מחר נפסיק לרזות: רק לא דיאטה
"מדע על הבר" נשא העירה חדשות רעות במיוחד: לדיאטה אין סיכוי
יערית אדמוביץ בבר מייט. אין תרופות קסם נועה מגר
בשונה מהסצנות הזימתיות שמאפיינות בדרך כלל ברים תל אביביים, ביום חמישי בלילה קיבלה את מרב תשומת הלב דוקטורנטית צעירה לביולוגיה ממכון ויצמן, שהוא, כידוע, לגמרי חבר של כבוד בליגת העל של הגיקים. זה לא אומר חס ושלום שלא הסתובב שם המון אלכוהול או שלרגע מישהו הרגיש כמו בהרצאת חובה באוניברסיטה. להפך, הבר היה עמוס עד אפס מקום וכולם חיכו בקוצר רוח שיערית אדמוביץ תתחיל לדבר. סיטואציה שאותה אפילו היא התקשתה לעכל, למרות שתי כוסות הוויסקי שלגמה לפני שפתחו לה מיקרופון.
עקב הצפיפות תפסו אנשים מקום גם על המדרגות ועל שולחן הסנוקר. עזבו אתכם מהרצאות על סופרנובות או על מחשבים קוונטיים שאפשר היה למצוא באותו ערב בברים אחרים בעיר במסגרת מיזם "מדע על הבר". בבר "מייט" הרצתה אדמוביץ על תגובת הגוף למצבי רעב. לשעה קלה הפכה הדוקטורנטית לדיאטנית של חבורת לוגמי צ'ייסרים וחובבי מאנצ'יס, שהאזינו לדבריה במבט מלא תקווה.
למרבה האכזבה לא היו לאדמוביץ תרופות קסם. היא סיפרה שמזון הוא כה קריטי לגוף שאם ימנעו אותו מאיתנו כנראה לא נצליח לחשוב על שום דבר אחר. מנגד, היא הצליחה להרגיע ולו במעט את המאמץ הכפייתי להרזיה בחברה המודרנית, לקח שלמדה גם ממחקר, אך גם מניסיון. "בסופו של דבר, לכל אחד יש הסט-פוינט הגנטי הגופני שלו", הסבירה . המסקנה החותכת היא שיש להתמיד במשך חמש שנים בדיאטה במשקל היעד, אחרת המשקל המקורי ינצח. משסוכמה הנקודה המייאשת הזאת ירדנו על חצי ליטר מרדסו ופטה כבד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מתכונים -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם