שהצפיפות מהווה מטרד ולכן, על פי תוכנית מוסכמת, בשנת 2013 יועברו שבעה קופי שופס לשולי העיר.
אבל יוסמנס, שמשמש גם כראש איחוד הקופי שופס, שבו מאוגדות כל החנויות למעט אחת, מתלונן שההסכם הזה לא מנע מפוליטיקאים לדרוש שהוא ועמיתיו יעשו משהו עוד לפני שהוא יצא לפועל. "ראש העיר שלנו אומר שאם זה היה תלוי בו, הוא היה אוסר על כניסת כל הזרים", הוא אומר. "שר המשפטים אומר את אותו הדבר. מועצת העיר אומרת שחייבים לעשות משהו בעניין הזרימה של תיירים לקופי שופס. היינו צריכים לעשות צעד כלשהו של ויסות עצמי, ועדיף לקטוע אצבע אחת בעצמנו, מאשר שהאויבים שלנו יקטעו לנו את כל היד".
בעוד שקשה להבין מדוע דווקא בתקופה כלכלית קשה יתנדבו בעלי עסקים להרחיק לקוחות, איגוד הקופי שופס קיווה שהאיסור על כניסת תיירים שאינם ממדינות שכנות ימנע צעדים חריפים יותר. אבל זה לא עבד. שר המשפטים ההולנדי איבו אופסטלטן, שיוסמנס מתייחס אליו כ"אויב", אסר באופן רשמי על כניסת זרים לקופי שופס לא רק במאסטריכט, אלא גם בטילבורג ובאיינדהובן השכנות, החל מ-1 בינואר 2012. תושבי הולנד יצטרכו לשאת
ברשויות בהולנד אומרים ששאר המדינה תצטרף לאיסור בתוך שנה. עם זאת, ייתכן שאיסור נרחב יותר מעולם לא יעבור, משום שאמסטרדם חזקה יותר מכל נבחר ציבור. מועצת העיר במאסטריכט הצביעה נגד התקנה, ואמרה שהיא לא צריכה להיות שפן ניסיונות, אבל לא ברור אם זה ישנה משהו.
בהתחלה קרא יוסמנס תיגר על הרעיון של איסור הכניסה על מי שאינם תושבים בבית הדין האירופי הגבוה לצדק - קרי כל מי שאינו תושב גרמניה ובלגיה. הוא עמד על כך שזה לא הוגן כלפי אזרחי האיחוד האירופי, שמגיעה להם גישה שווה לסחורות לושירותים בכל הגוש. למרות זאת, החלטת בית המשפט מדצמבר 2010 קבעה שאיסור כזה, לצרכי הפחתת תיירות הסמים והמטרד לציבור, מהווה "אינטרס לגיטימי שמצדיק את האיסור, אפילו אם זה עומד בניגוד לחירות בסיסית כמו החופש להעניק שירות". כמה לקוחות כועסים כינו את יוסמנס גזען ופאשיסט, אבל הוא הסביר להם שהוא לא מפלה אותם על בסיס צבע העור או הדת שלהם, רק על בסיס נתינותם.
חסידי הטלת המגבלות המחמירות טוענים שגם אם החופש לצרוך קנאביס צריך להיות מוגן על ידי החוק ההולנדי, התרבות הזאת מושכת טיפוסים מפוקפקים מחו"ל ומהווה מוקד משיכה לפשע, בדומה לצריכה של סמים קשים יותר. יוסמנס מצדו דוחה את הרעיון שהאיסור ישיג את מה שהוא מכנה "המטרות המוסרתניות של הפחתת השימוש בקנאביס, שבאופן סטטיסטי הוא נמוך יותר בהולנד מאשר במדינות רבות". הפעולה של איגוד הקופי שופס נועדה, באופן חלקי, להראות שאיסור נרחב יותר מזה שהם הטילו על עצמם לא יהיה יעיל. יוסמנס טוען שהתושבים מתריעים שכבר עכשיו יש יותר עסקאות ברחובות מכפי שהיו קודם.
פטרו הרמנס, יועץ לראש עיריית מאסטריכט העוסק בסוגיית הקנאביס כבר שנים רבות אומר שהטיעון שלפיו משתמשי קנאביס לא מחפשים סמים קשים יותר לא מקובל על העירייה. "ערי גבול שמושכות מבקרים זרים רבים, מושכות גם סוחרי סמים שרוצים למכור סחורה אחרת", הוא אומר. לדבריו, אחד מכל חמישה תושבי מאסטריכט אומר שהוא חש לא בטוח בגלל בעיות סמים. הוא מכיר בכך שהמסר הזה מתייחס לסמים באופן כללי, לא ספציפית לקנאביס, אבל הוא מדגיש שבשלטונות רואים את שני הנושאים כקשורים. "מה הערך של הפחתת המסחר הזה? חמישים מיליון? מאה מיליון? אין לזה מחיר", הוא מוסיף.
שני הצדדים מסכימים שהתדמית והתשתית של הולנד, בעלת ההיסטוריה הארוכה של סובלנות לצריכה חופשית של קנאביס, נפגעת מהיעדר מדיניות סמים מציאותית ואחראית במדינות אחרות, ומהיעדר מנהיגות באיחוד האירופי.
ההולנדים יכולים להתנחם בכך שהסטטיסטיקות מראות שהגישה הייחודית שלהם עובדת מבחינתם. סמים קשים יותר לא זורמים בחופשיות כה גדולה כמו במדינות אחרות באירופה. על פי סקר של הנציבות האירופית שנערך לאחרונה, לצעירים בגילאים שבין 15 ל-24 מדנמרק, אירלנד, פורטוגל, ספרד ובריטניה קל יותר להשיג קוקאין בתוך יום אחד מאשר להולנדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם