הצבא האדום: בעקבות הכלניות
עכשיו זה רשמי: פריחת כלניות כזו לא נראתה כבר שנים. האדום והירוק טרפו את צבעי המדבר, ולמרות כמות המטיילים הצפויה, יש מקום לכולם בפסטיבל "דרום אדום"
חברים בקיבוץ בצפון הנגב מספרים בחיוך שלקראת ינואר מתחיל טפטוף הטלפונים: "נו, התחילה
הפריחה? כבר רואים אדום?". לקראת ראשית פברואר הטפטוף הופך למבול. לפתע נזכרים בהם חברים עתיקים. כולם רוצים לדעת מתי להגיע.
תושבי צפון הנגב מכירים את התופעה שנים רבות. פעם היה מתפשט מידע על פריחת הכלניות בדרום מפה לאוזן; היום אין צורך. פסטיבל "דרום אדום" מעניק אינפורמציה, ובשפע. תחנות מידע שפזורות לאורך צפון הנגב, סיורים, אירועים - הכל מסודר וגלוי. תושבי היישובים גם יודעים שהבלגן יחגוג באזור במשך חודש ומשהו, אחר כך יחזרו לאלמוניות ולשקט המבורך של המדבר.
אנשי עמותת התיירות "שקמה" עמלים על האירועים חודשים רבים, עוד קודם שהם יודעים מה תהיה צפיפות מרבד הפריחה שיכסה את אדמת הנגב. כל רכס שמתכסה בפלומה רכה של ירוק זוכה לסיקור; כלנית שמקדימה - זה בגדר סקופ. מילימטרים למעלה מהממוצע זו כבר בשורה: השנה תהיה פריחה נאה.
כך, המכונה של "דרום אדום" מתחילה לנוע. כמו אל מגנט נמשכים לכאן מכל רחבי הארץ. הכבישים הרזים של הדרום לומדים להכיל את המוני חובבי הפרחים.
קשה לעמוד בפני פרץ האדום שמכסה שטחים גדולים. בפעם הראשונה שנחשפים לתמונה, הנשימה נעתקת מהיופי והכמות. שטחים ענקיים מתלכדים למשטח שממלא את האופק באודם הכלנית, חורשות אקליפטוס נידחות, מתהדרות בשטיח אדום. רוחות החורף מנידות את הצמרות שנושקות אחת לשנייה וקשישי העצים מספרים לצעירים איך היו המראות של פעם. העצים דואגים שהעלים היבשים ינשרו ובמהירות מצמחים עלים רעננים. האשלים המדבריים מנסים לעשות רושם בפריחה ורדרדה.
בשנה שעברה הגשמים היו מועטים ומרבדי הכלניות היו דלילים יחסית. השנה נחתו על צפון הנגב כמה מערכות גשמים שהוציאו אל הקרקע משטחים של כלניות. הכלנית (גיאופיט) היא בעלת פקעת שורש הגדלה סמוך לפני הקרקע ודי במעט לחות כדי להזקיף את ראשה האדום. צבעה מושך בעיקר חיפושיות אבקה. כך תוכלו לראות רבות מהן מרחפות בין הכלניות.
הכלנית פותחת את עליה בשעות היום, מכריזה לפני החרקים שכדאי מאוד לבקר בפרח שלה. בשלב הזה, לאחר ביקור החרק, הכלנית הצעירה זכרית, והאבקה הכלנית מקבלת במרכז התפרחת עיגול לבן; זו הודעה לשאר החרקים ש"תמה הסחורה". או אז היא מתחילה להזדקן עד שנושרים עליה. בשעות הלילה וגם בגשם מתכנסים עלי הכותרת האדומים כדי להגן על אברי הרבייה.
בדרום נראות בדרך כלל כלניות
מי שנוסע בימים אלה לכיוון באר שבע יבחין בצד הכביש הראשי בגבעות ירוקות המזכירות את היופי של טוסקנה. לאט לאט מתחילות הכלניות לבצוע את הירוק באדום. אז נכנסים לתמונה הפרחים הלבנים, גרגרנית ערבית ושלח הערבות ממלאים משטחים בלבן ובמעט ורוד. עוד לא הספקנו להתרגל ופלטת הצבעים מוסיפה פריחת הצהוב, משטחים ענקיים מתמזגים היטב עם ירוק, אדום ולבן. שדות החיטה תורמים בימים אלה את הירוק הכהה. השיבולים כבר מתנשאות לגובה עשרה סנטימטרים, צבעם ירוק זוהר התחלף בירוק כהה.
יער שוקדה: בקצה כביש קטן ומשובש נח לו בכל ימות השנה בשלווה מדברית היישוב שוקדה, מושב של הפועל המזרחי, שהוקם בשנת 1957 בחבל הבשור, כשישה קילומטרים ממערב לנתיבות, על ידי עולים ממרוקו. תושביו מתפרנסים בדרך כלל מחקלאות. פעם בשנה הופך יער האקליפטוסים הסמוך למושב לשדה ענק, שנדמה שאחזה בו אש אדומה. מי שעומד בתוך שדה אחד ומתבונן אל האופק, מגלה מסביב שהצבע האדום הולך ומתחזק. פקחי הטבע של האזור אומרים שמראה כזה לא היה שנים רבות.
