הו, ברצלונה: ביקור ב"ויקי כריסטינה"
ובכן, זה לא רושפלד, אבל עם מוזיקה טובה, אווירה צוהלת וכמה כוסות אלכוהול, גם המנות הפשוטות של "ויקי כריסטינה" מצליחות לשמח לבב אנוש

נתחיל מהסוף: נהנינו. לפעמים לא צריך יותר משני חברים טובים, כמה צלחות נשנושים וקצת יותר מדי כוסות שמפניה כדי לסכם ערב כמוצלח. זה מה שקרה לנו ב"ויקי כריסטינה", בר היין ומטבח הטאפאס בלב מתחם התחנה, שאליו נכנסנו בתחושות חורפיות עגמומיות ויצאנו בעליצות, כזו שתופסת אותנו בין היתר בסרטיו של וודי אלן. לא, לא ב"ויקי כריסטינה ברצלונה", אבל בהחלט בסרטים האחרים, הקודמים, בימים שבהם הוא שמר את פדופיליותו לעצמו.
מתחם התחנה יוצר בנו רגשות אמביוולנטיים. מצד אחד הוא רחב ידיים, מואר באורות כתומים חמים, האווירה סביב רומנטית ואופטימית, ולא פחות חשוב - יש חניה רבה במחירים סבירים. מנגד, חוסר האותנטיות של תחנת הרכבת הזו זועק למרחקים. שום דבר כאן לא אמיתי ממש. מלבד פסי הרכבת, הכול בכאילו. כאילו תחושה של יפו העתיקה, כאילו מבנים עתיקים, כאילו אווירה קוסמית. בפועל, כמעט הכול פה עשוי פלסטיק. פלסטיק ופלצנות.
למזלנו, שתינו מספיק אלכוהול כדי להתגבר על עודף היומרנות סביב, גם על זו השורה מעל "ויקי כריסטינה" ומכנה את עצמה "טאפאס בר". ובכן , הדמיון לברצלונה מהוה למדי, ואלמלא מוזיקה ספרדית היינו אומרים שזו מסעדה של מנות ראשונות פשוטות למדי. וכדאי לשים דברים על השולחן: זה לא רושפלד. ובלי קשר, עייפנו מעודף ברי הטאפאס הפזורים בעיר, וכבר למדנו לקח לא לשלם הרבה יותר מדי על מעט מדי מזון.

ובכל זאת, כאמור, נהנינו. הסיבה היא שבאנו כדי ליהנות, לא כדי לשבוע. בהיבט זה "ויקי כריסטינה" מצטיין. המקום מומלץ למי שרוצה לחגוג ולשמוח, פחות מתאים לאילו המחפשים פנינות קולינריות עמוקות ומתוחכמות. ואם הציפיות מוגדרות וידועות מראש, ההנאה מובטחת.
אז מה מציעים שם ועדיין שווה טעימה? היגדו דה פויו פיקנטה (34 שקל) - כבדי עוף פיקנטיים העשויים על הפלנצ'ה הגיעו מושלמים ומתובלים היטב. אהבנו גם את נתחי הסינטה (45 שקל), שהגיעו ברוטב פורט על עלי רוקט, ואת סלצ'יצ'ה (39 שקל) - נקניקיית בקר על פירה בצל מטוגן ורוטב יין אדום. חובבי הים ייהנו מסביצ'ה דה סיטרון (31 שקל) - טונה אדומה, תפוז, שמן זית, עגבנייה ולימון - וממנות פירות הים החביבות למדי. לעומתן, פאייה פירות הים (42 שקל) הייתה מאכזבת, ומנות הירקות כולן היו נפילה, ובהן אנסלדה דה טומטה (21 שקל) - סלט עגבניות פשוט; פטאטס בראבס (18 שקל) - תפוחי אדמה מטוגנים שכל ילד יכול להכין בבית ועוד.
ויש גם תפריט אלכוהול לא רע ומוזיקה טובה ואווירה צוהלת של חבורות-חבורות ימי הולדת, שהופכות את המקום לתוסס, עדכני ונכון, כזה שלא ישאיר אתכם אדיש. ויש מקום לכולם: ב"ויקי כריסטינה" בוצעו סגירות החורף הגדולות ביותר בתל אביב, הכוללות שני מפלסים נרחבים. עדיין צפוף אבל שמח ומהנה.
וכדי להדגיש שנהנינו, הנה עובדה: בשבוע האחרון הגענו לשם פעם נוספת.