איך מגיעים: כביש 25 מוליך מנתיבות מערבה, בצומת זימרת פונים דרומה לכביש קטן. בקצה הכביש, אחרי כפר מימון, נמצא המושב שוקדה. כ-400 מ' לפני היישוב, מצד ימין, ניתן להיכנס לדרך כורכר המתאימה לכל רכב. הדרך מתפתלת לצד גדר ישוב, ונמתחת לאורך של מעל קילומטר. בסיומה נמצאת רחבה ענקית, שכולה מכוסה בפריחת הכלניות. לאורך הדרך מתחילים לראות פריחה ובהמשך הצבע האדום הופך ללוהט יותר. כדאי לצאת מהמכונית ולהתחיל ללכת ברגל.
יער בארי: כמו בכל שנה, יער בארי נצבע באדום. מעריצי היער חוזרים אליו מדי שנה, מגיעים עם אופניים ומשייטים בשבילי היער בין הפריחות.
איך מגיעים: על כביש 25 בצומת סעד פונים דרומה לכביש 232. לפני הכניסה לקיבוץ בארי, שוכנים מימין יער בארי, שמורת מכתש בארי וחניון רעים.
צומת סעד, ליד חניון יונתן ורמולן: ורמולן התפרסם בגיל 4, כשתמונתו נוטע עץ באדמת הארץ התפרסמה בכרזת קק"ל בכל העולם. הוא נולד בהולנד למשפחה נוצרית אוהבת ישראל שעלתה לארץ בשנת 1975. בבגרותו גויס לצה"ל, שירת כלוחם בחיל השריון ואחרי שחרורו שירת כחבלן במשמר הגבול. בדצמבר 2000 נהרג מפיצוץ ליד גדר המערכת ליד עזה. במקום פינה קטנה לזכרו, וממערב לה כלניות רבות.
איך מגיעים: על כביש 25 ממערב לצומת סעד פונים בכניסה ליער (זהירות: אם השטח בוצי, מוטב להיכנס ברגל).
גבעות הכורכר של גברעם: על כביש 4 בין מבקיעים לצומת יד מרדכי, כניסה לשמורת רכס גברעם. כביש ארוך מוליך מזרחה לקיבוץ ולפני הקיבוץ מוצאים שביל, שפונה ימינה לתוך שטחים חקלאיים. שם מוצאים גבעות ירוקות מנוקדות בכלניות. אפשר להגיע גם מכביש 232. לפני קיבוץ ברור חיל פונים מערבה, לשמורה ולמערת הכורכר הגדולה.
דרך השקמה: דרך כורכר ארוכה שפולחת את צפון הנגב ממזרח למערב. לצד הדרך פריחת כלניות, שמורת פורה והאגם המתמלא במים.
איך מגיעים: על כביש 40 (או כביש 6) לכיוון באר שבע. כעשרה ק"מ דרומית לקריית גת פונים ימינה לשמורת פורה.
בפסטיבל "דרום אדום", שיימשך לכל אורך חודש פברואר, יתקיימו מדי שבת סיורים לנקודות הפריחה על ידי מדריכי קק"ל. סיורים אלה פטורים מתשלום, והם יוצאים בשעות קבועות מתחנת המידע. שעות יציאת הסיורים: 10:00, 12:00, 14:00.
הסיור ביער בארי, שייצא מחניון רעים, עובר דרך מתקני המים ומגולל את סיפור ההתיישבות באזור לפני קום המדינה. הטיול במכוניות פרטיות בשילוב של הליכה ברגל, אל דרך מתקני המים ביער בארי. משך הטיול: כשעה ורבע.
הסיור ביער רוחמה, שייצא מהכניסה לקיבוץ, עוסק בראשית ימיה של רוחמה בתחילת המאה העשרים. הטיול מגיע לבאר ג'ממה ולפסיפס הכנסייה הביזנטית, דרך שדות הכלניות. הטיול במכוניות פרטיות בשילוב הליכה ברגל.
גם רשות הטבע והגנים תערוך סיורים בדרום. כך למשל, ייערך סיור על הגשר התלוי מעל הבשור לאתרי הפריחה ולנחל. הסיורים יצאו בכל שעה החל מהשעה 9:30.
תחנות מידע של קק"ל ורשות הטבע והגנים יהיו פתוחות בכל מזג אוויר, בשישי ושבת, בין השעות 16:00-9:00. בתחנות המידע אפשר לקבל מפות, הסברים, אינפורמציה על אירועים באזור, מסעדות, צימרים ועוד. התחנה המערבית שוכנת בצומת יד מרדכי. התחנה המזרחית ממוקמת בצומת בית קמה.
במקום יחולקו מפות והדרכה לגבי נקודות הפריחה. בנוסף יהיו פזורות בשטח עצמו עוד ארבע תחנות מידע (לפי תנאי מזג האוויר) ביער רוחמה, יער בארי, בכניסה הצפונית לדרך הבשור ובכניסה הדרומית לדרך הבשור (ליד הגשר התלוי).
סרט הוידאו צולם במצלמת וידאו סמסונג, S10, באדיבות קבוצת חברות שמעוני
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם